בית משפט השלום בבאר שבע עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לגבר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה ומסירת ידיעה כוזבת לאחר שתכנן והוציא לפועל תרמית ביטוח בשיתוף גיסו. לפי העובדות שהופיעו בגזר הדין, הגבר פנה לגיסו וביקש כי ייקח את הרכב שלו ו"יעלים" אותו תוך כוונה לרמות את חברת הביטוח שמבטחת את הרכב באמצעות הצגת מצג שווא.
בתאריך 12.8.18, הגיס ניגש לרכבו של האיש, השתמש במפתחות הרכב שקיבל מהאיש, אסף חבר ושניהם נסעו למחסום מיתר. אחרי שעברו את המחסום, החבר תיווך בין הגיס ובין אדם אחר שרכש ממנו את הרכב תמורת 1,000 שקלים. בהמשך הגיס עדכן את הגבר כי העניין טופל ונתן לו 1,000 שקלים.
אשתו של הגבר הגישה במשטרה תלונה על גניבת רכב
ביום 15.8.18 אשתו של הגבר הגישה תלונה במשטרה על גניבת רכב, אחרי שאמר לה שהרכב נגנב וביקש ממנה להגיש תלונה במקומו ביודעו כי מדובר בידיעה כוזבת שנמסרת במטרה לקבל את כספי הביטוח ממבטחת הרכב. עקב הגשת התלונה, האיש קיבל את תגמולי הביטוח מהמבטחת.
בהמשך, חברת הביטוח ערכה חקירה מטעמה אשר בסופה התגלה כי האיש ביים את גניבת הרכב, הוא התבקש להשיב את כספי הביטוח שקיבל ועשה זאת. האיש הודה במעשים שיוחסו לו והורשע בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה ומסירת ידיעה כוזבת. לבקשת סנגורו הוא הופנה לקבל תסקיר של שירות המבחן.
שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של האיש אשר מפרט את נסיבותיו האישיות. בתסקיר תואר כי האיש בגיל 35 נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד כשנתיים בתפקיד מפעיל מכונות במפעל. עוד צוין כי האיש סיים 12 שנות לימוד ותיאר קשיים על רקע הפרעת קשב וריכוז שממנה הוא סובל.
עוד צוין כי האיש סיים שירות צבאי מלא ביחידת חילוץ והצלה של פיקוד העורף, השתתף בפינוי נפגעים לאחר פיגוע גדול ואף סבל מטראומה לאחר מכן אך בסיוע חבריו וגורמי בריאות הנפש הצליח להתגבר עליה.
האיש הודה בביצוע העבירות ונטל אחריות על מעשיו
האיש הודה בביצוע העבירות ונטל אחריות על מעשיו. לגרסתו הוא סבל ממצוקה כלכלית שהחריפה ולכן החליט לבצע את העבירות כדי לזכות בכספים.
שירות המבחן התרשם כי מדובר בגבר שמתפקד באופן תקין במישורים שונים בחייו. נוסף על כך צוין כי האיש סובל מדימוי עצמי נמוך, מפנים את קשייו ורגשותיו ומתאמץ להסתירם תוך יצירת תמונה חיובית של מצבו.
לפי התרשמות שירות המבחן, כאשר האיש חווה הצפה רגשית מול קרוביו הוא עלול לפנות לדרכי מרמה כדי להתמודד ולהגמיש את הערכים והגבולות שלפיהם הוא מתנהל במטרה להפחית תחושות אשמה, כישלון וחוסר אונים.
עוד צוין בתסקיר כי לאיש יש נזקקות טיפולית ולכן הומלץ לשלבו בקבוצה טיפולית בתחום המרמה. שירות המבחן המליץ להשית על האיש ענישה שיקומית באמצעות צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות ולבטל את הרשעתו.
