פיצויי התפטרות למתפטר ? אוטופיה או מציאות מתהווה ?

המציאות הנוכחית בה עובדים המבקשים להתפטר ממקום עבודתם, אם מתוך רצון לעבור למקום עבודה אחר ואם מסיבה אחרת ואינם זכאים לפיצוי, בשונה מעובד שפוטר או עובד שהתפטר בדין מפוטר (ראה ס' 11לחוק פיצויי פיטורין), עומדת בפני שינוי משמעותי, המהווה בשורה חיובית עבור ציבור העובדים.

אתמול אישרה בפה אחד ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת, את העלאת הצעת החוק של חברי הכנסת, חיים אורון וסופה לנדבר, לקריאה ראשונה. הרקע להצעת חוק פיצויי-פיטורים (תיקון - הזכות לפיצויי התפטרות), התשס"ו-2006, מובא בדברי ההסבר כדלקמן:

"כיום, בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי-פיטורים), זכאי עובד אשר השלים שנת עבודה לקבל ממעבידו אשר פיטרו, פיצויים בשיעור של חודש אחד לכל שנת עבודה.
מצב זה אינו נותן מענה למקרים בהם עובדים ותיקים מחליטים להתפטר מעבודתם, מטעמים שונים, וביניהם בשל רצונם להתקדם בחייהם המקצועיים. כתוצאה מכך, עובד המתפטר נתון לחסדיו של מעבידו, ועל כן עובדים רבים נאלצים להישאר במקום העבודה, למרות שהיו יכולים להיות יעילים ופוריים יותר לעצמם ולמשק, במקום עבודה חדש.

ההסדר הקיים נותן משקל מוחלט לאינטרס הקביעות בעבודה והופך את העובד והמעסיק לשבויים זה בידי רעהו. ההצעה באה לאזן בין אינטרס הקביעות בעבודה לאינטרס המוביליות התעסוקתית באופן טוב יותר על ידי מתן אפשרות לעובדים ותיקים לקבל פיצויי התפטרות בשיעורים מופחתים כאשר הם בוחרים לעזוב את מקום העבודה.

מוצע לקבוע כי עובד שהתפטר לאחר שעבד למעלה מ-3 שנים רצופות אצל אותו מעביד, יהיה זכאי לפיצויי התפטרות בשיעור של 2/3 מפיצויי הפיטורים להם היה זכאי אילו היה מפוטר.
הצעת חוק זו תעודד בקרב העובדים את הרצון והיכולת להתקדם ולהתפתח ותהווה תמריץ שלילי לאבטלה סמויה, דבר אשר יביא לצמיחה במשק".

אם כן, הצעת חוק זו מצטרפת לצבר החוקים והצעות החוק המונחות על שולחן הכנסת ומטרתן, חיזוק מעמדו של העובד במקביל להגברת תודעת העובד בצורך לחסכון פנסיוני, כהמשך למגמת צו ההרחבה מ-1.1.08, המחייבת את המעבידים לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני וכיצד? הצעת חוק זו תאפשר את ניוד כספי הפנסיה של העובד שנצברו ברשות המעביד הקודם אל המעביד החדש מבלי לוותר על כל מרכיב פיצויי הפיטורים שנועד לתשלום במקרים בהם מפוטרים העובדים. כאמור, ה"מקל" מבחינת המעביד הינו חיובו בתשלום פיצויים שנועדו למקרה בו מפוטר העובד, המופרשים על ידו באופן קבוע בשיעור של 8.33% מדי חודש ואילו ה"גזר" הינו שיעור פיצויים מופחת בסך של 2/3 מפיצויי הפיטורים להם היה זכאי העובד אילו היה מפוטר ובנוסף, פרק הזמן המינימאלי של 3 שנים הנדרש לחיוב המעביד בתשלום פיצויי התפטרות.

כל שנותר לציבור העובדים השכירים כרגע הוא לעקוב אחר התפתחות חיובית זו, על מנת להיווכח באם הצעת החוק אכן תקרום עור וגידים לכדי יצור חי ונושם בדמות תיקון לחוק, או שמא תגדע היא באיבה, עוד בטרם יבש הדיו מעליה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.