בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש צעיר שהתקבל לעבודה כמאבטח, נגד חברת האבטחה שהעסיקה אותו ובית הספר שהכשיר אותו לתפקיד. במהלך קורס ההכשרה הצעיר היכה חניך אחר ונגרם לו שבר באגודל.


השופט קבע כי בית הספר לאבטחה נושא באחריות ישירה לנזקי הצעיר מאחר שלא דיווח למעסיקתו על המקרה ולא הפנה אותו לבדיקת רופא במועד. עוד נקבע כי המעסיקה התרשלה אף היא כלפי הצעיר בכך שלא פיקחה עליו כראוי במהלך ההכשרה בבית הספר, ובשל הימנעותה מהפנייתו לקבלת טיפול רפואי לאחר שעודכנה בפגיעה.


החניך נפגע בידו במסגרת שיעור קרב מגע בבית ספר לאבטחה


לפי גרסת הצעיר, כעובד בחברת אבטחה הוא נדרש להשתתף בהכשרה לתפקיד מאבטח של בתי שרים שהועברה בבית ספר לאבטחה החל מחודש דצמבר בשנת 2011. במהלך אחד משיעורי קרב המגע נשברה עצם באגודל ידו במהלך אימון מעגל קרבות אשר במסגרתו חניך אחד עומד במרכז המעגל ושאר החניכים מנסים לתקוף אותו. לפי טענת העובד הוא היכה חניך אחר באגרוף, נתקל באגרופו של עמיתו לאימון ושבר את האגודל.


לדבריו, לאחר שנפגע הוא פנה למדריך קרב המגע שהעביר את השיעור אשר שאל אותו האם הוא יכול להמשיך באימון, ואילו הוא החליט להתעלם מכאביו ולהמשיך באימון.


הצעיר טען כי התלונן על כאבים מספר פעמים אך לא הופנה לקבל טיפול רפואי


העובד טען כי במסגרת ההכשרה לא ניתנו לו כפפות אגרוף מתאימות לצורך הגנה באימון שנעשה בעצימות פיזית גבוהה. הוא הוסיף כי התלונן על כאבים באגודל מספר פעמים בהמשך הקורס בפני המדריך, ואף התקשר לאחראי עליו במקום העבודה אך לא הופנה לבדיקה רפואית בשום שלב. לטענתו, האחראי הפנה אותו למדריך בקורס שהמעיט בחומרת הפגיעה ואמר לו שיתאמן בהתאם ליכולתו.


העובד הוסיף וטען כי המעסיקה הפרה את חובתה המוגברת לפקח עליו מתוקף קיומם של יחסי עובד מעסיק בין הצדדים, ולא ביררה כראוי את נסיבות האירוע לאחר התרחשותו. לדבריו, בית הספר לאבטחה לא ביצע רישום של התקרית במסגרת דו"ח אירוע, ובכך גרם לו לנזק ראייתי שמעביר אליו את הנטל להוכיח כי לא התרשל.


המעסיקה ובית הספר לאבטחה הכחישו את קיומו של האירוע


מנגד, טענו בית הספר לאבטחה והמעסיקה כי האירוע כלל לא התקיים ושפגיעתו של הצעיר אירעה לו בסוף השבוע בין שני חלקי הקורס, או לאחר סיומו של הקורס ולפני שהצעיר נבדק לראשונה על ידי רופא. המעסיקה הוסיפה כי החניך התקשר לאחראי עליו פעם אחת לקראת סוף הקורס, טען שהפגיעה אינה רצינית ולכן הצעיר הופנה לסגל הקורס ולא נערך בירור נוסף בעניינו.


השופט ציין כי אימון קרב מגע מטבעו כולל סיכונים לפגיעות גוף קלות וקשות אך לא כל פגיעה בהכרח מעידה על רשלנות. נקבע כי בית הספר לאבטחה לא הוכיח שאימון קרב המגע לא היה בעצימות גבוהה. כמו כן צוין כי העובדה שבית הספר לאבטחה לא מילא דו"ח פציעה על האירוע סמוך להתרחשותו מקשה על בירור הנסיבות.


בית הספר לאבטחה הפר את חובתו כלפי החניך בכך שלא הפנה אותו לבדיקה רפואית


לפיכך נקבע כי בית הספר לאבטחה לא הוכיח שלא התרשל כלפי הצעיר, ולא העמיד אותו בפני סיכון חריג שאינו רגיל במסגרת אימון קרב המגע. הובהר כי בית הספר הפר את חובתו כלפי החניך בכך שלא הפנה אותו לבדיקת רופא, בייחוד לנוכח העובדה שהמשיך להתלונן על כאבים גם כעבור מספר ימים.


השופט פסק כי בית הספר נושא באחריות לנזק שנגרם לצעיר בעקבות האירוע ולהחמרתו. עם זאת הוחלט כי המעסיקה של הצעיר הייתה מחויבת לפקח על העובד במהלך ההכשרה, להיות איתו בקשר ואף לבקרו במהלך הקורס. עוד צוין כי מרגע שעודכנה בדבר האירוע, היא הייתה מחויבת לפנות לבית הספר כדי לברר את נסיבות הפגיעה ולשקול את הפנייתו של החניך לקבלת טיפול רפואי. מכיוון שלא עשתה זאת נקבע שהתרשלה כלפי העובד.


בסוגיית חלוקת האחריות נקבע כי בית הספר לאבטחה נושא ב-60% מהאחריות לנזקי הצעיר. זאת מכיוון שהוא היה בעל השליטה הישירה בניהול הקורס, ומאחר שהיה ביכולתו להעריך את הפגיעה שנגרמה לחניך אך התעלם מתלונותיו החוזרות והנשנות ובכך גרם להחמרת מצבו.


המעסיקה לא ביררה את תלונתו של העובד ולא פיקחה עליו במהלך ההכשרה


עוד נקבע כי המעסיקה של הצעיר נושאת באחריות בשיעור של 40% לנזק שנגרם לו, מאחר שלא ביררה כראוי את תלונותיו של העובד ולא פיקחה עליו כנדרש במהלך ההכשרה.


השופט החליט לייחס לצעיר אשם תורם בשיעור של 50% מאחר שהוא לא סגר כראוי את היד בעת מתן האגרוף, למרות ידיעתו על הצורך בכך מאימוני קרב מגע שעבר בשירותו הצבאי. כמו כן צוין כי הצעיר המשיך בקורס לאחר הפציעה, ולכן ייתכן כי אינטנסיביות הקורס והתרגילים שביצע גרמו להחמרת מצבו.


מומחה רפואי לאורתופדיית כף יד שמונה מטעם בית המשפט העריך את נכותו הרפואית של הצעיר בשיעור של 10%. השופט אימץ את קביעת המומחה וקבע כי לצעיר נותרה נכות תפקודית בשיעור של 10% בעקבות האירוע.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


בסופו של דבר השופט פסק כי סך נזקיו של הצעיר מסתכמים בסך של 395 אלף שקלים עבור הפסדי השתכרות וכאב וסבל. כמו כן נקבע כי מסכום זה יש להפחית אשם תורם בשיעור של 50% ולנכות תגמולי ביטוח לאומי בסך של 7,778 שקלים. לפיכך נקבע כי בית הספר לאבטחה והמעסיקה ישלמו לצעיר סך של 189,722 שקלים בתוספת 44,774 שקלים והוצאות משפט.


תא (י-ם) 20709-04-15