הסדרת מעמד לאזרחית מולדובה שנפרדה מבעלה עקב אלימות הבעל כלפיה

אתחיל את המאמר בפניה אישית לכל אישה זרה שחוותה אלימות מצד בעלה הישראלי:

אשמח לייצג אותך .

אשמח להושיט לך עזרה , לתרום את נסיוני הרב בתחום  ואוזן קשבת למצבך הבלתי נסבל בו את נמצאת עת הנך במדינה זרה לך וכעת גם בעלך זר לך ונגדך.

אשמח להילחם בשבילך ולעשות כל שניתן על מנת שתחזרי ללכת עם ראש מורם ולחייך וכן לקבל את זכויותיך ורכושך מבעלך השפל.

אעשה כל שניתן , אשתמש בכל נסיוני וקישורי על מנת שתישארי בארץ גם אם לא השלמת את כל התקופה הקבועה בחוק לשם קבלת אזרחות וזאת מתוך נסיון והצלחה במקרים כאלה לרבות בבית משפט.

אחד המקרים שמטופלים כיום במשרדי הנו של ס' ממולדובה .

ס' הגיעה למשרדי בליווי שכן אשר שמע את הצעקות מדי ערב שהיו בביתה של ס' ובעלה ואשר חרד כי סיומם של נישואי ס ובעלה יהיה טרגי עד לכדי רצח.

ס' נשואה כשנתיים לבעלה הנושא תעודת עיוור.

ס' הביאה את בנה מנישואיה הראשונים , כיום בן כ17 , לישראל והקטין גר עימה ועם בעלה.

בשנה האחרונה החל הבעל לנקוט אלימות כלפי ס' אך האחרונה פחדה לדווח על כך למשטרה או לגורם כלשהוא .

לאחרונה , משלא יכלה עוד לסבול את התנהגות הבעל כלפיה , הגישה תלונה במשטרה כנגד הבעל.

לאור תלונתה במשטרה, מיהר הבעל  למשרד הפנים וביקש לגרש את אשתו ואת בנה מהארץ ובכך יצליח  להימלט מהדין בגין אלימותו כלפיה והתיק נגדו יסגר בהעדר יכולת להוכיח את טענות  אשתו.

עם קבלת בקשת הבעל במשרד הפנים קיבלה ס' מכתב ממשרד הפנים על פיו הנה נדרשת לעזוב תוך 14 ימים את הארץ יחד עם בנה לאור בקשת הבעל!

ברור שהדבר לא יעלה על הדעת עת קורבן האלימות יענש ואילו הבעל התוקף יצא נשכר אך לצערי הרב כך הם פני הדברים בתיקים מסוג זה וכאשר בעל מדווח על רצונו להיפרד מאישתו משרד הפנים בשמחה רבה ומהירות בזק מוציא את דרישת יציאתה מהארץ תוך פרק זמן הנע בין 14-30 ימים .

עם קבלת הייצוג במשרדי , הוגשה בקשה למשרד הפנים לבטל את דרישת היציאה של ס' ובנה , בקשתה נבחנה בלשכת משרד הפנים וניתנה לה ולבנה ארכת שהייה בישראל עד החלטת המטה בירושלים (דבר שיקח זמן לא מבוטל וברור כי אם בקשתה שם תדחה נערער על כך בבימ"ש המוסמך).

תשאלו ומה עם הבעל?

את הבעל ה"נחמד" , שחשב שיוכל לנצל את העובדה שאשתו במדינה זרה לה ואינה יודעת את החוק וזכויותיה , דאגנו להרחיק מהבית שלו אשר בו הוא ואשתו גרו יחד עם בנה . בבקשת צו הרחקה שביקשתי מבימ"ש ניתנה החלטה כי בדירת עמידר שקיבל בעבר הבעל מחברת עמידר ואשר בה גרו בני הזוג ובנה , בדירה זו - תישאר לגור ס' יחד עם בנה ואילו הבעל יאלץ לגור במקום אחר עד להכרעה אחרת . כל נסיונות הבעל בדיון ובחקירתו להציג את עצמו כעיוור מסכן לא צלחו וביהמ"ש קיבל את טענותיי בדבר זכותה של אישה מוכה שאין לה קורת גג אחרת מלבד הדירה בה גרה עם הבעל המכה ואילו הבעל המכה יכול לגור אצל משפחתו הישראלית.

כפי שאמרתי בתחילת המאמר... לכבוד הוא לי לטפל בנשים מסכנות אלה אשר נופלות קורבן לבעלים מכים אשר מנצלים את העובדה כי מעל לראשה של האישה מונפת חרב הגירוש של משרד הפנים והבעל הוא זה ששולט בכל העניין - אם יודיע למשרד הפנים או לא ויבקש להפסיק את שהיית אשתו בישראל.

בברכה

ליאת שטיינברג, עו"ד