בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש קוטף קנאביס רפואי נגד מעסיקו, לאחר שנפגע בידו מסכינים של מכונת קטיף במהלך עבודתו בחוות קנאביס רפואי. השופטת קבעה כי המעסיק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד, בכך שלא דאג לגדר את המכונה ולהבטיח שלא ייתכן כל מגע של העובד עם הסכינים המסוכנים שלה בעת הפעולה.


נוסף על כך נקבע כי המעסיק היה יכול לדאוג להקטין את הסיכון לפגיעה של עובד מהמכונה גם במקרה של טעות אנוש, אך מאחר שלא עשה זאת הוא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד ולכן חויב לפצותו על הנזק שנגרם לו.


העובד ניקה את מכונת הקטיף בעודה מחוברת לחשמל ונפגע קשות בידו


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, במהלך עבודתו כקוטף קנאביס רפואי, העובד שהיה בגיל 27 בעת האירוע, ניקה את מכונת הקטיף בעודה מחוברת לחשמל. במהלך הניקיון המכונה החלה לפעול, ידו של העובד נתפסה בסכינים, מה שגרם לקטיעת חלק מהאצבעות בכף ידו. האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולעובד נקבעה נכות קבועה בשיעור של 36%.


העובד טען כי התאונה אירעה לו בעקבות הפרת חובה חקוקה מכוח פקודת הבטיחות בעבודה שהתבצע על ידי המעסיק. לטענתו, במכונת הקטיף לא הותקן מנגנון הגנה שמיועד להגן על ידי המשתמש מפני אפשרות של מגע עם חלקיה הנעים וזאת בניגוד להוראות הפקודה. עוד נטען כי המעסיק נושא באחריות לתאונה, מכיוון שלא מסר לעובד הוראות בטיחות בכתב ולא ביצע לו ריענון של הוראות הבטיחות בעבודה כדי להתריע בפניו בדבר הסיכון הכרוך בתפעול המכונה.


מנגד, המעסיק טען כי התאונה התרחשה בעקבות טעות אנוש של העובד ששכח לנתק את המכונה מהחשמל לפני שניקה אותה. המעסיק הוסיף וטען כי העובד לא הצליח להוכיח כל התרשלות או הפרת חובה חקוקה מצידו. לפי גרסת המעסיק, העובד הוא ותיק ומנוסה וכבר קיבל הדרכה והדגמה אודות אופן השימוש הנכון במכונת הקטיף. עוד טען המעסיק כי אין הצדקה להטיל עליו אחריות בנזיקין, מאחר שפגיעתו של העובד נחשבת לסיכון רגיל שנכלל במסגרת סיכוני העבודה.


העובד השיב לשאלות שהופנו אליו באופן כנה ובלתי מתחכם


לאחר בחינת העדויות והראיות, השופטת התרשמה כי גרסתו של העובד לנסיבות התאונה היא אמינה. היא ציינה כי האיש השיב לשאלות ביחס להתרחשות התאונה באופן כנה ובלתי מתחכם. עוד צוין כי גם העדים מטעם המעסיק לא חלקו על גרסת העובד בכל הקשור לאופן התרחשות התאונה.


השופטת הבהירה כי בהתאם לעדויות הצדדים, אמנם במכונה הותקן מגן סכינים אך כדי לנקות אותה העובד נאלץ להסירו. כמו כן נקבע כי במכונת הקטיף שגרמה לפציעתו של העובד לא הותקן מנגנון ניתוק המבטיח כי עם הסרת המגן המכונה תושבת ותימנע אפשרות של פגיעה מהסכינים.


במכונה לא הותקן מנגנון אוטומטי לניתוק החשמל עם הסרת מגן הסכינים


השופטת קבעה כי התאונה אירעה בשל טעות אנוש שביצע העובד שידע כי צריך לנתק את המכונה מהחשמל לפני הניקוי אך בשל חוסר תשומת לב, עייפות וחוסר ריכוז לא עשה זאת ונפגע. עוד נקבע כי במכונה לא הותקן מנגנון ניתוק אוטומטי שמופעל עם הסרת המגן של הסכינים.


יחד עם זאת, השופטת ציינה כי המעסיק הפר את חובתו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה לדאוג כי במכונה יותקן מגן שתפקידו למנוע כל מגע עם חלקיה המסוכנים של המכונה במהלך פעולתה. מאחר שהרמת המגן של הסכינים נדרשה לצורך ניקיונה ולא גרמה להשבתתה של המכונה, הוחלט כי מדובר בהפרה של חובת המעסיק מכוח הפקודה.


לפי קביעת השופטת, לנוכח ידיעת המעסיק על הסכנה הטמונה בשימוש במכונה, הוא היה מחויב להקטין את הסיכון ולנקוט באמצעי זהירות ובטיחות נוספים שיבטיחו שהעובד לא ייפגע גם אם טעה.


המעסיק היה צריך לנקוט באמצעים להקטנת הסיכון לפציעה במהלך ניקוי המכונה


השופטת הוסיפה כי המעסיק היה צריך לחשוב על אפשרויות שבהן ניתן להקטין את הסיכון שכרוך בתפעול המכונה ובניקויה, תוך בדיקת האפשרות לדאוג להשבתת המכונה כאשר המגן מורם. לחילופין, השופטת ציינה כי המעסיק היה יכול לוודא שניקוי המכונה מתבצע במקום שבו אין אפשרות לחבר את המכונה לחשמל ובכך למנוע את התאונה.


כמו כן צוין כי המעסיק לא הוכיח שהעביר לעובד הוראות בטיחות בכתב ביחס לתפעול המכונה או ביצע לו ריענון של הוראות הבטיחות בעבודה עם מכונת הקטיף. לפיכך, השופטת פסקה כי המעסיק נושא באחריות לתאונה בשל הפרת חובה חקוקה, ובשל רשלנותו כלפי העובד שהתבטאה בכך שאפשר את הפעלת המכונה לאחר הסרת המגן.


העובד ידע שהוא מחויב לנתק את המכונה מהחשמל לפני הניקוי


בסוגיית האשם התורם, לאחר בחינת נסיבות האירוע והפסיקה בנושא, השופטת קבעה כי העובד ידע שהוא צריך לנתק את המכונה מהחשמל לפני הניקוי. עם זאת, בשל חוסר תשומת לב הוא הכניס את ידיו לעבר הסכינים כאשר המוכנה מחוברת לחשמל ולכן הוטל עליו אשם תורם לתאונה בשיעור של 15%.


לנוכח חילוקי דעות בין המומחים מטעם הצדדים בעניין נכותו הרפואית של העובד כתוצאה מהתאונה, מונה מומחה מטעם בית המשפט שיכריע בסוגיה. המומחה קבע כי נכותו הרפואית של העובד בעקבות התאונה היא בשיעור של 20.4%. לאחר שבחנה את מאפייני הנכות והתעסוקה של העובד, השופטת קבעה כי נכותו התפקודית שתשמש לחישוב הפיצויים היא בשיעור של 25%.


השופטת קבעה כי סך נזקיו של העובד בעקבות התאונה מסתכמים בסך של 1,097,534 שקלים עבור הפסד השתכרות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. מסכום זה הופחת אשם תורם בסך 164,630 שקלים וניכויי תגמולי ביטוח לאומי בסך של 772,286 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה

 


בסופו של דבר, השופטת פסקה כי המעסיק ישלם לעובד סך של 160,618 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 37,585 שקלים.


ת"א 45251-09-16