ארנונה

ארנונה היא מס המוטל על ידי הרשות המקומית על מחזיקי נכסים בתחומה, ומטרתה לממן את פעילויותיה השונות של הרשות ובכלל זה חזות פני העיר, חינוך, תאורה, תברואה, טיפול שוטף בתשתיות העירוניות, משכורות, וכדומה. תשלומי ותעריפי הארנונה נקבעים בצו הארנונה (המכונה גם: "צו המיסים") של כל רשות מקומית ולכן גובה ותעריף הארנונה משתנה מעיר לעיר, ומיישוב ליישוב.

גובה הארנונה משתנה גם בהתאם לשטח הנכס, שימושו ומיקומו. כך למשל, תעריף הארנונה המוטל על עסק מסחרי עשוי להיות שונה מזה המוטל על מפעל תעשייתי ובוודאי שגובה הארנונה לנכס למגורים הוא שונה בנכס לצרכי מסחר /תעשייה / משרדים ועסקים. יצויין, כי גם הגדרת שטח הנכס משתנה מרשות לרשות בהתאם לאמור בצו הארנונה המקומי אשר חוקקה כל רשות מקומית לעצמה.

הרשות המקומית מוסמכת להטיל ולחייב במס הארנונה את מחזיקי הנכסים בתחומה המוניציפאלי מכח חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

חוק ההסדרים קובע כי הרשות המקומית תחייב בארנונה לפי:

1. סוג הנכס (בנק, מלון, בית מלאכה, מגורים וכיוב')
2. השימוש בנכס
3. מיקומו של הנכס בעיר (כלומר: באיזה אזור בעיר נמצא הנכס – האזור הותיק, שכונה חדשה, אזור תעשייה וכיוב').

עוד נקבע בחוק ההסדרים, כי לכל סוג נכס קיימים תעריפים מזעריים ומרביים אשר הרשות המקומית אינה מוסמכת לסטות מתעריפים אלו בצו הארנונה שלה.

כל סטייה מהתעריפים המזעריים והמירביים דורש אישור שר הפנים לכך.

כיצד ניתן לחסוך בארנונה?

ייתכן כי לנכס אחד יהיו מספר סיווגים המתאימים לשימוש הנעשה בשטחים השונים המצויים בו. מילים אחרות, קיימים מספר סיווגי נכסים שלכל אחד מהם תעריף והגדרה ייחודית בכל רשות ורשות, לדוגמא:

תיקון הסיווג בו מסווג הנכס לצרכי ארנונה.
תיקון טעויות בקביעת גודלו של הנכס.
תיקון טעויות בהבחנה של הרשות המקומית בין "מבנה" ל"קרקע תפוסה".
שינוי שיטת מדידה של נכס בניגוד לחוק.

פיצול בלתי חוקי של מבנה אחד בעל מהות אחת למס' סיווגים שונים באופן המעלה את תעריף הארנונה.

"איחוד" בלתי חוקי של שטחים שונים במבנה, אשר השימוש בהם שונה, באופן המעלה את תעריף הארנונה.

אי חוקיות בעצם העלאת התעריפים ו/או הסיווגים בצו הארנונה.

כיצד מתנגדים לחיוב הארנונה?

עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 יש להגיש השגה מנומקת היטב על חיוב ארנונה בגין הנכס בתוף 90 יום מתחילת שנת המס, ולאחר מתן תשובת הרשות המקומית – ניתן להגיש ערר לועדת הערר לענייני ארנונה בתוך 30 יום מיום תשובת העירייה להשגה. מדובר במועדים קשיחים ולכן חוב במיוחד לפעול ללא לדיחוי להגשת התנגדות לחיוב הארנונה. על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתוך 45 יום ממתן החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה. לפיכך, עם קבלת חיוב הארנונה, יש לפנות ללא דיחוי לייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בדיני הארנונה והפחתת ארנונה לצורך בדיקת ייתכנות וסיכויי ההצלחה בהפחתת החיוב.