בית משפט השלום בטבריה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישו נהג משאבת בטון והמוסד לביטוח לאומי נגד חברת בניה שביצעה את העבודות באתר. השופטת קיבלה את גרסת הנהג לנסיבות אירוע התאונה, וקבעה כי חברת הבניה התרשלה בכך שלא הציבה במקום מנהל עבודה מטעמה כדי שיפקח על ביצוע העבודות.


עוד נקבע כי הפיגום שממנו נפל הנהג נבנה ללא בדיקה, תכנון או פיקוח מקצועי הולם. לפיכך, חברת הבניה חויבה לפצות את הנהג על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה, ולשלם למוסד ביטוח הלאומי את הסכומים שהעביר לנהג מתוקף הכרה באירוע כתאונת עבודה.


הנהג נפל מפיגום בגובה של ארבעה מטרים ונחבל בקרסול ובגב


לפי גרסת נהג משאבת הבטון, ביום האירוע הוא הגיע לאתר הבניה והתלווה לנציג חברת הבניה שהסביר לו אילו יציקות עליו לבצע באתר. לצורך בחינת מיקום היציקות הנהג נדרש לעלות על פיגום בגובה ארבעה מטרים, אך כאשר טיפס על הפיגום הוא לפתע נשבר והאיש נפל ונחבל בגבו ובקרסול.


הגבר טען כי התאונה נגרמה בעקבות רשלנותה הבלעדית של חברת הבניה שלא דאגה להנהיג שיטת עבודה בטוחה באתר הבניה, לא וידאה קיומה של סביבת עבודה בטוחה במקום ולא מנעה את נפילתו מהפיגום. עוד נטען כי החברה לא הזהירה את הנהג מפני הסכנות הטמונות בהליכה על הפיגום שנבנה בצורה מסוכנת ובלתי בטיחותית.


המוסד לביטוח לאומי דרש מחברת הבניה להשיב לו את הסכומים ששילם וישלם לנהג


מאחר שהתאונה התרחשה במהלך עבודתו של הנהג, הביטוח הלאומי הכיר בה כתאונת עבודה מכורח נכות קבועה בשיעור של 28% בעקבות החבלות שנגרמו לנהג בקרסול ובגב. על כן, המוסד לביטוח לאומי הצטרף לתביעתו של הנהג וטען כי חברת הבניה היא האחראית לתאונה, ולכן עליה להשיב לו את הסכומים ששילם וישלם לנהג בעקבות התאונה.


מנגד, חברת הבניה הכחישה את נסיבות אירוע התאונה וטענה כי אינה נושאת באחריות לנזקי הנהג. עוד נטען כי במקרה שבו בית המשפט יחליט כי האירוע נגרם בנסיבות שתיאר הנהג, יש להטיל עליו אשם תורם בשיעור משמעותי לנזק שנגרם לו.


גרסת הנהג לגבי נסיבות אירוע התאונה הייתה מהימנה ועקבית


השופטת ציינה כי תשובותיו של הנהג בכל הקשור לנסיבות נפילתו היו מהימנות ועקביות, וגרסתו לאירוע אף נשמעה מפיו בעת שקיבל טיפול רפואי ביום התאונה. לפיכך, לאחר שבחנה את הראיות בתיק, ולנוכח עקביות הנהג בגרסאותיו ביחס לנסיבות התאונה, השופטת קיבלה את טענתו ביחס לנסיבות התאונה.


בסוגיית אחריות חברת הבניה לאירוע, השופטת ציינה כי היא הייתה יכולה למנוע את התאונה אם הייתה נוקטת באמצעי זהירות סבירים באתר. היא הוסיפה כי החברה הזמינה את נהג משאבת הבטון לבצע עבודה באתר, ולכן בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה היא נחשבת למבצעת העבודות באתר.


חברת הבניה לא הציבה מנהל עבודה באתר ולכן היא נושאת באחריות לתאונה


השופטת הבהירה כי החברה הייתה מחויבת להציב באתר מנהל עבודה שתפקידו לפקח על ביצוע העבודות במקום. מאחר שלא עשתה זאת, היא נושאת במלוא האחריות המוטלת על מנהל העבודה שהיה צריך להיות במקום. כמו כן נקבע כי הפיגום שממנו נפל הנהג נבנה ללא פיקוח מקצועי, בדיקה או תכנון, בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה.


על כן הוחלט כי לנוכח הפרת הוראות החוק על ידי חברת הבניה, היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לנהג בעקבות התאונה. לפי קביעת השופטת אין הצדקה לייחס לנהג אשם תורם לתאונה, מאחר שהוא נדרש לעלות על הפיגום לצורך בחינת מיקום היציקה במסגרת עבודתו.


בסוגיית הנזק צוין כי בעקבות התאונה נגרמו לנהג חבלה בגב ושבר פריקה בקרסול ימין, ובוצע לו ניתוח לשחזור פתוח וקיבוע של פנימי של השבר על ידי פלטה, ברגים וקיבוע חיצוני באמצעות גבס. בהמשך, האיש נדרש לעבור שלושה ניתוחים נוספים להוצאת הברגים.


מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע לנהג נכות משוקללת בשיעור של 13.6%


בעקבות פערים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, מינתה השופטת מומחה רפואי בתחום האורתופדי אשר קבע כי לתובע נותרה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 13.6% לצמיתות עקב התאונה.


בכל הקשור לנכות התפקודית שנגרמה לנהג עקב האירוע, השופטת ציינה כי הנכות הרפואית משקפת את הנכות התפקודית, ולכן קבעה כי הנכות התפקודית אף היא בשיעור של 13.6%.


השופטת קבעה כי הפיצויים לנהג מסתכמים בסך כולל של 488,279 שקלים עבור הפגיעה בכושר ההשתכרות, עזרת צד שלישי, הוצאות לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה וכאב וסבל.


כמו כן השופטת ציינה כי סכום תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו לנהג וישולמו לו בעתיד מסתכם בסך של 612,747 שקלים. מאחר שסכום הפיצויים הכולל שמגיע לנהג נמוך מסכום תגמולי הביטוח הלאומי, נקבע כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי הוא זכאי לפיצוי בשיעור של 25% מסך הפיצויים שנפסקו לו.


בסופו של דבר נקבע כי חברת הבניה תפצה את הנהג בסכום של 122,070 שקלים ואת המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 75% מסכום הפיצוי שנפסק לנהג בסך של 366,209 שקלים. נוסף על כך, חברת הבניה חויבה לשלם לנהג שכר טרחת עורך דין בסך של 24,414 שקלים והוצאות משפט.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


כמו כן, החברה חויבה לשלם למוסד לביטוח הלאומי שכר טרחת עורך דין בסך של 72,242 שקלים והוצאות משפט.


תא (טב') 56515-02-16