בית משפט השלום בצפת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד בעסק לעבודות זכוכית נגד מעסיקו, בעל העסק, לאחר שנפגע בעינו משברי זכוכית במהלך החלפת שמשה אחורית ברכב. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי העובד לא קיבל ממעסיקו משקפי מגן וכפפות לצורך ביצוע העבודה שבמהלכה נפגע בעינו השמאלית משברי זכוכית. עוד נקבע כי המעסיק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד והתרשל כלפיו תוך שנמנע מלקיים את חובתו לספק לעובד ציוד מגן אישי ולפקח על השימוש בציוד זה.


עובד בעסק לזגגות נפגע בעינו משברי זכוכית בעת פירוק שמשה אחורית ברכב


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בתאריך 9.10.2013 עובד שכיר בעסק לזגגות ועבודות זכוכית נפגע בעינו השמאלית משברי זכוכית בעת שפירק והחליף שמשה אחורית ברכב תוך שימוש בסכין יפנית ומברג. העובד צירף לתביעתו חוות דעת רפואית של מומחה רפואי שקבע כי בעקבות התאונה נגרמה לעובד נכות קבועה בשיעור של 14.5% עקב ירידה בראיה ואיבוד אקומודציה בעין שמאל.


העובד טען כי לא היה לו כל ידע קודם בעבודות זגגות לפני תחילת עבודתו בשירות המעסיק. לגרסתו, הוא היה מבצע משימות לפי הנחיות שקיבל ממעסיקו כאשר ביום התאונה הוא הונחה לפרק את שמשת הרכב באמצעות סכין יפנית שנחשבת ל"דבר מסוכן".


העובד טען שהמעסיק לא סיפק לו אמצעי הגנה או כלי עבודה מתאימים


העובד הוסיף וטען כי התאונה קרתה בעקבות רשלנות המעסיק מאחר שהוא נפגע עקב שיטת עבודה מסוכנת ולקויה, כאשר המעסיק לא הדריך אותו אודות אופן ביצוע העבודה והסכנות הצפויות משברי זכוכית. עוד נטען כי המעסיק סיפק לעובד כלי עבודה בלתי מתאימים לסוג העבודה שהוא נדרש לבצע, לא סיפק לו אמצעי הגנה לגוף ולעיניים ולא נקט באמצעים סבירים במטרה למנוע את התרחשות התאונה.


העובד הוסיף כי בעקבות התאונה הוא לא עבד במשך 5 חודשים רצופים, כאשר ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לו נכות בשיעור של 10% עקב ירידה בכושר הראייה בעין שמאל. לגרסתו הוא הוכר כנפגע תאונת עבודה ושולמו לו דמי פגיעה. נוסף על כך, העובד טען כי בעקבות התאונה הוא הפך לאדם מוגבל בתפקודו היום יומי והוא סובל מקשיים בעבודה מול מחשב, קריאה, ראייה בלילה, חשיפה לרוחות ואבק.


המעסיק טען שהעובד גרם ברשלנותו לנזק מכיוון שפעל בניגוד לנהלי הבטיחות


מנגד, המעסיק טען כי העובד גרם ברשלנותו או במעשיו לנזקים כאשר פעל על דעת עצמו בניגוד לנוהלי הבטיחות והשכל הישר. במסגרת תצהירו המעסיק הצהיר כי כל עובד שמתקבל לעבודה אצלו מקבל כפפות ועובר הדרכת בטיחות, משקפי מגן ומגן לזרועות. המעסיק הוסיף וטען כי הוא הכשיר את העובד באופן אישי לעבודה בזגגות רכב ואמר לו כי הוא חייב להשתמש בציוד המגן שקיבל ממנו. לפי חוות דעת של מומחה רפואי מטעם המעסיק, בעקבות התאונה נותרה לעובד נכות אופתלמולוגית משוקללת בשיעור של 5%.


השופט ציין כי היקף האחריות המוטלת על המעסיק הוא רחב מאחר שהוא מחויב להזהיר את עובדיו אודות סיכונים קיימים במקום העבודה, למנוע באופן פעיל סיכונים בעבודה ולספק לעובדים ציוד הגנה מתאים. יתרה מזאת, המעסיק צריך לדאוג לעובדיו לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, לספק חומרים, ציוד וכלי עבודה בטוחים, להדריך את העובדים, להזהירם מפני סיכונים הכרוכים בעבודה ולפקח עליהם תוך נקיטת אמצעי זהירות.


לאחר שבחן את גרסאותיהם של העובד ושל המעסיק, השופט קבע כי הוא מעדיף את גרסת העובד ביחס לנסיבות התאונה. השופט ציין כי המעסיק חב בחובת זהירות מושגית כלפי העובד כאשר הוא מחויב לספק לו מקום עבודה בטוח ונקי ממפגעים תוך הנהגת שיטת עבודה בטוחה. עוד נקבע כי המעסיק היה צריך לצפות אירוע תאונתי שיגרום לנזק, ולפעול לצורך מניעתו באמצעות מתן הדרכה, ציוד מגן ופיקוח על העבודה בזמן אמת.


המעסיק נושא במלוא האחריות לתאונה ולנזקי העובד


השופט קבע כי העובד לא קיבל משקפי מגן וכפפות לביצוע העבודה שבמהלכה נפגע בעין שמאל משברים של זכוכית. בכך המעסיק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד והתרשל במעשיו כלפיו תוך שנמנע ממילוי חובתו לספק לעובד ציוד הגנה אישי ולפקח על השימוש בו.

 

בהתרשלותו, המעסיק חשף את העובד לסיכון בלתי סביר ובלתי צפוי כאשר לא נקט בזהירות שמצופה ממנו בנסיבות העניין. על כן נקבע כי המעסיק נושא במלוא האחריות לתאונה ולנזקי העובד.


לנוכח הפער הגדול בין חוות הדעת של המומחים הרפואיים, השופט מינה מומחה רפואי בתחום העיניים מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בשאלת נכותו של העובד בעקבות התאונה. לאחר שבדק את העובד, המומחה הרפואי קבע כי נכותו המשוקללת הקבועה בעקבות התאונה היא בשיעור של 14.5%. השופט אימץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי וקבע כי נכותו הרפואית של העובד בעקבות התאונה היא בשיעור של 14.5%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופט קבע כי הנכות התפקודית של העובד בעקבות התאונה היא בשיעור של 14.5%. בסופו של דבר השופט קבע כי המעסיק ישלם לעובד פיצויים בסך כולל של 365,240 שקלים עבור הפסד שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת צד שלישי וכאב וסבל, ובתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך כולל של 85,466 שקלים.


ת"א 15048-04-17