בתי עסק נדרשים, לא אחת, להתמודד עם דרישות לתשלום המופנות כלפיהם באופן מפתיע מבלי שנתנו דעתם לכך, כי עוולו באופן כלשהו כלפי גורם כלשהו, במהלך ניהול העסקים הרגיל והשגרתי של בית העסק. דוגמה לכך, ניתן לראות בדרישות לתשלום הנשלחות למשל על ידי בעלי זכויות שידור, בגין הקרנה של שידור ציבורי או פרטי בבית העסק.
נשאלת השאלה, מהו שידור פומבי ומהו שידור פרטי בבית עסק שנחשב כמפר זכות בקניין הרוחני של בעל זכות היוצרים? האם גם מבט חטוף בשידור, של לקוח מזדמן בבית עסק, בשידור של משחק ספורט או קליפ מוזיקה, עולה כדי הפרה של זכות יוצרים, או כזה המצדיק תשלום קבוע מצד בית העסק, לבעל הזכות?
לאחרונה, קיבל בית עסק, מרכול לממכר שתייה חריפה ודברי מתיקה, מבת ים, דרישה לתשלום ע"ס 100,000 שקלים מחברת ערוץ הספורט בע"מ, בגין הקרנה לכאורה של משחק בליגת האלופות, בבית העסק. בבית העסק, קטן המידות (29 מ"ר בסך הכל), הוצבה טלוויזיה מול עמדת הקופאי, שנועדה מטבע הדברים, להפגת הזמן במשמרת שלו.
חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: "החוק"), מגן על יצירות המנויות בו, ובין היתר על "יצירה דרמטית" אשר כוללת "מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית- מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה". משחקי ספורט תחרותיים הם בגדר "יצירה דרמטית" או "יצירה אמנותית". אי לכך, ערוץ הספורט בדוגמא לעיל, הוא התובע ובעל זכות יוצרים בשידורי משחקי ספורט.
מה נחשב ל"ביצוע פומבי"?
סעיף 11 (3) לחוק קובע כי זכות היוצרים כוללת את ביצוע היצירה באופן פומבי, ובהתאם לסעיף 13 לחוק, ביצוע פומבי ייחשב ל - "השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר". סעיף 47 לחוק קובע כי "העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11 או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשות של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי פרק ד'".
על אף האמור, יש להדגיש, כי לא כל הקרנה של שידור ספורט או קליפ מוזיקלי הינה "ביצוע פומבי" המקנה זכות תביעה לבעל הזכות בגין הפרה. שידור פומבי הינו שידור שנותן לציבור יכולת להיחשף ליצירה, ואולם יש להניח כי כוונת המחוקק היתה כי לא כל היחשפות מזדמנת ובחטף לשידור, מהווה שידור פומבי, המצדיק קבלת רשות של בעל הזכות להקרנת השידור.
יש להתחשב במיקומה של הטלוויזיה בבית העסק, האם מקומות הישיבה נמצאים בסמוך למקום שבו מוצבת הטלוויזיה, או במקום שבו אין אפשרות לצפות, יש אף ליתן הדעת לאופיו של בית העסק, לאיזו מטרה משמשת הטלוויזיה, ולאיזו מטרה נועדו מקומות הישיבה בבית העסק, האם לשתייה, שיחות חולין או שמא לצפייה בשידור טלוויזיה?
סבורני כי דין דרישה לתשלום בגין הפרת זכות יוצרים המופנית כלפי בית עסק קטן, למשל פיצוציה, שמקרינה שידור להפגת הזמן של עובד על הקופה, שונה מטעמים ברורים מדינו של שידור ספורט מטלוויזיה המוצבת בבית קפה שכונתי.
בפסיקה נקבעו שלושה מבחני עזר עיקריים לשאלה מהו שידור או ביצוע פומבי. המבחן הראשון, הינו אופיו של הציבור שנחשף ליצירה; אם מדובר בביצוע שנועד לציבור שהוא קבוצה סגורה שאינה מתחלפת, הרי מדובר בסממן של ביצוע פרטי, וככל שחברי הקבוצה מתחלפים וחברי הקבוצה הצופה ביצירה או מאזינה לה הם אקראיים, הרי בפנינו סימן לכך שמדובר בביצוע פומבי לציבור. על כן, ככלל צפייה בשידור על מקרן בבית פרטי, אינו מהווה ביצוע פומבי, ובלבד המדובר בצפייה חד פעמית לצרכי הנאה, בילוי והנעמת הזמן.
מבחן העזר השני, הינו מבחן הרווח שיצמח לבעל המקום עקב הביצוע. על הביצוע להיות מופנה לציבור הרחב כחלק מקידום המכירות או הפרסום של בית העסק, על כן, לא כל ביצוע עבור קהל מזדמן ואקראי מהווה ביצוע פומבי אם השידור לא נועד לקדם באופן מבוהק את בית העסק.
מבחן העזר השלישי הוא מבחן הייעוד הציבורי, כלומר יש להוכיח כי הביצוע נועד לציבור על מנת ששידור ייחשב "פומבי".
יש להפעיל מבחנים אלו, תוך התחשבות בנסיבות הקונקרטיות הניצבות על הפרק, בהיותם מבחני עזר בלבד שנועדו רק כדי להצביע על סממנים בנוגע לאופיו של השידור ולתרומה שלו לבית העסק.
הסתכלות רחבה יותר על אופיו של בית העסק
לעמדת הח"מ, המייצג בית עסק אשר קיבל דרישה לתשלום בגין הפרת זכות יוצרים לנוכח הקרנה של שידור אשר לטענת ערוץ הספורט הינו שידור פומבי, מבחן הרווח הינו מבחן רחב שיש ליישמו לא רק באופן אשר הותווה על ידי הפסיקה, כי אם תוך הסתכלות רחבה יותר גם על אופיו של בית העסק ומחזור המכירות שלו. משמעות הדברים הינה כי ככל שמחזור המכירות של בית העסק נמוך יותר, ביחס לבתי עסק דומים באותו איזור, יהא בכך אינדיקציה לכך שאין בהקרנת השידור כדי להוות פגיעה בזכות היוצרים של בעל הזכות. שימוש מסוג זה יקנה לבעל הזכות הגנה מפני תביעה בהיותו שימוש הוגן ובתום לב, כמקובל בענף הקניין הרוחני ובענפי המשפט האחרים.
יש לקחת בחשבון, כי דרישה להסדרת תשלום שנתי בסך מאות שקלים, לשם הקרנה של שידורים פומביים, אינה עניין של מה בכך עבור בתי עסק קטנים, כאשר חשוב לציין כי דרישה לתשלום בסך מאה אלף שקלים כקבוע בחוק או עשרות אלפי שקלים, עלולה למוטט כלכלית בתי עסק ולגרום לסגירתם, ומכאן הגמישות שיש להפעיל על המבחנים ויישום הוגן של החוק.
חברות הכבלים, הוט או יס, אמנם דואגות להחתים בחוזי ההתקשרות עם הלקוחות על סעיף לפיו מיועדים השידורים לצפייה של הלקוח בלבד, ולא לשידורים מסחריים או השמעה פומבית, אם כי, לנוכח הטיעונים כבדי המשקל שהועלו, ספק אם הסעיפים הללו, בחוזים האחידים, יוכלו להיאכף באופן גורף בזמן אמת בבתי המשפט.
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
.JPG)
