"הליך מדורג" מול משרד הפנים עשוי לארוך שנים רבות. במקרה של בני זוג נשואים, אדם שנשוי לישראלי יקבל מעמד של אזרח לאחר 5 שנים לכל פחות, ואילו בני זוג שאינם נשואים יצטרכו להמתין לפחות 7 שנים עד שבן הזוג הזר יוכל לקבל מעמד של תושב קבע בישראל.

במשך כל תקופת התנהלות ההליך המדורג, משרד הפנים ייבחן על בסיס שנתי את כנות הקשר בין בני הזוג ותוך כך ידרוש מהם להמציא הוכחות בדבר כנות הקשר הזוגי, להציג מסמכים שונים ולעבור ראיונות. מה יעלה בגורלו של בן זוג זר שנפרד מבן הזוג הישראלי או במצב שבו בן הזוג הישראלי נפטר. בדיוק עבור מצבים כאלו, הוצא נוהל הפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי.

 

בעת שבני הזוג נפרדו, הנוהל נחלק לשניים:

1. פרידת בני זוג שיש להם ילדים משותפים: במקרה שבו בני הזוג נפרדו ויש להם ילדים משותפים, כדי שבן הזוג הזר יוכל להמשיך ולהשתקע בארץ, חשוב כי במועד ניתוק הקשר בן הזוג הזר היה במעמד של א/5 (תושב ארעי) במשך שנתיים לפחות. חשוב להבהיר כי גם עמידה בקריטריון זה אינה מבטיחה באופן אוטומטי מתן מעמד לבן הזוג הזר בישראל, אולם יהיה לו קל יותר לבקש זאת.

2. פרידה של בני זוג כאשר אין להם ילדים משותפים: במקרה כזה לבן הזוג הזר אין זכות אוטומטית להישאר בישראל. זאת מכיוון שבן הזוג הזר זוכה למעמד בישראל על בסיס הקשר עם בן הזוג הישראלי. גם במצב כזה יש אופציה לפנות לוועדה הומניטרית שתבדוק אם קיימים טעמים הומניטריים המצדיקים מתן מעמד לבן הזוג הזר, וזאת אף על פי פרידתו מבן הזוג הישראלי.

 

במקרה שבן הזוג הישראלי נפטר קיימות שתי אפשרויות:

 

1. בן הזוג הישראלי נפטר ולבני הזוג ילדים משותפים: במקרה זה הטיפול בבן הזוג הזר יתבצע באורה זהה לטיפול במקרה של פרידה כאמור. עם זאת במקרה של פטירת בן הזוג הישראלי אין דרישה כי בן הזוג הזר ישהה בישראל במעמד של תושב ארעי (א/5) לפחות שנתיים.

 

2. בן הזוג הישראלי נפטר ולבני הזוג אין ילדים משותפים: במצב כזה בן הזוג הזר מחויב להחזיק ברישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 למשך שנתיים לפחות ולהוכיח כי בעת סיום הקשר זיקתו למדינת ישראל היא חזקה יותר מזיקתו למדינת מוצאו. אם יוכיח שזיקתו לישראל אכן חזקה יותר, בקשתו תועבר לוועדה לעניינים הומניטריים. לצורך בחינת הזיקה לישראל, משרד הפנים ייבחן שורת שיקולים דוגמת הימצאות קרובי משפחה בחו"ל, ביקורים בחו"ל, בעלות בנכסי מקרקעין בחו"ל, זכויות סוציאליות בחו"ל כמו גם אופן השתלבותו של בן הזוג הזר בחברה הישראלית.