בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש שחקן כדורגל נגד עירייה ומועצה מקומית לאחר שמעד לבור במגרש במהלך משחק כדורגל ונחבל בידו. לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, השופט קיבל את גרסתו של השחקן לנסיבות אירוע התאונה.


השופט קבע כי העירייה שהייתה אחראית לתחזוקת המגרש ולהפעלתו נושאת ברוב האחריות לנזק שנגרם לאיש מאחר שלא דאגה לתחזק את המגרש ולטפל בבור כראוי. עוד נקבע כי גם המועצה המקומית מתוקף היותה בעלת המקרקעין, נושאת באחריות כלפי השחקן כיוון שלא וידאה שהמגרש בטיחותי ונקי ממפגעים.


שחקן מעד לבור ונחבל בידו במהלך משחק כדורגל


לפי גרסתו של שחקן הכדורגל, בחודש נובמבר בשנת 2014, בהיותו בגיל 27, במהלך משחק כדורגל בין הקבוצה שבה היה חבר ובין קבוצה מתחרה הוא נפל בשל בור במגרש ונגרמה לו חבלה ביד בעת שניסה לבלום את הנפילה.


בעקבות הנפילה, המשחק נעצר לפרק זמן קצר שבמהלכו השחקן הפצוע פונה מהמגרש. הצעיר טען כי המגרש כלל משטח דשא סינטטי אשר בשל תחזוקה לקויה נפערו בו בורות ואחד מהם גרם לו ליפול ולהיפצע.


השחקן הוסיף וטען כי לאחר האירוע העירייה או המועצה המקומית ניסו לתקן את המפגע. לפיכך נטען כי העירייה שאחראית לתחזק ולהפעיל את המגרש והמועצה המקומית שבשטחה הוא ממוקם, התרשלו כלפיו ונושאות באחריות לפצותו. הצעיר צירף לתביעתו חוות דעת רפואית של מומחה רפואי אשר קבע כי בעקבות האירוע נגרמה לו נכות בשיעור של 12.5% בגין פגיעה באצבע.


מנגד, המועצה המקומית הכחישה את נסיבות האירוע וטענה כי במסמכים הרפואיים אין כל זכר לנפילה עקב היתקלות בבור. נטען כי השחקן הסתכן מרצון כאשר השתתף במשחק כדורגל וחשף את עצמו לסיכונים שנובעים באופן טבעי מהפעילות הספורטיבית ולכן הוא נושא באחריות מלאה לנזק שנגרם לו. לחילופין נטען כי מגרש הכדורגל נמצא בשליטתה המלאה של העירייה ומנוהל על ידה ולכן יש להטיל עליה את האחריות לנזקי הצעיר.


העירייה טענה כי התאונה אירעה בשל רשלנותו של השחקן


העירייה הכחישה את התרחשות האירוע ואת אחריותה לו. לפי גרסת העירייה ככל שיוכח שהצעיר נפגע במהלך המשחק, הפציעה נגרמה לו בשל רשלנותו או בשל אשם תורם שלו. כמו כן נטען כי במקרה שתיקבע חבות כלפי האיש, המועצה המקומית היא זו שאחראית למפגע.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לאיש נכות קבועה בשיעור של 8% בגין פגיעה באצבע והפרעה לפעולת האצבעות הסמוכות.


לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות השופט קיבל את גרסתו של השחקן לנסיבות אירוע התאונה. צוין כי עדותו של הצעיר הייתה מהימנה, הותירה רושם אמין ולכן הוא הצליח להוכיח כי הפציעה נגרמה לו בשל נפילתו לבור שהיה מצוי במגרש. השופט מתח ביקורת על עדי העירייה וציין כי הם נקטו במגמת הסתרה בולטת.


השחקנים רשאים להניח שהקרקע במגרש תקינה ואינם נדרשים לבחון אותה


השופט הבהיר כי במקרה זה התאונה אירעה עקב ליקוי במגרש שהועמד לרשות השחקנים. צוין כי הפעילות שביצעו השחקנים על המגרש היא אינטנסיבית וכרוכה בריצה ובמאבק על הכדור ומטבע הדברים אינה מלווה בבדיקה מדוקדקת של הקרקע לפני כל דריכה.


נקבע כי מקרקעין מסוג זה צריכים להיות תקינים וללא מפגעים והמשתמש בהם רשאי להניח כי הם בטוחים לחלוטין. עוד נקבע כי גורם שמאפשר לשחקנים להשתמש במגרש עם בורות חושף אותם לסיכון בלתי סביר.


העירייה כיסתה את הבור במגרש לאחר האירוע אך טענה שלא היו בו מפגעים


השופט ציין כי הוכח שבמגרש היה לכל הפחות בור אחד שכוסה על ידי העירייה לאחר מעשה. על כן נקבע כי העיריה והמועצה המקומית חבות בחובת זהירות כלפי השחקן שנפצע. הובהר כי העירייה הפרה את חובתה כלפי הצעיר בכך ששללה את הצורך בביצוע תיקונים במהלך השנים שקדמו לאירוע והוסיפה כי לא היו בו מפגעים.


השופט פסק כי העירייה נושאת ברוב האחריות לנזקיו של הצעיר מאחר שהיא אחראית לתחזוקתו ולהפעלתו ומקיימת בו אימונים ומשחקים. עוד צוין כי לעירייה יש תקציב ייעודי עבור המגרש והיא אף מעסיקה עובד בשכר שאחראי לקיום הפעילויות במגרש.


רוב האחריות לנזקיו של הצעיר הוטלה על העירייה בשל היותה מפעילת המגרש


בכל הקשור לאחריות המועצה המקומית נקבע כי היא נושאת באחריות מתוקף היותה בעלת המקרקעין שעליהם הוקם המגרש. הובהר כי בעל מקרקעין מחויב אף הוא לנקוט בצעדים בסיסיים כדי להבטיח את בטיחותם. עם זאת הוחלט כי חבות המועצה המקומית היא בשיעור של 15% ואילו חבותה של העירייה היא בשיעור של 85% לנוכח אחריותה להפעלת המגרש על כל היבטיה.


בסופו של דבר נקבע כי נזקיו של הצעיר בגין הפסד כושר השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, הפסדי פנסיה וכאב וסבל מסתכמים בסך של 195,849 שקלים. לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי בסך של 6,264 שקלים נפסק כי העירייה והמועצה המקומית ישלמו לצעיר סך של 189,585 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


כמו כן נפסק כי העירייה והמועצה המקומית ישלמו לצעיר שכר טרחת עורך דין בסך של 44,363 שקלים והוצאות משפט בסך של 6,000 שקלים. הסכומים יתחלקו כך שהעירייה תשלם לצעיר 85% מסכום הפיצוי הכולל שנפסק ואילו המועצה המקומית תשלם לו את 15% הנותרים.


תא (נצ') 60114-09-17