ערעור תעבורה שהתקבל בבית המשפט המחוזי

עפ 70734/06 בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

תאריך: 24/05/2006

בפני: כב' השופטת שבח יהודית

בעניין:
המערער: חפוטא סהר
ע"י ב"כ עו"ד ברכה עמוס
נ ג ד

המשיבה: מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד הגב' נועה תבור


פסק דין

בהסכמת הצדדים דן בית המשפט בערעור עצמו, ולא בבקשה לעיכוב ביצוע.

בתיק ת. 24126/06 על ידי כב' השופטת נועה פרג לבוא, לפיו נדון המערער לקנס של 300 ₪, לפסילת רישיון בפועל לתקופה של שלושה חודשים וכן לפסילת רישיון על תנאי למשך שלושה חודשים לתקופה של שלוש שנים.

ביום 9.10.06 הוגש כנגד המערער כתב אישום לפיו הואשם בעבירה לפי תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה, ובו נאמר בהאי לישנא:

"נהגת ברכב הנ"ל ופנית פניית פרסה ובכך סיכנת עוברי דרך, בניגוד לתקנה 44 (א) לתקנות התעבורה".

המערער הורשע על פי הודאתו ונגזרו עליו העונשים המפורטים ברישא.

המערער טוען כי ניתן היה להגיש כנגדו, לכל היותר, דו"ח מסוג ברירת קנס על סך של 250 ₪ בלבד, שכן אין המקרה נכנס לגדרן של ההוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירת קנס התשנ"ד-1993.

כן טוען המערער כי העונש שהושת עליו היה חמור מדי לאור עברו הנקי ולאור היות העבירה נשוא הערעור עבירתו הראשונה.

תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה קובעת:

"לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא".

תקנה 44 לעיל נכללת בצו התעבורה (עבירות קנס) תשס"ב-2002 ובתור שכזו, מוכרזת כעבירת קנס.

יצוין, כי סעיף 2 לצו התעבורה הנ"ל מוציא עבירת קנס מהכרזתה ככזו, באם כתוצאה ממנה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או רכוש, מה שאין כן במקרה שלפנינו.

תקנה 44 לעיל אף נכללת ב"הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס, תשנ"ד-1993" (להלן: "ההוראות") אשר הוצאו ע"י ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל בהסכמת שר המשפטים ושר התחבורה מכוח סמכותו לפי סעיף 29 לפקודת התעבורה הקובע:

"(א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס בנסיבות מחמירות, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותמסר לו הזמנה
למשפט לפי חוק הסדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965

(ב) "נסיבות מחמירות", לעניין סעיף זה – כפי שנקבעו בהוראות מאת ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל בהסכמת
שר המשפטים ושר התחבורה ופורסמו ברשומות, בעיתון בוקר ובעיתון ערב.

בהוראות שהוצאו על ידי ראש מחלקת התנועה בשנת 1993, מופיעה, בין היתר, וכאמור לעיל, גם תקנה 44 כאשר בפירוט "הנסיבות המחמירות של העבירה" בעניינה מופיעות הדרישות הבאות:

"תקנה 44 – פניית פרסה באופן שגרם לסטייה או בלימת פתע של רכב אחר וסיכון עוברי דרך".

הנה כי כן, על מנת שתקנה 44 תצא ממתחם עבירות הקנס ותיכנס לד' אמות כתב אישום לפי חוק הסדר הדין הפלילי, יש צורך בהתקיימם המצטבר של האלמנטים הבאים:

האחד – פניית פרסה.
השני – באופן שגרם לסטייה או בלימת פתע של רכב אחר.
השלישי – סיכון עוברי דרך.

הבה נתבונן, איפוא, בעובדות כתב האישום, בהן הודה כאמור המערער, ונבחן את קיומם.
עיון בכתב האישום שצוטט לעיל מעלה כי אכן בפנינו פניית פרסה, ובכך התקיים התנאי הראשון.
בכתב האישום אף צוין כי המערער "סיכנת עוברי דרך" ובכך התקיים התנאי השלישי.
כתב האישום שותק שתיקה רועמת בכל הנוגע לסטייה כלשהי של רכב אחר או לבלימת פתע של רכב אחר שכזה.
מכאן, שלכאורה, הצדק עם המערער ובאי התקיימן של "הנסיבות המחמירות" לא היה כל מקום להגיש כנגדו כתב אישום, אלא דו"ח ברירת קנס בלבד.

טוענת ב"כ המשיבה כי התנאי השלישי קיים וגם קיים, וכתימוכין היא מפנה לגב כתב האישום, בו מפורטות "נסיבות המקרה" על ידי השוטרת שכתבה את כתב האישום הגב' אילונה קמינסקי .

בהודעתה ,אכן מציינת כותבת ההודעה, בין היתר:
"... גרם לרכב אחר אשר הגיע מרחוק קקל ממזרח למערב לבלום בחוזקה וכמו כן לסטות ימינה לכיוון הניידת".

נסיבות סטיית רכב אחר ו/או בלימתו מצוינות אמנם בהודעה, אולם לא בא זכרן בכתב האישום.
המערער הודה בעובדות כתב האישום ולא הודה בפריטים המצוינים בהודעת השוטרת.
עסקינן באישום פלילי, והקפדה על דרישות התקנות אינן פורמליות כי אם מהותיות.
באם סברה כותבת כתב האישום כי מדובר בעבירה הנכנסת לגבולות "הנסיבות המחמירות" היה עליה לציין את כל אותן העובדות המהוות הנסיבות המחמירות בכתב האישום גופו, ולא להסתפק בציונן בהודעתה.
משעובדת סטיית הרכב האחר איננה מופיעה בכתב האישום, לא נותר אלא לקבוע כי אין המקרה הנדון נכנס לד' אמות נסיבות מחמירות של עבירת קנס, ומשכך דין הערעור להתקבל.

אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המערער בתיק ת. 24126/06 על דרך המרתו בברירת קנס על סך 250 ₪.
מאחר והמערער שילם את גזר הדין שהושת עליו בסך 300 ₪ יש להשיב לו סך של 50 ₪.
כמו כן, אני מורה על השבת רשיונו לאלתר.

ניתנה היום כ"ד באייר, תשס"ו (22 במאי 2006) במעמד הצדדים

שבח יהודית, שופטת