התביעה טענה כי האיש פגע בביטחון הציבור וגרם לבזבוז משאבים ציבוריים
התביעה טענה כי האיש פגע בערך ביטחון הציבור ובערך האמון שניתן באזרחים שמגישים תלונות במשטרה. עוד צוין כי האיש גרם לבזבוז משאבים ציבוריים בכך שהביא לכך שהמשטרה תחקור תלונת שווא.
התביעה טענה כי מעשיו של האיש חותרים תחת קיומה של חברה מתוקנת ופוגעים בכלכלה וברווחה וזאת תוך פגיעה בחברות הביטוח ובציבור המבוטחים שנאלצים לשאת בתוצאות העבירות הכלכליות על ידי תשלום סכומי פרמיה גבוהים.
נוסף על כך, התביעה הדגישה את התכנון שקדם למעשיו של האיש שחיפש גורם שיגנוב את הרכב עבורו. עוד נטען כי האיש אמנם עבר את העבירות בשיתוף אחרים אך הוא זה שהעלה את הרעיון והיה בעל אינטרס לקבל את הכספים שלא כדין.
התביעה ביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן ולקבוע לאיש מתחם ענישה שנע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. התביעה הסכימה כי במקרה זה יש למקם את העונש של האיש ברף התחתון ולהשית עליו עונש מאסר בפועל שיוכל לרצות באמצעות עבודות שירות, עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי.
הסנגור טען כי האיש ביצע את המעשים עקב מצבו הכלכלי הקשה באותה תקופה
מנגד, סנגורו של האיש טען כי הוא הודה במעשים ונטל עליהם אחריות מלאה. צוין כי האיש נעדר הרשעות קודמות ומדובר בהסתבכותו הראשונה עם רשויות החוק. הסנגור ביקש לייחס משקל לנסיבות האישיות של האיש ולכך שביצע את העבירות בעקבות מצבו הכלכלי הקשה באותה תקופה.
על כן, הסנגור ביקש לבטל את ההרשעה כדי למנוע פגיעה באפשרויות תעסוקה עתידיות. הסנגור ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן בעניין אי הרשעתו של האיש והטלת צו שירות לתועלת הציבור.
בדבריו לבית המשפט האיש טען כי הוא מתבייש במעשיו וכל רצונו הוא להיות יחד עם משפחתו, לגרסתו הוא אדם שומר חוק, נורמטיבי ונעדר כל עבר פלילי.
העבירות שביצע האיש פוגעות בכלל הציבור ומעידות על כשל ערכי עמוק
השופט ציין כי העבירות שביצע האיש מעידות על כשל ערכי עמוק מאחר שמעשיו נעשו לאחר תכנון מדוקדק ויש בהם רכיב של אי הגינות ואנטי חברתיות כלפי הציבור. השופט הוסיף כי מדובר במעשים שפוגעים בכלל הציבור לנוכח הכבדת הנטל הכלכלי שרובץ על כלל האוכלוסייה אשר נאלצת לספוג את העלאת הפרמיות על ידי חברות הביטוח.
השופט ציין כי חריגה כל כך בוטה מהוראות החוק ומהמוסר הבסיסי עלולה לפגוע קשות באמונו של הציבור ברשויות החוק ובסדרי השלטון. עוד נקבע כי מעשים כאלו ראויים לענישה מחמירה.
השופט קבע כי במקרה זה יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין ארבעה חודשי מאסר בפועל ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. כמו כן נקבע כי הסנגור לא הצליח להצביע על קיומם של תבחינים המצדיקים את ביטול ההרשעה של האיש. עוד צוין כי מדובר במעשה מרמה מתוכנן ולכן גם מבחינת המסר הציבורי אין מקום להורות על ביטול ההרשעה.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, השופט החליט להשית על האיש עונש של 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו על ידי עבודות שירות, עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יופעל אלא אם האיש יעבור עבירה מסוג פשע, עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יופעל אלא אם האיש יבצע עבירה מסוג עוון וקנס בסך 10,000 שקלים.
ת"פ 60223-01-20
