בית משפט השלום בראשון לציון דן לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לגבר שהורשע לאחר הודאתו בעבירה של גרימת חבלה חמורה, לאחר שהיכה עובר אורח וגרם לו לדימום מוחי ולשברים בגולגולת.
השופט ציין כי לנוכח שיתוף הפעולה המלא של האיש עם גורמי הטיפול, נטילת האחריות שלו על מעשיו והליך השיקום שעבר, יש למקם את עונשו ברף התחתון של מתחם הענישה. לפיכך, הוא גזר על האיש מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה של שבעה חודשים, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי כספי למתלונן.
לפי העובדות שצוינו בגזר הדין, בחודש מרץ בשנת 2017, בעת שיצא מאירוע במסעדה, הגבר החל להתווכח עם עובר אורח שהיה במקום באותה העת, כאשר השניים היו תחת השפעת משקאות משכרים. בהמשך, התפתחה תגרה בין השניים כאשר עובר האורח ניסה לתקוף את הגבר במכת אגרוף, הגבר התחמק מהמכה, עובר האורח נפל ארצה והגבר בעט בו פעמיים בעודו מוטל על הרצפה. לאחר שעובר האורח נעמד על רגליו, הגבר היכה אותו בראשו באמצעות מכת אגרוף שהפילה אותו.
התקיפה גרמה למתלונן לדימום מוחי ולשברים בגולגולת
בעקבות התקיפה נגרמו למתלונן חבלות בפנים ובראש, נפיחות סביב העיניים ודימום מהאוזן. בבית החולים אובחן כי הוא סובל מדימום חריף במוח, משברים בעצמות הגולגולת ומשטפי דם בשני צידי הראש. המתלונן נזקק להרדמה והנשמה במשך יומיים ובהמשך אובחנה אצלו ירידה בשמיעה באוזן שמאל, הפרעה בשיווי המשקל ורעשים באוזניים.
בית המשפט הפנה את הגבר לשירות המבחן כדי שיערוך תסקיר בעניינו. בתסקיר צוין כי האיש יליד שנת 1977, עלה לישראל בשנת 1999 עם אשתו, ועובד כמנהל אזורי בחברה לשירותי תחזוקה וניקיון במשך שש שנים מאז שהשתחרר משירות קבע בצה"ל.
הגבר התוקף נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה וצער על תוצאות התנהגותו
בתסקיר תואר כי הגבר נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה וצער על תוצאות התנהגותו ועל הפגיעות שגרם למתלונן. עוד צוין כי הוא הכיר בכך שנהג בתוקפנות ובאלימות כלפי המתלונן ותירץ את מעשיו בכך שחווה השפלה ופגיעה בכבודו.
שירות המבחן התרשם מהגבר באופן חיובי ביותר וציין כי הוא השתלב בקבוצה טיפולית, הגיע לכל הפגישות הקבוצתיות והצליח להכיר בהתנהלותו הבעייתית והאלימה. קצין המבחן הסביר כי עונש מאסר בפועל, גם אם ירוצה בדרך של עבודות שירות, עלול להביא לנסיגה במצבו של האיש בכל הקשור ליכולתו לפרנס את משפחתו. לפיכך, הומלץ להשית עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, צו מבחן ותשלום פיצוי למתלונן.
המדינה ביקשה להטיל על האיש עונש מאסר בפועל לנוכח הנזק שגרם למתלונן
המדינה טענה כי לחובתו של הגבר עומדות הרשעות קודמות בעבירות אלימות שבגינן אף ריצה עונש מאסר לתקופה של תשעה חודשים. עוד צוינו החבלות הקשות שנגרמו למתלונן בעקבות התקיפה. כמו כן נטען כי הגבר היכה את המתלונן כאשר לא נשקפה לו כל סכנה ממנו, וזאת אחרי שנפל ארצה.
לפי גרסת התביעה, האכזריות שליוותה את מעשיו של האיש והנזק שגרם למתלונן מחייבים להטיל עליו עונש מאסר משמעותי בפועל. על כן, המדינה ביקשה לקבוע מתחם ענישה שנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל תוך השתת עונש מאסר בפועל שלא יפחת מ-18 חודשים בתוספת מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן ותשלום קנס.
מנגד, הסנגור של האיש ביקש להתחשב בכך שהוא הודה במיוחס לו וטען שמעשיו היוו תגובה למעשי המתלונן שניסה לתקוף אותו קודם. עוד נטען כי האיש תפקד באופן תקין ונורמטיבי מאז שחרורו ממאסר קודם בשנת 2012, הביע חרטה על המעשה ונטל עליו אחריות מלאה.
הסנגור טען כי הגבר השתלב בהצלחה בהליך שיקום וביקש להקל בעונשו
הסנגור הוסיף כי האיש השתלב בהליך שיקומי, בסדנאות בפיקוח שירות המבחן ורכש כלים פרקטיים להתמודדות עם מצבי לחץ. לפיכך, הוא ביקש לקבוע מתחם ענישה שנע בין שישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד לתקופת מאסר בפועל. לנוכח מכלול הנסיבות, הסנגור טען שיש מקום לחרוג ממתחם הענישה לטובת האיש ולקבל את המלצת שירות המבחן.
השופט ציין כי הגבר פגע בערכים המוגנים של שמירה על שלמות גופו ובריאותו של המתלונן. צוין כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה בינונית – נמוכה, זאת בשל העובדה כי האירוע התרחש בעת ששיקול הדעת של השניים היה מעורער ומאחר שהוא לא תוכנן מראש. עוד צוין כי הנזק שנגרם למתלונן הוא אמנם קשה, אך היה יכול להיגרם גם לתוקף אם המתלונן היה מצליח לפגוע בו קודם.
עונש מאסר בפועל עלול לפגוע ביכולתו של האיש לפרנס את משפחתו
השופט קבע כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין שישה חודשי מאסר בפועל ובין 12 חודשי מאסר בפועל. צוין כי עונש מאסר בפועל עלול להשפיע על משפחתו של האיש ועל יכולתו לפרנס אותה. כמו כן הובהר כי הגבר נטל אחריות על מעשיו, התמיד בתהליך השיקום במשך שמונה חודשים ושיתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול.
עם זאת צוין כי לא ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בצו שירות לתועלת הציבור, מכיוון שעונש כזה יפגע ביתר שיקולי הענישה ובראשם שיקול ההרתעה.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, השופט גזר על האיש עונש מאסר לתקופה של שבעה חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, עונש מאסר לתקופה של שישה חודשים שלא יופעל אלא אם האיש יבצע עבירות אלימות מסוג פשע, תשלום פיצוי בסך 5,000 שקלים למתלונן וצו מבחן למשך שנה.
ת"פ 52146-02-18
