הגיעו אלי לפגישה שתי אחיות מודאגות. אחותן הגדולה שרה (שם בדוי), שלא הביאה ילדים לעולם, התחתנה לפני כ- 25 שנה. לשרה יש רכוש רב, הכולל 2 דירות והיא ובן זוגה מתגוררים מגורי קבע באחת מדירותיה. גם לבעלה יש רכוש רב ודירות ולכן בני הזוג ערכו הסכם ממון הקובע כי קיימת ביניהם הפרדה רכושית מלאה. כמו כן, שרה כתבה בהסכם הממון שהיורשות החוקיות לכל רכושה הן שתי אחיותיה.


האחיות תוהות האם ירושתן מובטחת כמפורט בהסכם הממון? חד משמעית לא!


כל עוד שרה לא עשתה צוואה, ירושת אחיותיה איננה מובטחת. הסכם ממון מסדיר את יחסי הממון ואת אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה, וכל עוד בני הזוג עודם בחיים וכן את היקף עיזבונם במקרה של פטירה. אך לאחר שילך אחד מהם לעולמו, וכל עוד לא נעשתה צוואה, יחולו בעניינם הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לפיהן יעבור עזבונו ליורשיו לפי הפרמטרים הקבועים בחוק. חוק הירושה מפרט מי זכאי לרשת אדם לאחר מותו, וכן מפרט סדר היררכי של היורשים.

 

החלוקה תתבצע באופן הבא:

 

א. בן הזוג ירש מחצית מהעיזבון וכן את המיטלטלין של בית המגורים לרבות הרכבים. והילדים ירשו את המחצית השנייה של העיזבון ויחלקו בו בחלקים שווים (ואם ילדי המוריש אינם בחיים אז יכנסו במקומם צאצאיהם, דהיינו נכדי המוריש).


ב. אם לא השאיר אחריו המוריש ילדים או נכדים, ירש בן זוגו את מחצית העיזבון לרבות המיטלטלין, ואת המחצית השנייה ירשו הוריו של המוריש.

 

ג. אם לא השאיר אחריו ילדים, נכדים והורים, אך השאיר אחריו המנוח אחים, או אחיינים או הורי הורים (סבו וסבתו) וצאצאיהם, תשתנה החלוקה: ובן הזוג ירש שני שלישים מהעיזבון ויתר היורשים ירשו שליש מהעיזבון (והכל בהתאם למדרג היורשים כאמור בטבלה לעיל).

 

ד. בנוסף, אם בני הזוג היו נשואים מעל 3 שנים והם גרים יחד בדירה הכלולה בעיזבון, ואם המנוח לא השאיר אחריו ילדים או נכדים או הורים, זכאי בן הזוג לרשת את הדירה כולה, ושני שלישים מיתרת העיזבון.

 

ובחזרה לעניינינו, אם שרה עשתה הסכם ממון ולא עשתה צוואה, החוק שיחול על עיזבונה הוא חוק הירושה. ומאחר והיא לא השאירה אחריה ילדים, נכדים או הורים, ירש בן זוגה את דירת המגורים שלה במלואה, הואיל והם גרים בה יחד מעל ל-3 שנים. כמו כן, ירש בן הזוג את המיטלטלין של דירת המגורים שלהם, הרכבים, ושני שלישים מיתרת העיזבון. ואחיותיה ירשו שליש מיתרת העיזבון בלבד.


ומה אם כתוב בהסכם הממון שהיורשות החוקיות לכל רכושה הן שתי אחיותיה?


החוק בעניין זה הוא חד משמעי: אסור לערוך הסכמים הקובעים או משפיעים על ירושתו של אדם. רק המוריש יכול לצוות את רצונו בנוגע לרכושו. מדובר בחופש של אדם לצוות ואין להתנות עליו או לשלול את זכותו באמצעות הסכמים חיצוניים. גם לא על ידי הסכם ממון.

 

סעיף 8 לחוק הירושה קובע כי "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים."משכך, שכל התניה או הוראה שנכתבה בהסכם הממון בנוגע לירושתה של שרה – בטלה מדעיקרא. הסכם הממון יקבע אמנם את היקף העיזבון של שרה ושל בעלה לעת סיום חייהם המשותפים, בין אם בגט ובין אם במות מי מהם. אך אופן חלוקת העיזבון וקביעת היורשים תיקבע בהתאם לחוק הירושה ובהתאם למפורט לעיל.

 

אם רוצה שרה להגן על רכושה לאחר שתלך מהעולם, עליה לערוך צוואה שם תפרט את רצונה, מי הם יורשיה, מה הם נכסיה ומה כל אחד מיורשיה ירש.