לא פעם עומדת בפני חייב שאלה חשובה ביותר, האם להגיש בקשה לאיחוד תיקי ההוצאה לפועל העומדים והתלויים כנגדו או להגיש בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים?
במאמר זה נסקור את ההבדלים בין ההליכים, מה היתרונות והחסרונות בכל הליך? מהן ההגבלות על החייב?
חוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב רשאי לבקש איחוד כל התיקים העומדים והתלויים נגדו למעט תיק מזונות, תיק שאינו כספי ותיק שהוגשה בו התנגדות לביצוע שטר - סעיף 74 ב' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").
יחד עם הגשת הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל, אשר עליה לפרט את נכסי החייב בחמשת השנים האחרונות וכן פירוט מלא של כל חובותיו, על החייב לצרף תצהיר לאימות האמור בבקשה ולשלם סך של לפחות 3% מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו.
כמו כן, עד למתן צו האיחוד על החייב לשלם חודש בחודשו סכום של 3% מכלל חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל. בנוסף, עם הגשת בקשת האיחוד יוצא לחייב צו עיכוב יציאה מן הארץ.
לפני מתן החלטה בבקשה, על ראש ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת לחייב על מנת לבחון את יכולתו הכלכלית לפירעון חובותיו.
צו האיחוד יינתן רק כאשר הוכח לראש ההוצאה לפועל, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב, כי החייב יכול לפרוע את חובותיו כאמור בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69 ג(א) לחוק ההוצאה לפועל המפורטים להלן:
סכום החוב אינו עולה על 20,000 ₪- שנתיים.
סכום החוב נע בין 20,000 ₪ - 1000,000 ₪ - שלוש שנים.
סכום החוב מעל 100,000 ₪- 4 שנים.
חשוב להדגיש כי כל ההליכים שננקטו לפני מתן צו האיחוד בתיקי החייב השונים אינם מתבטלים בעקבות מתן הצו.
כאשר החייב אינו יכול לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א) לשם פריסת חובותיו רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.
סעיף 69 ג' לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים כאשר החייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים מאומתת בתצהיר וכן כתב ויתור סודיות וביקש לפרוס את התשלומים מעבר לפרקי הזמן שפורטו לעיל.
יודגש, כי בין מועד הגשת הבקשה למועד קיום חקירת היכולת, באם הוכרז החייב כחייב מוגבל באמצעים יינתן לו צו תשלומים לפי בקשתו (מינימום 150 ₪ לחודש) וראש ההוצאה לפועל ברב המקרים יטיל עליו בצו ביניים הגבלות שונות כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981, הגבלה מלעשות שימוש בכרטיסי אשראי.
כמו כן על חייב מוגבל באמצעים ישנה הגבלה של איסור ייסוד תאגיד וכן לא להיות בעל עניין בתאגיד במישירן או בעקיפין.
לאחר מתן צו הביניים יקיים ראש ההוצאה לפועל חקירת יכולת לחייב וייתן צו תשלומים בהתאם ליכולתו של החייב. על ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם החייב אינו יכול לעמוד בפרקי הזמן שנקבעו בחוק לתשלום חובותיו ואז המדובר בחייב מוגבל באמצעים או האם עסקינן בחייב המסוגל לעמוד בפרקי הזמן שנקבעו בחוק ומשכך אינו חייב מוגבל באמצעים.
באם הכריז ראש ההוצאה לפועל כי החייב הינו מוגבל באמצעים, כי אז יתיר ראש ההוצאה לפועל את המגבלות שבצו ביניים על כנן אלא אם יסירן מטעמים מיוחדים שירשמו.
חשוב לזכור: אבן יסוד בענייני ההוצאה לפועל מאז ומקדם, אף בטרם חוקקו חוקי ההוצאה לפועל , כי כשם שמצווה על אדם לשלם חובותיו כך מצווה על נושה להימנע מלנגוש בבעל חובו כדי לאוכפו לשלם יותר מאשר ידו משגת באמת ובתמים. נגישה כזו אין דעת החוק סובלת ואין היא מתיישבת עם עיקרי יסוד לגבי זכויות אדם וסדרי חברה ומשטר ( ע"א (תא) 435/80 פרגין נ' מורד יששכר ואח', פ"מ תשמ"ב (1) 409).
תכלית קיומו של תיק האיחוד נועדה לאפשר לחייב לפרוע את חובותיו, מבלי שיידרש לפעול במקביל במספר הליכים. תכלית זו איננה מושגת אם החייב אינו משלם את צו התשלומים ותיק האיחוד משמש אך ככלי בידיי החייב להתחמק מתשלום כלשהו ( בר"ע 2872/05 יוכפז נ' חסניין, תק- מח 2007 (3) 6661).
