בית המשפט המחוזי בתל אביב עסק לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לנהג רכב שהורשע לאחר שמיעת ראית בעבירות של גרם מוות ברשלנות, הפקרה לאחר פגיעה ושיבוש מהלכי משפט. לפי העובדות שפורטו בגזר הדין, בתאריך 26.12.19 אישה נהגה ברכבה ומסיבה לא ברורה עלתה על אי תנועה. נהג אחר נחלץ לעזרתה ובעת שהשניים שוחחו מחוץ למכוניתה הגיע למקום גבר עם מכוניתו ופגע ברכבה של הנהגת אשר חלקו בלט לעבר הכביש. מעוצמת ההתנגשות רכבה של הנהגת נהדף לכיוונה, פגע בה, הפיל אותה ארצה ובכך גרם למותה.


הנהג נושא באחריות למות האישה מאחר שפגע בה ונמלט מהמקום


השופט קבע במסגרת הכרעת הדין כי הנהג נושא באחריות למות האישה מאחר שפגע בה ונמלט מהמקום מבלי שהושיט לה סיוע כלשהו. השופט ציין כי מספר ימים לאחר התאונה הנהג תיקן את הנזק שנגרם לרכבו בתאונה ובכך ביצע עבירה של שיבוש מהלכי משפט והכשיל את החקירה הפלילית בעניינו.


התביעה טענה כי מדובר בשני אירועים נפרדים שבגינם יש לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים עבור כל אחד מהם, כאשר אירוע אחד הוא גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה ואילו האירוע השני הוא שיבוש מהלכי משפט.


התביעה ביקשה לקבוע ביחס לאירוע הראשון של גרם מוות והפקרה עונש מאסר בפועל שנע בטווח שבין 40 חודשי מאסר בפועל ועד ל-6 שנות מאסר בפועל, ואילו לגבי האירוע השני ביקשה התביעה לקבוע מתחם ענישה שנע בין מאסר בדרך של עבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. נוסף על כך, התביעה ביקשה לפסול לצמיתות את רישיון הנהיגה של נהג הרכב הפוגע. נוסף על כך, התביעה ביקשה להשית על הנהג הפוגע עונש כולל שלא יפחת מ-4.5 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה, שלילת רישיון נהיגה לצמיתות, פסילה על תנאי ופיצויים למשפחת המנוחה.


הנהג הפוגע ציין שהאירוע טלטל את עולמו


מנגד, סנגורו של האיש טען כי נסיבות התאונה, נסיבותיו האישיות של האיש ופועלו למען החברה, כמו גם נסיבות רפואיות ומדיניות ענישה, מצדיקות קביעת מתחם ענישה כולל שנע בין שירות לתועלת הציבור לבין עונש מאסר שירוצה באמצעות עבודות שירות בתוספת עונש פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 7 שנים. בדבריו לבית המשפט, הנהג ציין כי האירוע כולו טלטל את עולמו והוסיף כי הוא מביע צער על מות הנהגת.


השופט ציין כי הנהג מסר גרסה שקרית במשטרה שלפיה רכב אחר פגע ברכבה של הנהגת והוביל למותה. השופט הוסיף כי חוסר הזהירות של הנהג גרם לתוצאה שאין חמורה ממנה - מות הנהגת.


כשל מוסרי בהתנהגות הנהג שבחר להמשיך בנסיעה


ביחס לעבירת ההפקרה ושיבוש מהלכי המשפט השופט ציין כי העובדה שבמקום התאונה נכחו אנשים נוספים שהושיטו עזרה למנוחה והזעיקו את כוחות ההצלה אינה מפחיתה מהכשל המוסרי שבהתנהגות הנהג שבחר להמשיך בנסיעתו, כאילו דבר לא קרה וזאת מבלי שבחן את מצב הדברים בזירה כראוי. עוד צוין כי בעזיבתו של האיש את זירת התאונה הוא פגע בחקירת המשטרה והקשה על איתורו עד שבמאמץ רב נמצא קשר בין שברי פנס שנמצאו בזירה ובין רכבו שהוכנס לתיקון רק לאחר מספר ימים.


השופט קבע שאין מקום לבצע פיצול מלאכותי בין עבירת ההפקרה ובין עבירת שיבוש החקירה וזאת מכיוון שמדובר במסכת עבריינית אחת. עוד צוין כי עבירת שיבוש החקירה בוצעה על ידי הנהג במסגרת עזיבתו את מקום התאונה ורצונו שזהותו כנהג שגרם לתאונה ונמלט מהמקום לא תיוודע. השופט ציין כי אין חשיבות לכך שעבירת ההפקרה ועבירת השיבוש בוצעו במקומות שונים ובזמנים שונים מכיוון שיש ביניהם קשר הדוק והן מהוות חלקים ממסכת עובדתית אחת כוללת.


האיש ביצע 25 עבירות תעבורה במהלך השנים


לפי תסקיר שירות המבחן, הנהג ביצע 25 עבירות תעבורה שונות במהלך השנים, עובדה שמשקפת דפוסי נהיגה בעייתיים שמסכנים את יתר משתמשי הדרך. קצינת המבחן התרשמה שמדובר באדם נורמטיבי בגיל 77, אשר תפקד לאורך חייו ביציבות ובאחריות. לנוכח שלילת נזקקות טיפולית, שירות המבחן לא המליץ על מעורבות טיפולית שיקומית בשירותיו.


השופט ציין כי קיים דיסוננס משמעותי בין דמות הנהג והיותו ד"ר לפסיכולוגיה ובין התנהגותו לאחר התאונה כאשר נמלט מהזירה ופעל כדי להקשות על זיהויו ואיתורו לרבות מסירת גרסה שאינה עולה בקנה אחד עם מה שהתרחש בפועל.

 

יש לך שאלה?

פורום מהירות מופרזת | תאונות קטלניות ותאונות פגע וברח


השופט ציין כי בשים לב לגילו של הנהג ולמצב בריאותו הוא החליט להעמיד את עונשו בתחתית מתחם הענישה ולכן גזר עליו 42 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר מותנה שלא יופעל אלא אם האיש יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה תוך שלוש שנים ממועד סיום ריצוי עונש המאסר, פסילת רישיון נהיגה למשך 12 שנים ופיצוי בסך של 50 אלף שקלים ליורשי הנהגת המנוחה.


תפ (ת"א) 35549-06-20