בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד הובלות נגד מעסיקו, בעלים של חברת הובלות, לאחר שבמהלך עבודת הובלה של תנור תעשייתי כבד משקל, התנור הדרדר במדרגות ופגע בו בעוצמה רבה בראש ובפנים. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי המעסיק הורה על ביצוע העבודה ללא אמצעי זהירות סבירים ובלי לבדוק שהעבודה מבוצעת בתנאי הבטיחות האופטימאליים. בתוך כך המעסיק הרפה את אחיזתו בתנור מבלי ששקל את ההשלכות הצפויות למעשהו ולכן התרשל כלפי העובד.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, לצורך ביצוע עבודת הובלה של תנור תעשייתי במשקל 500 קילוגרם, העובד ושלושה אנשים נוספים שביניהם גם מעסיקו, גררו את התנור הכבד מתוך המפעל אל גרם המדרגות והורידו אותו מדרגה אחת.


תנור במשקל 500 קילוגרם החליק במדרגות ופגע בראשו ובפניו של העובד


בעוד העובד ומעסיקו אוחזים בתנור כשהם עומדים במורד המדרגות ושני אנשים נוספים אוחזים בתנור מצידו השני כשהם נמצאים מעל גרם המדרגות, התנור נתקע במקום. המעסיק הרפה מהתנור כדי לעזוב את המקום ולקרוא לעזרה, שני האנשים הנוספים הרפו את אחיזתם בתנור גם כן ואז התנור הדרדר בגרם המדרגות לעבר העובד, פגע בו וגרם לו לחבלות בראש ובפנים.


העובד הובהל ממקום האירוע לבית חולים שם אובחנו שברים בפניו, הוא הונשם ועבר ניתוח לצורך קיבוע השברים שלאחריו הוא אושפז בבית החולים לתקופה של שבועיים.


העובד טען כי המעסיק התרשל כלפיו בכך שהורה לו לבצע את העבודה מבלי שהדריך אותו כראוי, ללא אמצעי בטיחות מתאימים ומבלי שווידא כי העבודה מתבצעת לפי כללי הבטיחות.


מנגד, המעסיק טען כי הוא אינו מכיר את העובד באופן אישי והוסיף כי העובד לא נכח במקום התאונה וכי הוא לא העסיק אותו מעולם. המעסיק הוסיף כי במקרה זה המבחנים לבחינת קיומם של יחסי עובד - מעסיק אינם מתקיימים מאחר שלא הייתה לו כל שליטה על העובד.


המעסיק נכח במקום והשתתף בעבודת ההובלה באופן פעיל


השופטת קבעה כי במקרה זה לא ניתן להגדיר תנור כ"דבר מסוכן" אשר מעצם טבעו וטיבו מחייב נקיטת מידת זהירות ברמה גבוהה מהרגיל. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה שעבודת הובלת התנור בוצעה עבור המעסיק שנכח במקום בזמן התאונה ואף השתתף בה באופן פעיל.


השופטת ציינה כי בעדותו הספונטנית של המעסיק הוא ידע לספר פרטים אישיים שונים אודות העובד כולל מקום מגוריו וגילו, מקום מגוריו של אימו והעובדה שאביו נפטר. על כן נקבע כי העובד הרים את הנטל להוכיח כי עבודת ההובלה בוצעה עבור מעסיקו שנכח במקום והשתתף בה באופן פעיל.


לפי קביעת השופטת, המעסיק חב כלפי העובד שנפגע בחובת זהירות מושגית מכוח יחסי העבודה שביניהם ובחובת זהירות קונקרטית מאחר שהיה עליו לצפות את התרחשות הנזק מכיוון שבאופן שבו בוצעה עבודת ההובלה, הייתה קיימת אפשרות שהתנור יחליק במדרגות וכתוצאה מכך ייגרמו לעובד נזקי גוף. השופטת הוסיפה כי לנוכח ההסתברות להתממשות התאונה והעלות הנמוכה של האמצעים למניעתה ביחס לנזק הצפוי שנגרם בפועל בסופו של דבר לעובד, הוטלה על המעסיק חובה לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע את קרות התאונה אך הוא הפר אותה.


המעסיק הורה על ביצוע העבודה באופן מידי מבלי שנקט באמצעי זהירות


השופטת ציינה כי ניתן היה לבצע את הובלת התנור באופן בטוח יותר מזה שננקט בפועל בסופו של דבר, אך המעסיק הורה על ביצוע ההובלה באופן מידי מבלי שנקט אמצעי זהירות סבירים ומבלי שווידא כי העבודה מתבצעת בתנאי הבטיחות המיטביים. על כן נקבע כי המעסיק נושא באחריות לנזקי הגוף שנגרמו לעובד.


בסוגיית האשם התורם השופטת קבעה כי במקרה זה אין הצדקה להטיל על העובד אשם תורם כלשהו מאחר שעשה כל שביכולתו כדי למנוע את הסכנה הנלווית לביצוע העבודה ואף הציע חלופות ביחס לדרך ביצועה.


לעובד נותרה נכות רפואית משוקללת בסך של 49.33%


לאחר שבחנה את חוות הדעת של המומחים הרפואיים בתחום הנוירוכירורגיה והעיניים אשר מונו מטעם בית המשפט, השופטת קבעה כי לעובד נותרה נכות משוקללת בשיעור של 49.33% שכוללת נכות בתחום העיניים בשיעור של 19% בגין פזילה עם כפילות ראייה וצלקת בעפעף, ונכות בתחום אף אוזן גרון בשיעור של 37.45% בגין סחרחורות, חוסר תחושה בפנים וצלקות.


לנוכח היעדר פגיעה בשכרו של העובד עם חזרתו לעבודה והמשך עיסוקו הפיזי כעובד כפיים נקבע כי נכותו התפקודית היא בשיעור של 15% בלבד.


בסופו של דבר, השופטת קבעה כי המעסיק יפצה את העובד שנפגע בסך כולל של 387,344 שקלים בגין הפסיד שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד וכאב וסבל.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


עוד נקבע כי המעסיק ישלם לעובד שכר טרחת עורך דין בסך של 90,638 שקלים בתוספת אגרה ושכר טרחת המומחים הרפואיים.


תא (הרצ') 17626-09-12