בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש כלכלן נגד חברת הביטוח שהעסיקה אותו לאחר שנחבל בגבו במהלך העברת ארון משרדי במקום העבודה. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות, השופטת קיבלה את גרסת העובד ביחס לנסיבות האירוע וקבעה כי המעסיקה לא סיפקה לעובד סביבת עבודה בטוחה וראויה בכך שהתירה נוהג של העברת ציוד משרדי על ידי עובדים שלא יועדו לכך.


העובד סייע בהעברת ארון משרדי במהלך העבודה ונפגע בגבו


לפי גרסת העובד, במהלך העבודה בחודש מרץ בשנת 2014, הוא התבקש על ידי עובדת בכירה ממנו לסייע בהעברת ארון בין שני משרדים. לטענתו, הארון היה גדול ממדים ולצורך הוצאתו הוא נדרש להטות אותו על צידו ובמהלך הוצאתו מהמשרד הוא נשא את הארון על גבו כאשר כל כובד משקלו מוטל עליו.


העובד טען כי בעקבות הרמת המשא הכבד הוא החל לסבול מכאבי גב שהקרינו לרגל שמאל ובהמשך אף אובחן כסובל מנזק עצבי שורשי כרוני בגב התחתון ונזקק לקבל טיפולי פיזיותרפיה.


העובד טען כי מפעם לפעם הוא התבקש לסייע בהעברת ריהוט משרדי


העובד הוסיף וטען כי מדי פעם הוא התבקש על ידי גורמים שונים במקום העבודה לסייע בהעברת ריהוט. לדבריו, התרשלות המעסיקה כלפיו התבטאה בכך שלא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה, הפגינה אדישות לביטחונו והורתה לו להרים משאות במהלך העבודה בניגוד להגדרת התפקיד שלו.


התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ונקבעה לעובד נכות קבועה בשיעור של 10%. מומחה רפואי מטעמו של העובד בתחום האורתופדיה העריך כי בעקבות התאונה נגרמה לו נכות קבועה משוקללת בשיעור של 19% בגין נזק עצבי והגבלת תנועות בעמוד השדרה המותני.


המעסיקה התנערה מאחריות וטענה כי העובד הרים את הארון על דעת עצמו


המעסיקה טענה כי לא הורתה לעובד לסייע בהעברת הארון והוא עשה זאת על דעת עצמו. עוד נטען כי במקרה זה יש לייחס לעובד אשם תורם לתאונה בשיעור של 100%, וזאת מכיוון שהעובד יצר את הסיכון בהתנהגותו וגרם לעצמו להיפגע.


נוסף על כך, המעסיקה הכחישה את טענת העובד שלפיה הוא התבקש לעזור מפעם לפעם בהעברת ריהוט במשרד. צוין כי ככל שאכן התבקש לעזור, מדובר בעזרה בין עמיתים לעבודה שנעשתה מרצונו של העובד מבלי שניתנה לו כל הנחיה או הוראה לעשות זאת. לגרסת המעסיקה, היא לא סיכנה את העובד בשום שלב ולא העמידה אותו בסכנה כלשהי, כך שהנזק הנטען היה בלתי צפוי ולכן גם לא ניתן למניעה.


מומחה רפואי מטעם המעסיקה בדק את העובד והעריך את נכותו בשיעור של 10% תוך ייחוס מחצית מהנכות לעברו, לנוכח קיומו של תיעוד קודם בדבר תלונות על כאבי גב תחתון.


עדויותיהם של עובדים נוספים תמכו בגרסת הנפגע לנסיבות התאונה


השופטת ציינה כי גרסתו של העובד לנסיבות התאונה נתמכה בראיות נוספות ובעדויות של שני עובדים נוספים, ולכן החליטה לקבלה במלואה. לאחר בחינת הראיות והעדויות השופטת קבעה כי במסגרת אווירה חברית ויחסים בינאישיים טובים בין העובדים במקום העבודה נכללה לא פעם הירתמות להעברת רהיטים וסיוע במשימות פיזיות שחורגות מהגדרת התפקיד הרשמית.


עוד נקבע כי אי התערבותה של המעסיקה בנוהג שאפיין את מערכת היחסים בין העובדים שבמסגרתו העובדים ביצעו כדבר שגרתי פעולות של העברת רהיטים בעצמם ולפי שיקול דעתם הוא פסול. לפיכך, השופטת פסקה כי המעסיקה הפרה את חובתה להנהיג שיטת עבודה ראויה וסביבה בטוחה עבור העובד ובכך התרשלה כלפיו.


הובהר כי משימת העברת הארון הייתה מורכבת מבחינת כמות האנשים שנדרשו לבצעה ומבחינת המאמץ הפיזי שהיא חייבה ולכן לא נחשבה למשימה פשוטה וקלה. על כן נקבע כי היה ראוי שפעולה כזו לא תתבצע על ידי עובדים שאינם מיומנים לכך, בעוד שבאותה העת עבדו אצל המעסיקה שני עובדי תחזוקה קבועים ומיומנים שהיו יכולים לבצעה.


אין לייחס לעובד אשם תורם מאחר שהונחה להעביר את הארון על ידי עובדת בכירה ממנו


השופטת החליטה כי אין הצדקה לייחס לעובד אשם תורם מאחר שלא היה לו חופש בחירה ומכיוון שהבקשה להעביר את הארון הגיעה מצד עובדת בכירה יותר שמשמשת בתפקיד ניהולי.


בסוגיית הנזק השופטת קבעה כי נכותו הרפואית של העובד היא בשיעור של 7.5% בגין הגבלות תנועה בעמוד השדרה המותני, וזאת תוך התחשבות בעברו הרפואי של העובד ובתלונותיו שקדמו לתאונה בדבר כאבי גב תחתון. כמו כן הוחלט כי הנכות התפקודית אף היא בשיעור של 7.5% וחופפת את הנכות הרפואית.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


בסופו של דבר השופטת קבעה כי נזקיו של העובד מסתכמים בסך של 153,335 שקלים כאשר מסך זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל העובד בסך של 52,664 שקלים. על כן, נפסק כי המעסיקה תשלם לאיש סך של 100,691 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 24,165 שקלים והוצאות משפט.


תא (פ"ת) 14120-12-17