הדבקות בקורונה במקום העבודה: איך לקבל את הכרת הביטוח הלאומי ולמצות את הזכויות?

עובדים רבים בתחומי הרפואה נדבקו בנגיף הקורונה במסגרת עבודתם. האם עובד שנדבק בנגיף הקורונה במהלך עבודתו יהיה זכאי לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי? מהם התנאים לקבלת דמי פגיעה לאחר הידבקות בקורונה במסגרת העבודה?

עובדים שנחשפו לחולה קורונה בזמן עבודתם וכתוצאה מכך חלו בקורונה בעצמם, עשויים להיות מוכרים כנפגעי תאונות עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, על כל המשתמע מכך. תביעות אלו רלוונטיות במיוחד לעובדי בתי חולים, קופות חולים, צוותי רפואה, מד"א ולכל עובד שהיה חשוף במידה כזאת או אחרת לקהל רחב של אנשים. הדברים נכונים כמובן גם למי שחלילה נפטר כתוצאה מהמחלה ואז את התביעה יכולים להגיש בני משפחתו התלויים בו.

המשמעות של הכרה בחולי קורונה כנפגעי עבודה היא שעבור התקופה שבה הם שהו במחלה או בבידוד בבית הם יקבלו תשלום דמי פגיעה מביטוח לאומי, כך שמכסת ימי המחלה שלהם אצל המעסיק לא תיפגע. נוסף על כך, ככל שנותר לחולים בקורונה נזק גופני, הם יהיו זכאים למענק כספי מביטוח לאומי ואפילו קצבה (במקרים קשים יותר).

כיצד ניתן לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי בהידבקות במחלת הקורונה כתאונת עבודה?

כדי לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי בהידבקות במחלת הקורונה כתאונת עבודה נדרש להוכיח כאמור שהייתה חשיפה במהלך העבודה לחולה מאומת. הקושי העיקרי הוא באיתור יום ההדבקה, מאחר שהתסמינים למחלה מופיעים לרוב לאחר מספר ימים ואפילו שבועיים מיום ההדבקה. יחד עם זאת, מספיק להראות שהייתה סבירות מסוימת, גבוהה מ-51%, שההדבקה נגרמה במסגרת העבודה ובעקבות העבודה, כדי לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי במחלת הקורונה כתאונת עבודה.

יתרה מזאת, בתביעות מסוג זה נדרש לבדוק גם קיומה של עילת תביעה נזיקית נגד המעסיק - אם הייתה רשלנות או מחדל בחשיפת העובד לחולה קורונה במהלך עבודתו, או שהמעסיק לא דאג לעובד לאמצעי מיגון ראויים, או שלא הייתה הדרכה ראויה או הקפדה מספקת על נהלים וכד' – ייתכן שתהיה לעובד עילת תביעה נגד המעסיק והוא יוכל לתבוע פיצוי על נזקיו גם מהמעסיק, בנוסף לתביעה מול מהמוסד לביטוח לאומי.

האם הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי עלולה לפגוע ביחסים עם המעסיק?

עובדים רבים חוששים להגיש תביעה לביטוח הלאומי מאחר שהם סבורים כי הגשת תביעה כזו תסבך אותם עם מעסיקם. חשוב להבהיר כי התביעה שמגיש העובד במקרה של הידבקות בקורונה בעבודה היא לא מול המעסיק אלא מול המוסד לביטוח לאומי. בתאונות עבודה באופן כללי - עובד שנפגע אינו תובע את המעסיק אלא את המוסד לביטוח לאומי (למעט אותם מקרים כאמור של רשלנות מצד המעסיק, שאז לעובד יש זכות לבחור אם לתבוע בנוסף גם את המעסיק). בתביעות מול ביטוח לאומי למעסיק אין כל צד בהליך ומעורבותו מסתכמת, לרוב, בכך שהוא צריך לאשר את פרטי התאונה, ואילו הגורם שמשלם את הפיצויים לעובד הוא המוסד לביטוח לאומי.

למעסיק יש אינטרס לשתף פעולה עם תביעה של העובד להכרה בקורונה כתאונת עבודה מאחר שבמקום שירדו לעובד ימי מחלה שהמעסיק מחויב לשלם לו, המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף שמבצע את התשלום. על כן, למעסיק אין שום סיבה לחבל בתביעה כזו שיגיש העובד למוסד לביטוח לאומי.

בתביעה להכרה בקורונה כתאונת עבודה העובד אינו מחויב להוכיח באופן ודאי שההידבקות היא ממקום העבודה, אלא להציג סבירות גבוהה שהיא התרחשה במהלך העבודה, ולא במקום אחר.

כך למשל, רופאים, אחים, רוקחים בבתי מרקחת, פרמדיקים, עובדי כוח עזר, צוותים רפואיים וכיו"ב, נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בקורונה, ולכן הסיכוי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בהם כנפגעי תאונת עבודה הוא גבוה יותר. יובהר כי גם אם עובד נדבק במהלך עבודתו מעמית לעבודה, הדבר לא יסבך את עמיתו לעבודה בשום אופן.

חוסר במסמכים עלול להוביל לעיכוב משמעותי בתשלום דמי הפגיעה

לצורך קבלת הכרת המוסד לביטוח לאומי במחלת הקורונה כמחלת עבודה, העובד והמעסיק יתבקשו לצרף אישורים ולמלא שאלונים בנוגע להדבקת העובד במקום העבודה. מומלץ לצרף כל מידע רלוונטי אשר יוכל לעזור למוסד לביטוח לאומי להכיר בתביעה, כגון אישור דיווח למשרד הבריאות על כניסה לבידוד, דו"ח נוכחות בעבודה, פרטי המדביק, תוצאות בדיקות קורונה, אישורי מחלה וחומר רפואי רלוונטי נוסף. עיכוב במסירת המסמכים הנ"ל עשוי להביא לעיכוב בהחלטת המוסד לביטוח לאומי.

עובד אשר הדבקתו בקורונה תוכר כתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לו דמי פגיעה (ימי מחלה) עד לתקופה של 91 יום שיתחילו להימנות מיום גילוי ההדבקה, בשיעור של 75% משכר הברוטו שלו במועד ההדבקה.

קבלת קצבת נכות זמנית או קבועה לאחר הידבקות בקורונה במסגרת העבודה

גם אם העובד הבריא ממחלת הקורונה ייתכן שנותרו לו נזקי גוף בלתי הפיכים או פגיעות נפשיות עקב ההידבקות בנגיף הקורונה והטראומה שחווה. אם מדובר בחולים קשים בקורונה שנזקקו להנשמה, לעיתים גם אחרי שהחלימו הם עלולים לפתח תסמינים נפשיים כגון פחדים, חרדות ופוסט טראומה. גם בין אם נגרם לעובד נזק זמני וחולף ובין אם מדובר בנזק לטווח ארוך, העובד יוכל לקבל קצבת נכות זמנית לתקופה של מספר חודשים ו/או קצבת נכות קבועה במקרים קשים יותר.