עבירת גידול הסמים בישראל מופיעה בסעיף 6 לפקודת הסמים:


"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."


כפי שתראו, העבירה מוגדרת בפקודת הסמים כעבירה "אחת" ללא הפרדה בין סוגי גידול, וסוגי "מגדל" שונים, ובשל כך נושאת עמה "בעייתיות" מיוחדת עבור המגדל.


ומדוע? כפי שרואים מהניסוח של המחוקק, הפקודה אינה מפרידה בין גידול ביתי, פשוט ובכמות נמוכה של מעט מריחואנה לעישון, ובין למשל, מי שמגדל סמים בצורה מקצועית, בעזרת מערכת מתוחכמת של תאורה, אוורור, בשטח נרחב, ולצרכים מסחריים.


בשל כך העבירה נושאת בחובה סכנה ואפשרויות לענישה חמורה בבתי המשפט, כמו גם יחס מחמיר של משטרת ישראל, ביחס לעבירות סמים אחרות, גם עבור אותם "מגדלים חובבים", שאינם חלק מהמערכת הפלילית הסטנדרטית.


מה הכוונה במשפט זה?


בעבירות סמים אחרות - למשל החזקת סם, וסחר בסמים, יש משקל רב לשאלה האם מדובר במי שביצע את העבירה להנאתו האישית מהסם, או לתועלת כלכלית בהפצתו.


למשל עבירת החזקת סמים - מופרדת בין החזקה לצריכה עצמית, הנושאת בחובה עונש של עד שלוש שנות מאסר, ובין החזקה שלא לצריכה עצמית, אשר מסכנת את העבריין בעד 20 שנות מאסר. (מובן כי אין הדבר אומר כי בתי המשפט מטילים בנקל ענישה כבדה כל כך על עבירת החזקת סמים, ואולם זהו עונש מקסימלי חמור מאד).


גם עבירת סחר בסמים - נחשבת על ידי המחוקק לעבירה חמורה ביותר מכיוון כי מעצם הגדרתה הינה עבירה שהעובר אותה מבצע אותה לתועלת כלכלית ומסחרית, ועל כן גם העונש המרבי עליה הוא 20 שנות מאסר.


בניגוד לעבירות אלה הרי שבעבירת גידול סמים, אין כל הפרדה בין חובבנים למקצוענים, והעבירה כולה מוגדרת ככזו אשר נושאת בחובה עונש מאסר של עד 20 שנות מאסר.


במצב זה, אדם אשר גידל בביתו עציץ בודד של מריחואנה, לעישון במרפסת ביתו, מצוי לכאורה במצב בו הוא עובר עבירה חמורה ביותר, ויכול למצוא את עצמו מואשם באותו סעיף אשר בו יואשם אדם אחר, אשר החליט לגדל כמות מסחרית של סמים, שכר דירה לצורך כך, הכין את השטח בעזרת מנורות ניאון, ומזגנים, לתועלתו הכלכלית.


הסיבה לכך לאורך השנים הייתה כמובן, החומרה היתרה שראה המחוקק בעבירת גידול סמים, מכיוון שהוא מצא לנכון להתייחס לכל מי שמגדל סם, כמי שעושה את זה לצרכים מסחריים, כלכליים, ולאו דווקא להנאתו האישית.


מובן כי ההיגיון הבריא מלמד שבסופו של יום, אין דין מי שמבצע את העבירה בגידול ביתי פשוט, כמי שביצע מבצע רחב היקף של הקמת מעבדת מריחואנה משוכללת.


אולם, עבירת הגידול, אפילו בצורתה הפשוטה, "זכתה" להתייחסות מחמירה באופן קבוע של גורמי אכיפת החוק, בשל אותה הגדרה חוקית שלא מפרידה בין מגדלים שונים, ואופי גידול מתוחכם או פשוט.


אופן ההתייחסות של המשטרה ובתי המשפט לעבירת הגידול לאורך השנים


הקוראים אשר שואלים עצמם האם הכוונה בכתוב למעלה כי כל מי שגידל עציץ קטן נשא מאסר של 20 שנה, הרי והתשובה לכך היא שלילית כמובן!


עם זאת, מעניין לראות את ההבדל שהיה לאורך השנים ביחסם של בתי המשפט והמשטרה אל אותן מגדלים, אל מול מי שנתפס בחשד לעבירות של החזקת סם למשל.


כיצד אם כן התבטאה החומרה היתרה ביחס לעבירות גידול סמים פשוטות, בכמות מזערית אל מול מי שנחשד בעבירות החזקת סם בכמויות דומות?


בקשות מעצר לצרכי חקירה של המשטרה


אדם אשר גידל בביתו כמות קטנה של מריחואנה, למשל בעציץ בודד במרפסתו, היה מסתכן בכך ששוטר אקראי אשר עבר ברחוב, או היה בבניין בשל סיבה אחרת, יראה את העציץ ויכנס אל ביתו בשל החשד לגידול סמים. ויתר על כן, אותו אדם מובא לחקירה במשטרה, שבסופה, עד לפני תקופה לא ארוכה, לעיתים הייתה המשטרה מבקשת להביאו לבית המשפט להארכת מעצר לצורכי חקירה.


חשוב להבין, כי הכוונה היא למי שגידל כמות, אשר אם היה נתפס אך רק על החזקתה בלבד, ולא על גידולה, לא הייתה המשטרה חושבת כלל על הארכת מעצרו.


ענישה חמורה יחסית של בתי המשפט


מעבר ליחס המשטרה אל המגדלים החובבנים, הרי שגם בתי המשפט נטו לייחס חומרה יתרה אל עבירת הגידול, ביחס לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. אדם אשר החזיק בביתו למשל כמות של 40 גרם מריחואנה, כמות העולה על הכמות הנחשבת לצריכה עצמית, היה יכול לסיים את התיק לעיתים ללא כתב אישום, ואם היה מוגש כתב אישום, בהליך של אי הרשעה (על כך במאמר אחר).


לעומת זאת, בעבירות של גידול סמים בכמויות קטנות אף יותר, נטו רשויות התביעה להגיש כתבי אישום, ובתי המשפט לא אישרו הליכי אי הרשעה, הרשיעו נאשמים, וגזרו עליהם מאסר על תנאי, עבודות שירות, וכמובן, במקרים של גידול בכמות מאסיבית ומתוחכמת - עונשי מאסר בפועל.


לאורך השנים חל שינוי מעניין בהתייחסות של הציבור, בתי המשפט, ולבסוף גם המשטרה והתביעה אל אותם מגדלים לא מתוחכמים, ונורמטיביים.


בעקבות כך חלו לבסוף גם שינויים ביחס הרשמי של מדיניות העמדה לדין בנושא של גידול סמים, בעבירות בהן מואשם מי שעשה זאת, ובמדיניות ההרשעה בהן.


על כך, ועל השינוי הדרמטי שחל, במאמר הבא, ובו על מסמך רשמי של משטרת ישראל אשר מהווה מהפכה של ממש בנושא עבירות גידול הסמים, וכיצד מתבטא השינוי בשטח.