לעיתים קרובות ובשעה שהרשות מתבצרת בעמדתה, אנו נאלצים להסיר את העוול באמצעות נקיטת הליכים בטריבונלים המקובלים (למשל הגשת עררים) ופנייה מיידית לבית המשפט לעניינים מנהליים, בכדי להסיר את העוול שנגרם לאזרח, ובתוך כך לגרום לו לשוב לחייו.

 

במאמר שיובא לקוראים להלן, שהינו מקרה אחד ממיני רבים, שנוהלו על משרד עו"ד טל קדש העוסק בתחום המשפטי המנהלי וניהול הליכים בירוקרטים מול רשויות ציבור, ננסה להמחיש עד כמה עלולה להיות החלטה של טריבונל ציבורי שהינו מקצועי, שגויה וככזו העלולה לפגוע בחייו של אזרח ולמוטט אותו מבחינה כלכלית.

 

העורר מועסק מזה 20 שנים בנמל אשדוד, כחשמלאי עגורנים והחזיק ברישיון "חשמלאי ראשי" משנת 1991.

 

לטענת מנהל רישיונות החשמל, בשנת 2012, אמור היה החשמלאי לשלם את אגרת רישיון החשמלאי שברשותו, אך הוא לא עשה כן והחזיק ברישיון שאינו בתוקף שלוש שנים. מסיבה זו, כאשר פנה העורר להסדיר את התשלום, הוא הורד רישיונו בשתי דרגות, מרישיון "חשמלאי ראשי" לרישיון "חשמלאי מעשי". וזאת על אף הדיפלומות של העורר וניסיונו כחשמלאי ראשי מזה שני עשורים בנמל אשדוד.

 

הורדת דרגת הרישיון של העורר היוותה סכנה להמשך העסקתו בנמל אשדוד

 

בנוסף, התנה משרד הכלכלה, את חידוש הרישיון בכך שהעורר יעבור בחינות עיוניות, הגם ולאחר לימודיו המעשיים, לא עבר או נדרש לעבור שום בחינה.

 

לעורר לא הייתה כל אפשרות להשלים עם ההחלטות שנתקבלו בעניינו והוא החל להתנהל מול אגף הרישיונות במשרד הכלכלה, באמצעות עוה"ד טל קדש - מומחה למשפט מנהלי, אשר הגיש שני עררים, על פי חוק החשמל, תשי"ד- 1954, ותקנות החשמל (רישיונות), תשמ"ה- 1985, לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כוועדת ערר לענייני רישוי חשמלאים.

 

במסגרת הערר, נטען כי בהתאם לתקנות החשמל (רישיונות), על מנהל החשמל להשיב לעורר לאלתר את רישיון החשמלאי הראשי לאלתר, שכן האופן שבו מיישם מנהל החשמל את תקנות החשמל והפרשנות המוענקת על ידו לתקנות הינה שגויה מן היסוד וכזו המתעמרת בעורר.

 

העורר טען כי אין מנוס מהשבת רישיונו המקורי ולשם כך הציג דיפלומות משנות השמונים, דיפלומות, גיליונות ציונים לרבות עבודת גמר, תעודה על רישום העורר בפנקס הטכנאים.

 

מנהל החשמל מנגד העלה טענות רפות ולא רציונליות בתמיכה לסירובו להשיב לעורר את רישיונו, אך הסכים לתת לעורר רישיון בדרגה אחת גבוה יותר, לרישיון חשמלאי מוסמך. העורר לא השלים גם עם החלטה זו ועמד על קבלת רישיון חשמלאי ראשי והגיש ערר נוסף.

 

מנהל החשמל, שוב עמד על סירובו וטען כי העורר כי מלכתחילה לא היה רשאי העורר להירשם בפנקס הטכנאים וכאשר נשאל מדוע יש להטיל ספק בדיפלומות שבהן אוחז העורר, מילא מנהל החשמל, את פיו מים ולא סיפק הסבר רציונלי לכך.

 

באופן תמוה עמד מנהל החשמל על כך שהעורר יציג גיליון ציונים מפורט מזה אשר הוצג על ידי העורר, וכזה הכולל תתי מקצועות. מאחר ובית הספר שבו למד העורר, נסגר, העורר פנה למשרד החינוך כדי לקבל גיליון ציונים רשמי, ונמסר לו כי המקצועות המופיעים בגיליון הציונים הינם המקצועות שבהם נבחנו בשנות השמונים, באופן שלא ניתן כעת להטיל בכך ספק. גם דרישת העורר ממנהל רישיונות החשמל, כי יזמן את נציגת משרד החינוך, האמונה על הציונים של בוגרי י"ג ו-י"ד ומה"ט (הכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים), לא זכתה לשיתוף פעולה.

 

רישיון החשמלאי הוחזר ללא תנאים


בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל את טענת העורר במלואן והשיב לו את רישיון החשמלאי הראשי המקורי שבו אחז, וזאת ללא תנאי וללא ביצוע בחינה עיונית כלשהי. בית המשפט המחוזי פסק כי אין כל חשש לשלום הציבור אם יתקבל הערר.

 

לסיכום, מציין עוה"ד טל קדש, אשר ייצג את העורר, כי עצם התערבות של בית המשפט, בהחלטות של טריבונל מקצועי האמון, אינה דבר מובן מאליו שכן על פי עקרונות המשפט המנהלי, הדבר נעשה רק בעת קיומן של נסיבות קיצוניות המצדיקות התערבות נקודתית, אשר בז'רגון המקצועי מכונות סטייה של ממש במתחם הסבירות או קבלת החלטה בהעדר סמכות.


במקרה שנוהל על ידי משרדנו, חטאו היחיד של העורר, הינו אי תשלום אגרה בהיסח דעת, באופן שלא הצדיק הערמת קשיים לא מבוטלים על העורר, ובמובן זה- אנו מברכים על כך שבית המשפט המחוזי, נכנס לנעלי הגוף המקצועי והפך את החלטתו ונמנע מהנצחת העוול שנגרם לעורר בשל החלטה מנהלית אבסורדית.

 

מאת עו"ד טל קדש, משפט מנהלי, הליכים בירוקרטים, מיסוי מוניצפאלי, משפט מסחרי.