בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב דן לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לנהג שהורשע לפי הודאתו בשני כתבי אישום שעניינם נהיגה בשכרות. נוסף על כך הנהג הודה בביצוע עבירות של נהיגה בקלות ראש, סטיה מנתיב הנסיעה והתנהגות שגורמת נזק, לאחר שגרם לתאונת דרכים בהיותו שיכור.
השופט קבע כי הנהג לא ביצע מאמץ אמיתי לחוזר למוטב או לשתף פעולה עם שירות המבחן בהתבסס על תסקירי קצין המבחן. צוין כי בנסיבות אלו אין מנוס להטיל על הנהג ענישה מרתיעה ומשמעותית. לפיכך השופט גזר על הנהג עונש מאסר בפועל, עונש מאסר על תנאי, פסילת רישיון ממושכת ותשלום קנס כספי.
לפי העובדות שפורטו בגזר הדין, בחודש מאי בשנת 2018 נהג האיש באופנוע בעת שהיה שיכור. בבדיקת ינשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 585 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף שעולה על ריכוז של 240 מיקרוגרם בניגוד לחוק.
נהג שיכור סטה מנתיב הנסיעה והתנגש במשאית
במקרה השני, נהג האיש ברכב פרטי בחודש נובמבר בשנת 2018 ברחוב דו סטרי. במהלך הנסיעה איבד הנהג שליטה על הרכב, לא הבחין במשאית שהגיעה מולו מהנתיב הנגדי, סטה ממסלולו והתנגש בה. בעקבות התאונה נפצעו שתי נוסעות שהיו ברכבו של הנהג ונזקקו לקבל טיפול רפואי.
במבחן עמידה שנערך לנהג לאחר התאונה הוא נפל, התנדנד במבחן הליכה ובבדיקת דם שנערכה לו נמצא בגופו אלכוהול בריכוז של 153 מיליגרם, יותר מפי שלוש מהכמות המרבית המותרת על פי חוק. הנהג הודה בביצוע עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, סטיה מנתיב והתנהגות הגורמת נזק.
הנהג נשלח לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינו. שירות המבחן ערך ארבעה תסקירים כאשר בתסקיר הראשון צוין כי הוא בעל יכולות קוגניטיביות ומילוליות תקינות ובעל אישיות שמתאפיינת בקשיים בהשתלבות במסגרות. הנהג אף הביע בפני שירות המבחן שאיפות חיוביות להתפתחות תעסוקתית ומקצועית בעתיד.
בתסקיר השני שנערך בעניינו של האיש צוין כי הוא היה מעורב בתאונת דרכים בהיותו שיכור, והוצע לו להשתלב בקבוצה טיפולית של נהגים שביצעו עבירות תנועה בדגש על נהיגה בשכרות.
שירות המבחן ציין כי לנהג קיימת נטייה להתנהגות אימפולסיבית ולשתיית אלכוהול
בתסקיר השלישי שנערך בעניינו של הנהג תואר כי זוהתה אצלו בעיה שקשורה לדפוסי צריכת אלכוהול שעלולה לסכן את עצמו וכן אנשים אחרים. שירות המבחן התרשם כי מדובר בנהג שמתקשה לשלוט בדחפיו ולווסת אותם. עוד צוין בתסקיר כי קיימת אצלו נטייה להתנהגות אימפולסיבית ללא חשיבה מעמיקה על השלכות מעשיו.
בתסקיר הרביעי והאחרון צוין כי בבדיקת שתן שמסר הנהג נמצאו שרידי סם מסוג קוקאין. שירות המבחן דיווח כי הוא לא הגיע לביצוע בדיקות סמים נוספות ונמנע משיתוף פעולה עם השירות. לפיכך שירות המבחן נמנע ממתן המלצה לשיקומו של האיש לנוכח היעדר שיתוף הפעולה מצידו.
המדינה טענה כי מן הראוי להטיל על הנהג עונש מאסר בפועל, וזאת לנוכח העובדה שהוא גרם לתאונת דרכים עם משאית שנסעה מולו בדרך כאשר איבד שליטה על הרכב בהיותו שיכור.
עוד נטען כי לפי תסקירי שירות המבחן מדובר בנהג בעל נטיות להתנהגות אימפולסיבית וקשיים בהצבת גבולות להתנהגותו. המדינה הוסיפה כי תאונת הדרכים המסוכנת שבה היה מעורב התרחשה חודשים ספורים לאחר שנתפס רוכב שיכור על קטנוע.
לעניין מתחם הענישה הפנתה המדינה לפסקי דין שבהם הוטלו על נאשמים בעבירות נהיגה בשכרות עונשי מאסר בפועל שנעים בין 4 ל-24 חודשי מאסר בפועל. כמו כן ביקשה התביעה להשית על הנהג עונש פסילת רישיון לתקופה שלא תפחת מחמש שנים.
מנגד, סנגורו של הנהג טען כי הוא היה נתון במצוקה בעת ביצוע העבירות וזו הסיבה לביצוען. עוד נטען כי ניתן להסתפק בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות שאינו כולל מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח.
הנהג לא מעוניין להשתקם ולכן אין מנוס מהטלת ענישה משמעותית
השופט ציין כי הנהג לא שיתף פעולה עם שירות המבחן והוסיף כי בבדיקת שתן שביצע נמצאו שרידי סם מסוג קוקאין. הובהר כי מדובר בעבירה חוזרת של נהיגה בשכרות תוך פרק זמן קצר. במקרה כזה נקבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין עבודות שירות לתועלת הציבור ועד לשנת מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה לחמש שנים.
נקבע כי הנהג לא עשה מאמץ אמיתי כדי לחזור למוטב ונמנע מלשתף פעולה עם שירות המבחן. הובהר כי תסקירי שירות המבחן שיקפו תמונה עגומה של נכונותו של האיש לשפר את דרכיו ולהשתקם. לפיכך הוחלט כי אין מנוס אלא להטיל עליו ענישה משמעותית.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר השופט הטיל על הנהג עונש של תשלום קנס בסך של 6,000 שקלים, פסילת רישיון נהיגה למשך שלוש שנים, שמונה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. עונש המאסר על תנאי לא יופעל אם הנהג לא יבצע עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות.
תתע (ת"א) 1742-07-18