משמעותה של צוואה ומהי ירושה על פי דין

צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על פי רצונו של הנפטר. הדין הישראלי מכיר ומאפשר לאדם לערוך צוואה בארבע דרכים שונות. ביצועה של צוואה, לאחר מותו של המצווה, מתבצעת על ידי הרשם לענייני ירושה.

במצב בו הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, יחולק עיזבונו בהתאם לכללי החלוקה שבחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה"). גם חלוקת עיזבון בהתאם לחוק הירושה מתבצעת על ידי הרשם לענייני ירושה.

מהי ירושה על פי דין?

הירושה היא על פי דין, זולת כאשר היא על פי צוואה. כלומר, נפטר שלא הותיר אחריו צוואה, יחולק עיזבונו על פי דין. יורשים על פי דין, בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה הם בן זוגו של הנפטר בעת פטירתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי הנפטר וצאצאיהם, הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם. סדר הירושה וחלקיה נקבעים אף הם על פי חוק הירושה.

מהי צוואה?

צוואה היא למעשה הצהרה משפטית, אותה כותב אדם בחייו ואשר נועדה להסדיר את חלוקת הרכוש שלו לאחר פטירתו. הדין הישראלי מכיר בארבעה סוגי צוואות -

1. צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק הירושה) - צוואה בכתב יד תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, תישא תאריך בכתב ידו ותיחתם על ידו. צוואה מסוג זה אינה דורשת עורך-דין או עדים ולכן הינה הדרך הקלה ביותר לערוך צוואה וכל אדם למעשה יכול לערוך צוואה שכזאת בעצמו וללא עלויות. עם זאת, בשל אופיה הפשוט של הצוואה, היא מאפשרת התנגדות קלה יותר לתוכנה ולאותנטיות שלה על ידי מי שאינו שבע רצון ממנה.

2. צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק הירושה) - צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט, הרשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי או בהגשת הדברים על ידי המצווה לפני האמורים בכתב. דברי הצוואה כפי שירשמו יוקראו למצווה אשר יצהיר שזוהי צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

3. צוואה בעל-פה (צוואת שכיב מרע) (סעיף 23 לחוק הירושה) - צוואה זו הינה חריגה והיא נועדה לאפשר לאדם שאין ביכולתו, בשל היותו שכיב מרע, לערוך צוואה בשלושת הדרכים האחרות. לצוואה זו כללים מאוד ברורים ובתי המשפט נוטים לדבוק בהם וליתן להם פרשנות מצמצמת. מי שרשאי לערוך צוואה בעל-פה הוא רק אדם הנמצא על ערש דווי או רואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.

(כלומר: באופן סובייקטיבי המצווה ראה עצמו מול פני המוות ובאופן אובייקטיבי אכן היה מדובר במצב של עמידה מול פני המוות). המצווה צריך לצוות בפני שני עדים כאשר העדים נדרשים לרשום בדיוק מקסימלי את דברי המצווה בזיכרון דברים, קרב ככל הניתן לאחר שנאמרו להם הדברים, לחתום על זיכרון הדברים שכתבו ולהפקידו. במידה ועבר חודש מאז שחלפו הנסיבות שהצדיקו את כתיבת הצוואה, והמצווה עודנו בין החיים, הצוואה בעל-פה מתבטלת. בצוואה בעל-פה, מותר שהעד יהיה נהנה על-פי הצוואה.

4. צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק הירושה) - צוואה בעדים היא צוואה בכתב, אשר נחתמת על ידי המצווה בפני שני עדים, לאחר שהמצווה מצהיר בפניהם כי זו צוואתו והעדים יאשרו, במעמד חתימת הצוואה, בחתימת ידם על פני הצוואה, שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. על העדים להיות כשירים משפטית, מעל גיל 18, העד או בן זוגו אינם נהנים על-פי הצוואה). זוהי הצוואה הנפוצה יותר, כאשר היא נערכת, בדרך כלל, על ידי עורך-דין.

הדין אינו מגדיר את תוכנה של הצוואה המצווה רשאי להתייחס לכל רכוש יהיה לו בעת מותו ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לביצוע הצוואה ולאופן חלוקת הרכוש, או לחלופין להותיר צוואה כללית בלבד. אדם יכול לערוף בחייו כמה וכמה צוואות, כאשר הצוואה הקובעת תהא האחרונה שתיערך ותבטל צוואות שקדמו לה. נהוג גם לציין בצוואה כי היא מבטלת צוואות קודמות, ככל והיו, לרבות צוואות בעל-פה.

חשוב לדעת! למרות הכללים המפורטים במדויק בחוק, המחוקק היה ער לכך שעשויות להיות צוואות שלא ימלאו אחר הכללים במלואם. מכיוון ששיטת המשפט הישראלית דוגלת בעיקרון כיבוד רצון המת, מאפשר בית המשפט לקיים צוואות למרות פגמים כאלו או אחרים. העיקרון המנחה הוא שבית המשפט רשאי להורות על קיום צוואה אם הוא יכול להתגבר על פגמים צורניים בה.

מתי נמליץ במיוחד לערוך צוואה:

* כאשר מדובר בבני זוג שהם ידועים בציבור, וזאת על מנת למנוע סכסוכים עתידיים לגבי מעמדו של בן הזוג הנותר בחיים.

* כאשר מדובר במצווה המעוניין להוריש את רכושו שלא בהתאם להוראות הדין. לדוגמה: לתאגיד; לקרובים אחרים; לאדם אחד; לאנשים שאינם קרוביו; למדינה וכדומה.

* כאשר המצווה מעוניין לחלק את רכושו באופן שונה מהחלוקה הקבועה בדין. דוגמה: כאשר למוריש ישנם ארבעה יורשים שהם ילדיו, הירושה תתחלק בהתאם לדין בחלקים שווים, היינו 1/4 לכל אחד מילדיו. במידה והמוריש מעוניין לבצע חלוקה שונה (למשל כאשר הוא מבקש להוריש את דירת המגורים שלו לילד מסוים) יהיה עליו לערוך צוואה שתסדיר את החלוקה בה הוא מעוניין לאחר פטירתו.

* כאשר מדובר בבני זוג גרושים (או פרודים), שכן הדין אינו מתייחס למצב זה.

* כאשר מדובר בבני זוג אשר נמצאים ב"פרק ב'" בחייהם, ולכל אחד מהם ילדים מנישואיו הקודמים.