החוק מעמיד כלים שונים המאפשרים לאדם לשלוט בחייו, ברכושו במהלך חייו בהיותו בריא וצלול, בעת היותו במצב שאינו יכול לקבל החלטות בעצמו וגם לאחר מותו. יש ואדם רוצה להעניק למי מבני משפחתו או לאדם אחר שהוא חפץ ביקרם, בעודו בחיים או לאחר מותו נכס כזה או אחר באופן, בזמן או בתנאים מסוימים.
הגדרת מתנה לפי החוק
חוק המתנה, תשכ"ח 1968 קובע כי מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה. כלומר, במתנה דרושים שני תנאים:
1. פעולת הקנייה של הנכס, בדרך כלל בשטר.
2. הקניית הנכס היא ללא תמורה, בהסכמת המקבל.
הסכמת המקבל נתפסת כמובנת מאליה (חזקה שהמקבל מסכים) אלא אם המקבל מודיע במפורש שאינו חפץ במתנה תוך זמן סביר מעת היוודע לו על המתנה. (לדוגמה, הדוד מאמריקה נתן מתנה לאדם או לגוף מסוים ודבר המתנה נודע למקבל רק כעבור חלוף זמן - יום, חודש, שנה.. וכשהדבר נודע למקבל הוא מודיע: "איני חפץ במתנה", "שונא מתנות יחיה" וכו').
הנכס המוקנה יכול להיות מקרקעין (דירה, נחלה, מגרש, בניין וכו'), מיטלטלין (מכונית, ספר, תכשיט, סכום כסף וכו') או זכות (שטר חוב, כרטיס הגרלה, כרטיס מתנה וכו').
הקניית המתנה היא העברת הבעלות בנכס מהנותן למקבל על ידי מסירת הנכס למקבל או במסירת מסמך מהנותן למקבל המזכה אותו בנכס. אם הנכס כבר מצוי ברשות המקבל ההעברה תיעשה על ידי הודעה למקבל על המתנה.
מהי מהות המתנה והאם ניתן להתנותה בתנאים?
מהות המתנה היא ויתור של הנותן על הזכות שלו בנכס כלפי המקבל (כגון, ויתור על בעלותו במכונית, בתכשיט, בדירה וכו') או מחילה של הנותן על חיוב שיש למקבל כלפיו (ויתור על חוב או הלוואה שהמקבל חייב לו או על התחייבות של המקבל לתת לו דבר מה וכו').
תנאים במתנה: נותן מתנה רשאי להתנות אותה בתנאים שונים בשטר המתנה (על המקבל לעשות או להימנע מלעשות מעשה מסוים כדי לזכות במתנה).
התחייבות לתת מתנה: לפי החוק, אם אדם התחייב לתת מתנה בעתיד – התחייבותו סופית, מוחלטת ומחייבת את הנותן רק אם היא נעשתה בכתב. בעוד נתינת מתנה באופן מידי יכולה להיות גם בעל פה, ומשניתנה המתנה היא סופית ואין יכולת לבטלה.
חרטה לאחר התחייבות להעניק מתנה בעתיד: מי שהתחייב בכתב לתת מתנה בעתיד, ולא הגביל בכתב את זכותו להתחרט, יוכל להתחרט ולא לתת את המתנה שהתחייב כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו עקב ההתחייבות לקבל המתנה.
שינוי מצב יכול להיות למשל, כאשר אדם שקיבל התחייבות לקבל דירה, מכונית וכו' ועקב כך מכר את דירתו, מכוניתו וכו'. במצב זה המתחייב לא יוכל לחזור בו מהתחייבותו לתת את המתנה. עם זאת, מי שהתחייב לתת מתנה בעתיד, וזו טרם ניתנה, יוכל לחזור בו כאשר המקבל התנהג "בהתנהגות מחפירה" כלפיו או כלפי בני ביתו, או כאשר חלה הרעה ניכרת במצבו של המתחייב (פשט רגל, חלה וכו').
מהי "התנהגות מחפירה" לפי פסיקת בתי המשפט?
בית המשפט העליון (ע"א 350/96) דן בשאלה מהי "התנהגות מחפירה" המצדיקה חזרה מהתחייבות. בפסק הדין נקבע בדעת רוב כי מאחר שמהצד המקבל תקפו את האדם שהתחייב לתת את המתנה במכתב שכלל גידופים רבים, וגם הטיחו בו "נוכל, חבל שהיטלר לא שרף אותך" יש בכך "התנהגות מחפירה" וכפיות טובה כלפי הנותן. לכן, כיוון שהמתנה טרם ניתנה, המתחייב יכול לחזור בו.
דוגמה אחרת ל"התנהגות מחפירה" נקבעה בפסק דין של בית המשפט המחוזי (ת"א 416/80) במקרה שבו אדם מבוגר התחייב לתת לבן שלו חלקת קרקע כדי שיוכל לבנות עליה את ביתו בקרבתו. הבן ניסה למכור את חלקת הקרקע לצד שלישי. הדבר לא היה לרוחו של האב ולכן החליט לבטל את התחייבותו לבנו. בית המשפט קבע כי ניסיון המכירה הזה מהווה "כפיות טובה" כלפי הנותן הנכלל בהגדרת "התנהגות מחפירה", המאפשרת חזרה מההתחייבות לתת את המתנה.
הענקת מתנה המותנית במותו של הנותן אינה תקפה:
מתנה לאחר המוות: מתנה שאדם נותן באופן שזו תוענק למקבל רק לאחר מותו היא בטלה. כלומר, מתנה המותנית במות הנותן אינה תקפה. מתנה לאחר המוות יכולה להיעשות רק במסגרת ירושה על פי דין או בצוואה. לכן, הבטחה של אדם לבן משפחתו כי יזכה בדירתו לאחר מותו בתמורה לכך שאותו בן משפחה יסעד אותו עד מותו וכדומה, היא חסרת כל ערך.
סיכום
מקובל לחשוב שנתינת מתנה היא דבר רווח ונפוץ שעל פי רוב לא נתקל בקשיים רבים. עם זאת בעת הענקת מתנה בעלת ערך רב כגון דירה וכדומה, ובוודאי כאשר מדובר בהתחייבות לתת מתנה בעתיד כגון דירה, מוטב שהדבר ייעשה בכתב באמצעות עורך דין שעוסק בתחום. כך, הענקת המתנה תעוגן ותנוסח כהלכה ותגדיר את תנאי הנתינה ותימנע מחלוקת, קרע ומלחמות בתוך המשפחה.
.jpg)
-min(2).jpg)
