בית משפט השלום בירושלים דן לאחרונה בשאלת העונש הראוי לאישה בת 30, נשואה ואם לשלושה ילדים. האישה הורשעה בהתאם להודאתה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובעבירה של הפרעה לשוטר.
לאחר שהשופט בחן את נסיבות האירוע ואת תסקיר שירות המבחן בעניינה של האישה, הוחלט להעדיף את שיקולי שיקומה על פני שיקולי הרתעה. לפיכך השופט גזר עליה עונש קל שכלל מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, צו מבחן למשך שנה וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות למשך שנתיים.
האישה סטרה לשוטרת ואיימה לפגוע ביתר השוטרים
לפי העובדות שפורטו בגזר הדין, בחודש אפריל שנת 2017 התקבל במשטרה דיווח על רעש בלתי סביר שמקורו בדירת מגורים בירושלים. אל המקום הגיעו שישה שוטרים כאשר האישה הייתה בדירה וסירבה לפתוח להם את הדלת. בהמשך היא קיללה את השוטרים, השתוללה והפריעה להם במילוי תפקידם.
האישה סירבה להזדהות, איימה כי תפגע בשוטרים אם יעצרו את אחיה בעקבות סירובו להזדהות והפרידה בגופה בינו לבין השוטרים. בעקבות זאת השוטרות שהיו במקום תיעדו את התנהגותה של האישה שצעקה עליהן ודרשה מהן למחוק את הצילומים. בהמשך התקרבה האישה אל אחת השוטרות, העיפה את מכשיר הטלפון מידה וסטרה לה.
בתסקיר שירות המבחן תואר כי מדובר באישה בת 30, אם לשלושה ילדים קטנים המטופלת מדי יום באשפוז יום פסיכיאטרי עקב פוסט טראומה ודיכאון. האישה תיארה ילדות קשה שכללה התפרצות מחלת נפש אצל אימה ואלימות מצד אביה על רקע שימוש באלכוהול.
עוד ציין שירות המבחן כי מאז הלידה האחרונה שעברה, האישה סובלת מחרדות ומדכדוך, מקשיי שינה ומניתוק חברתי.
שירות המבחן פירט בתסקיר כי התוקפת הביעה חרטה על מעשיה, התביישה בהם ונטלה עליהם אחריות מלאה. היא ציינה בפני שירות המבחן כי פעלה מתוך חוסר שיקול דעת בהיותה שיכורה והוסיפה שהפסיקה לשתות לשוכרה מאז האירוע.
האישה סבלה מילדות טראומטית ומבעיות פסיכיאטריות
בתסקיר הובהר כי התוקפת חוותה ילדות טראומטית וקשה, ואובחנה כסובלת מבעיות פסיכיאטריות ודפוסים אימפולסיביים שעלולים להתבטא בהתנהגות אלימה. מנגד צוין כי אין לה עבר פלילי מלבד הרשעה אחת בשירותה הצבאי. שירות המבחן הוסיף כי היא מעוניינת להעלות את חייה על מסלול נורמטיבי ותקין, והיא בעלת מוטיבציה לנהל חיים טובים ומלאים עבור משפחתה.
לפיכך, המלצת שירות המבחן הייתה להטיל על האישה צו מבחן והתחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד. עם זאת, צוין כי היא לא מתאימה לביצוע שירות לתועלת הציבור בשל מצבה הנפשי המורכב.
המדינה ביקשה להטיל על התוקפת עונש של שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לשוטרת שהותקפה. לפי עמדת המדינה, מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לבין 10 חודשי מאסר בפועל בתוספת מאסר על תנאי, פיצוי ותשלום קנס.
הסנגורית של האישה טענה כי יש להסתפק בענישה מותנית. לגרסתה, לאישה יש נסיבות חיים מורכבות, היא מנסה לשקם את עצמה תוך נטילת אחריות מלאה על מעשיה. בדבריה האחרונים לפני בית המשפט הנאשמת אמרה שהיא מתביישת במה שעשתה.
המעשים פגעו בכבודם של השוטרים ובערך שלטון החוק
השופט ציין כי האישה פגעה בערכים החברתיים המוגנים של ההגנה על כבודם, גופם וחירות פעולתם של השוטרים העוסקים באכיפת החוק. נוסף על כך נפגעו גם ערך הציות לחוק וההגנה על שלטון החוק. נקבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה גבוהה מכיוון שלא נגרם לשוטרים נזק ממשי.
עוד נקבע כי עבירת תקיפה המלווה באיומים כלפי שוטרים נחשבת לחמורה במיוחד כיוון שהיא פוגעת בגופם של השוטרים, בשלטון החוק וביכולת השוטרים למלא את תפקידם.
השופט הדגיש כי הנאשמת הכניסה עצמה למצב של שכרות מרצון, אך עם זאת התחשב בכך שהאלימות שנקטה אינה אופיינית לה בדרך כלל.
לפיכך הוחלט כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לצד עבודות שירות לתועלת הציבור ופיצוי, לבין מאסר קצר בתוספת מאסר על תנאי ופיצוי.
מוצדק לסטות ממתחם העונש ההולם לטובת האישה מטעמי שיקום
השופט בחן את נסיבותיה של התוקפת, את מצבה הנפשי ואת ההליך הטיפולי שבו היא מצויה, ושוכנע כי במקרה זה יש להעדיף שיקולי שיקום על פני שיקולי הרתעה. עוד הובהר כי האישה מגלה מוטיבציה אמיתית לשינוי, הפסיקה לשתות אלכוהול ולקחה אחריות מלאה על מעשיה. לפיכך הוחלט כי מוצדק לסטות ממתחם העונש ההולם לטובת האישה כדי לתמוך בהליך שיקומה.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר השופט החליט להטיל על האישה עונש מאסר של שלושה חודשים המותנה בכך שלא תעבור עבירות כלפי שוטרים במשך שלוש שנים, צו מבחן למשך שנה, והתחייבות על סך 5,000 שקלים למשך שנתיים שלא לעבור עבירה נגד שוטרים.
ת"פ 59192-02-18