לאחר לבטים רבים, התייעצויות וחשיבה מעמיקה, החלטתם להוציא לפועל מיזם עסקי חדש. הקמת המיזם היא תהליך מורכב ורב שלבי המצריך הבנה מעמיקה בהיבטים עסקיים ומשפטיים. בבדיקת היתכנות עסקית ומשפטית, ניתן למקסם את סיכויי הצלחת המיזם ולהימנע מטעויות שעלולות להזיק למיזם בעתיד.
בחינת מגבלות משפטיות – לחשוב כמה צעדים קדימה
הרעיון להקמת מיזם הוא חשוב - אך לא רק. את הרעיון אנחנו צריכים להוציא לפועל בחשיבה ואסטרטגיה מרחבית. ראשית וחשוב מכל - יש לבחון אם קיימות מגבלות משפטיות שעשויות למנוע את מימוש הרעיון. כך בין היתר, יש לבחון האם לצורך הקמת המיזם יש לקבל רישיונות והיתרים הכרוכים בעלויות משמעותיות מצד היזם.
כמו כן, יש לבדוק איזה צורת התאגדות ומקום התאגדות יטיבו הכי הרבה עם המיזם. לצורת ההתאגדות, יש היבטים משפטיים שונים, ובין היתר, מיסוי, האפשרויות לגיוס כספים, הגבלת אחריות ועלויות ההקמה.
צורת ההתאגדות היותר מוכרת ונפוצה היא חברה בע"מ. היתרון העיקרי של חברה בע"מ הוא שהחברה נושאת בחובות ובזכויות הכרוכים בפעילותה, ולא בעלי המניות או נושאי המשרה. עם זאת, חשוב לזכור ששימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברה, עלול לחשוף את בעלי מניות ונושאי משרה בחברה לתביעות משפטיות.
הקמת מיזם עם השותפים הנכונים לכם
אחד מאבני הדרך להצלחת מיזם עסקי עם שותפים, הוא שיתוף פעולה פורה בין השותפים למיזם. בחירת שותפים למיזם צריכה להיעשות מהסיבות הנכונות - היכולת לקדם את המיזם ולפתחו, ולא מטעמי נוחות בלבד של קשרי חברות או קרבה משפחתית.
לא אחת קורה כי למיזם אמנם יש פוטנציאל גדול, אך הוא אינו ממומש בשל מחלוקות בין השותפים למיזם. על כן, עוד לפני הקמת המיזם, מומלץ לערוך הסכם שותפות קפדני, שיגדיר, בין היתר, חלוקת תפקידים, ההון הראשוני שיושקע במיזם, ובמקרה של חברה בע"מ - הכנסת משקיע ודילול מניות, תנאים למשיכת דיבידנדים ועוד ועוד.
מן הראוי לציין כי סכסוכים רבים נוצרים בין שותפים למיזם מאחר שלא נעשה תאום צפיות לפני שהמיזם יצא לדרך. כאשר נוצרת מחלוקת לאחר הקמת המיזם, כבר הרבה יותר קשה להגיע להסכמות. יצירת מעטפת משפטית למיזם, לרבות על המידע העסקי, גבולות אחריות הבעלים לחובות המיזם, נועדו להבטיח כי המיזם ימשיך לפעול גם במקרים של חילוקי דעות בקרב ההנהלה או הבעלים.
הגנה משפטית למיזם
על פי רוב, בשלב הראשוני שלפני הקמת המיזם מתעוררות בקרב יזמים שאלות ותהיות ביחס לסוג ההגנה המשפטית המתאים למיזם. עורך דין שמלווה את היזם בתהליך ההקמה יבחן כיצד ניתן לבסס הגנה מיטבית למיזם ולהגן על מידע מסחרי ורעיונות עסקיים מפני גניבה ושימוש בלתי מורשה מצד מתחרים אפשריים.
כך למשל, כדי להגן על המצאה ניתן לרשום פטנט, אם כי לא כל המצאה היא ברת רישום כפטנט. אפשרות נוספת לשמירה על מידע עסקי וקניין רוחני שנצבר היא באמצעות עריכת הסכמי סודיות והחתמת עובדים, שותפים ויועצים על הסכמי אי תחרות שיבטיחו כי גורמים שנמצאים עם המיזם בקשר מקצועי או עסקי לא יוכלו להשתמש במידע מסחרי סודי ולהקים עסק שמתחרה במיזם.
מודל העסקה המתאים למיזם
למתכונת ההעסקה במיזם יש משמעות כלכלית ומשפטית רבה. בעוד חלק מהיזמים יעדיפו לקבוע מודל העסקה קלאסי של יחסי עובד ומעסיק, אחרים יעדיפו להימנע מהעסקה ישירה של עובדים ויבחרו במודל העסקה של קבלן חיצוני באמצעות כריתת חוזים למתן שירותים.
אם המיזם מגייס כספים, מומלץ לערוך חוזה השקעה שבמסגרתו המשקיע יתחייב להעביר כספים למיזם עבור קבלת חלק מהבעלות בו. יש לשים לב גם לתנאים המשפטיים הנוגעים להתקשרות עם לקוחות, ספקים ונותני שירותים תוך ניסוח תנאי שימוש, מדיניות פרטיות ותקנונים, הסכמי רישיון, הסכמי שיווק, הסכמי פיתוח, הסכמי ייצור, הסכמי רכישה ועוד בהתאם לצורך.
הבנה משפטית מעמיקה וניסיון רב בתחום המשפט המסחרי
לסיכום הדברים, הקמת מיזם וניהולו הוא תהליך מורכב הדורש הבנה מעמיקה עם סוגיות משפטיות-עסקיות ומכשולים מסוגים שונים. לפיכך, רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה.