במקרה שנידון לאחרונה בביהמ"ש לענייני משפחה נידון מקרה בו לזוג חד מיני – עדי וחגית נולד, מתרומת זרע והליך הפרייה מתאים שבוצע בעדי , הקטין טל ולאחריו הקטין גל.
במהלך החיים המשותפים ערכו עדי וחגית, "מסיבת נישואין", וכאשר החליטו להרחיב משפחתן, רכשו מספר מנות של תרומת זרע ופנו להליך הפרייה מתאים, ממנו כאמור נולד טל. עדי וחגית פנו והגישו בקשה משותפת לאימוצו של טל על ידי חגית, הבקשה התקבלה, וניתן צו אימוץ עבור טל כלפי חגית והוא נרשם כבנן המשותף של עדי וחגית.
עדי וחגית הנפיקו תעודת זוגיות והחלו בסמוך לאחר מכן, בהליכי הפרייה נוספים. בין לבין, בשל סיבה רפואית, נאלצה חגית לעבור ניתוח להוצאת ריחמה. לאחר מכן הרתה עדי בשנית וממנו נולד הקטין גל. כעבור זמן הן החליטו להיפרד על רקע מחלוקות בין הצדדים באשר להורות כל אחת מהן והביקורת שיש לכל אחת מהן על הורות האחרת.
לאחר שהליך גישור אליו הן הופנו שלא צלח, הגישה עדי תביעת משמורת והסדרי ראייה בעניין הקטין טל
בכתב התביעה נטען כי חגית אינה מכירה בקטין גל כבנה ואינה מעוניינת לקיים עמו קשר. עדי טענה כי גם ביחס לקטין טל חגית לא ראתה עצמה כאמו והתנערה מהטיפול בו עד הגעתו לגיל שנתיים, שאז החלה לנהוג בו כבשלה ופגעה באמהות עדי. כן נטען כי המסוגלות הורית של עדי עדיפה על זו של חגית ומבחינת עקרונות הצדק והמוסר, מאחר ועדי היא האם הביולוגית, ראוי כי היא תהיה האם המשמורנית.
בכתב הגנה, טענה חגית כי היא האם הדומיננטית והקטין טל גדל במשמורתן המשותפת. נכתב כי עדי מנסה להדיר את חגית מחייו של גל כשהיא מנצלת את העובדה שחגית טרם הוכרה כאימו. כן נטען כי טובת הקטינים לגדול במסגרת משפחתית זהה. לסיכום, התבקש בית המשפט לקבוע כי משמורת הקטין טל תהא לחגית עם הסדרי ראייה מצומצמים לעדי.
בד בבד עם כתב ההגנה, הגישה חגית כתב תביעה בעניין שני הקטינים. חגית חזרה על הטענות שבכתב הגנתה והדגישה כי הולדת הקטינים היא פרי תכנון משותף וכי היא עומדת על זכותה לממש את הורותה על גל ולקיים משמורת משותפת לגבי שני הקטינים. נטען כי חגית נאלצה במסגרת המשא והמתן עובר להגשת התביעות, להיכנע לתכתיבי עדי בכדי שלא יבוטל הליך האימוץ של טל אך החלוקה הלא שוויונית של המפגשים אינה מיטיבה עם טל.
באשר לגל נטען כי מאז לידתו, עדי מונעת מחגית לראות ולקבל את גל לחזקתה כשהיא מנצלת לרעה את העובדה שחגית טרם הוכרה כאמו של גל. נטען כי גל הובא לעולם במסגרת משפחתן של שתי אימהות, מתרומת זרע ששתיהן בחרו ורכשו יחדיו, מהריון אותו חוו יחדיו ובשותפות מלאה של חגית להליכי הפריון וההיריון כפי שנעשה עם הקטין טל. בנוסף, נטען כי המדובר בשני אחים אשר הובאו לעולם במסגרת אותו תא משפחתי מאותו תורם אשר נבחר על ידי שתי אימהותיהם.
ביהמ"ש ציין כי לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הצדדים רקמו את משפחתן והרחבתה יחדיו, הרו יחד ועובר ללידת גל, גדל טל בתחושה כי משפחתו הכוללת מתרחבת, שהרי ההפריות וההיריון נעשו ותוכננו על ידי הצדדים גם יחד. כמשפחה אחת. קדמו ללידת גל טיפולי הפריה שלא צלחו והפלה. הקטין טל גדל בידיעה כי אימהותיו הרו וייוולד לו אח שאף לו שתי אימהות. אין המדובר בתקופה קצרה, אלא בתקופה של למעלה משנה – שהרי קדמו להריון וללידת גל הפריות שלא צלחו והפלה. ייתכן ואף הוסבר לטל במהלך הלידה כי בשל העדר יכולה של חגית להרות, עדי היא אשר תישא ברחמה את אחיו – אך חגית תהיה אמו כפי שהיא אמו.
עוד ציין ביהמ"ש כי אמנם אין לפני שאלת הורות במובנה הגרעיני הקלאסי אך לא ניתן להתעלם מהמגמה לפיה פני המשפחות בכל העולם משתנים
ישנם בני משפחה חדשים ומגוונים ומודל המשפחה הקלאסית אליו מותאמים מרבית הדנים אינו בלעדי. יש להגדיר חלקם של הדינים מחדש ו"ההורות המשפטית" ולמעשה במקרה כאן זכות "האחאות" נדרשת לביטוי והערכה מחודשת. וכפי שכתב יחזקאל מרגלית במאמרו "לקראת קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל" משפטים מב תשע"ב, 835, 836: "בארץ, כבעולם, מודל המשפחה הגרעינית הקלאסית מאבד את בלעדיותו לטובת מבני משפחה חדשים שונים ומגוונים. אך טבעי הוא שכשם שמבנה המשפחה הזוגי נדרש להערכה והגדרה מחדש, כך פני הדברים בהקשר של הגדרת ההורות המשפטית, הנוגעת ללב לבם של יחסי הורים וילדים".
ביהמ"ש ציין כי במקרה כאן עדי נלחמה ברצונה של חגית לשמש דמות הורה/מהותית עבור גל כפי שהסכימו ביניהן וכפי שהכתיבו במציאות חייהן עת, יחדיו, הקימו משפחה וביקשו להרחיב אותה. במלחמה זו עדי לא ראתה את טובתו של גל. היא היתה מרוכזת במלחמתה, ללא התחשבות במחיר אותו גובה מלחמה זו מילדיה – אובדן של דמות הורית/מהותית נוספת לגל ונקודת חוסן וחוזק לטל - שלו אח שנסיבות חייו וסיפור חייו זהה לסיפור חייו ואשר בעתיד יהווה נקודת חוסן עבור גל. במלחמה זו, קבע ביהמ"ש, שתי האימהות חטאו בהשחרת דמותה של האחרת באופן קיצוני.
ביהמ"ש ציין כי שקל האם וכטענת עדי, יש מקום לדחות המלצת עו"ס לסדרי דין כדי שלא לערב קטין נוסף בקונפליקט הקשה שבין האימהות, ומתוך חשש שמא יהא בכך להעצים את הקונפליקט ולפגוע בשני הקטינים. אך החליט לדחות הטענה. ביהמ"ש נימק כי אמנם במסגרת בחינת טובת הילד יש לבדוק יכולתו של כל אחד מהדמויות לאפשר קשר עם האחר ושלא להסלים את הקונפליקט, אלא שבנסיבות כאן, כאשר מדובר על יצירת קשר באופן הדרגתי ובליווי מקצועי, חזקה על הגורמים המטפלים שידעו להדריך וללוות הצדדים. ביהמ"ש ציין כי לדעתו לטובתו של גל כי מציאות חייו תקבל ביטוי למעשה – משפחה של שתי דמויות משמעותיות, גוברת על הטענה להגן עליו מפני קונפליקט שיתעורר בין שני הצדדים – קונפליקט שיש לו פיתרון טיפולי בהדרכה מתאימה.
ביהמ"ש ציין כי על פי סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, תפקיד ההורים הוא "החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום-מגוריו, והסמכות ליצגו". על פי ההלכה הפסוקה צרכי הקטין כוללים גם את הדאגה לצרכיו הרגשיים, הנפשיים וההתפתחותיים. ונקבע כי אין ספק כי מצבם הרגשי של הקטנים טל וגל ייטב באם יגדלו תחת מסגרת "אותו סיפור משפחתי".
עוד ציין ביהמ"ש כי דוקטרינת טובת הילד קנתה מעמד בכורה במהלך השנים האחרונות. ביהמ"ש העליון קבע בהקשר זה כך: "טובת הילד" אינו מושג ערטילאי אשר טוב ומתאים בכל סיטואציה, "טובת הילד" הוא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מההורים ושל הילד. הילד אינו עומד בחלל ריק, קיימים גם להוריו זכויות". וכן "...בסכסוך הנסב על מעמדו של קטין, טובתו של הקטין היא עמוד האש היא עמוד הענן שיוליכנו הדרך".
ביהמ"ש ציין כי החובה לפסוק על פי טובת הילד מקורה בראש ובראשונה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 הקובע כי על בית המשפט להכריע בענייני אפוטרופסות "כפי שיראה לו לטובת הקטין" ושיקול זה הוכר כשיקול מכריע בשורה ארוכה של פסקי דין.
כך נקבע כי: "שיקול טובתו של הילד הוא שיקול העל, השיקול המכריע. אכן, בצידו של שיקול זה יעמדו שיקולים נוספים...אך כל אלה שיקולים משניים יהיו, וכולם ישתחוו לשיקול טובת הילד".
טובת הילד הוא עקרון במסגרתו יש לאזן ערכים, רגשות והשקפות עולם. יישום העקרון משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו: "כך ככלל, לא-כל-שכן שהכרעה בטובת הילד הינה, על הרוב, שקילת העדיפויות היחסיות בנסיבותיו של עניין פלוני ובחירת הרע במיעוטו".
יחד-עם-זאת, ולמרות שטובתו של ילד - בנסיבותיו של עניין פלוני - עשויה להיות שנויה במחלוקת בתום-לב, דומה כי נוכל להתאחד כולנו סביב נוסחה כללית ולפיה הליבה של טובת הילד, הלוז של טובת הילד, היא זכותו של הילד כי תישמר בריאותו הגופנית והנפשית, כי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים. זו זכות-יסוד הקנויה לכל בוגר - כי לא ייפגע לא בגופו ולא בנפשו - וזו זכותו של הילד שאינו אלא איש קטן".
ביהמ"ש קבע כי כאשר הורים אינם חיים תחת קורת גג אחת והם נפרדים זה מזה, קביעת זמני שהות בראי טובת הקטינים הוא הרע במיעוטו
שהרי, טובת כל ילד לגדול בתא משפחתי יציב ואוהב הכולל שני הורים תחת קורת גג אחת. על בית המשפט כמיטב יכולתו לאזן ולהגשים את מכלול צרכי הקטנים המרכיבים את טובתם. יש לבחון שאלת הקשר, יכולתו של כל צד לאפשר קשר, רצון הקטין, גילו, כישוריו ההשפעה על חיי הקטין בהווה ובעתיד וקשריו של הקטין גם עם דמויות משמעותיו נוספות בחייו.
משכך סבר ביהמ"ש כי במקרה זה עקרון טובת הילד יש להעניק לקשר האחאות בין טל לבין גל, משקל יתר ומכוחו ליצור קשר בין חגית לבין גל כשחגית היא דמות מהותית בחיי גל. יש להמשיך את "הסיפור המשפחתי" שהחלו הצדדים יחדיו, כמשפחה טרם פירוקה, וזאת לטובת שני הקטינים ומבלי להכריע בשאלה המשפטית המרחפת - שאלת קיומה של ההורות של חגית כלפי גל. בפסיקה נקבע כי: "אף הוריו וילדו של אדם הם חלק מאישיותו, חלק מ"אני" האישי, המשפחתי והחברתי שלו, אולי יותר משמו.
אמנם זהות הוריו אינה דבר הניתן לבחירתו וקביעתו של אדם, אולם התייחסותו של אדם לזולתו כאל בנו-בתו, או התייחסות הבן-הבת לאדם כאל הורהו, מבטאת את אישיותו, רגשותיו וחובותיו במישור האתי- מוסרי: בנסיבות ממתאימות יהיה זה מוצדק לתת ביטוי ליחס זה גם בהיבט המשפטי. במקרים המיוחדים בהם נסיבות חייו של אדם יצרו בינו לבין זולתו קשר שכמוהו כקשר הורי, והוא קשר אמיתי וכן- ראוי כי תישמר ותכובד חירותו למסד קשר כזה כחלק מכבוד האדם לו הוא זכאי. לא יהא זה מוגזם לומר, כי ראוי רצון זה לכיבוד לא פחות ואולי יותר מאשר חירותו המוכרת לכל התקשרות הסכמית ורצונית אחרת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע באדם אחר...".
ועל כן, קבע ביהמ"ש כי גם בענייננו, מציאות החיים במסגרתה נהרו שני הקטינים והמצג שהוצג מחייבים כי לקשר האחאות ו"שותפות הגורל" של שני הקטינים, ינתן ביטוי בפועל על ידי שמירת המשפחה שהוקמה על ידי שתי הצדדים - משפחה של שתי דמויות הוריות/משמעותיות ושני אחים שלהם סיפור חיים זהה.
ביהמ"ש ציין כי עיקרון אי הפרדה בין אחים נדון בהלכה הפסוקה בהקשרים אחרים – כגון אימוץ, משמורת אמנת האג ועוד. נאמר כי על בית משפט לשקול את טובתו של כל אחד מהקטינים בנפרד, כאשר אחד השיקולים הוא חשיבות הימצאותם יחד לשמירת שלמות נפשם ומצבם הרגשי. כן נאמר כי כאשר הקשר בין הקטינים חזק, כך יגדל משקלו של שיקול זה על מנת לסייע להם בעיתות משבר ולאפשר להם את אותה "אחוות אחים" כמקור חוסן ותמיכה.
וכן נאמר ע"י ביהמ"ש העליון בהקשר זה כי: "באופן כללי יותר, יש לומר שהפרדה בין אחים היא אכן תוצאה קשה, לנוכח ערכו של הקשר הבלתי אמצעי בין אחים – כקבוצת תמיכה, כחברים, כמשענת רגשית וחומרית, בין בהווה ובין לעתיד לבוא. חשיבותו של הקשר הקיים בין אחים זוכה להכרה גוברת הן בפסיקתו של בית משפט זה.
לאור האמור ביהמ"ש קבע כי עו"ס לסדרי דין בשיתוף עו"ס מרכז הקשר יחלו בהליך יצירת קשר בין גל לבין חגית במסגרת מרכז הקשר. וכן כי זמני השהות של טל עם הצדדים יהיו שווים.
עודכן ב: 18/03/2018
.jpg)
.jpg)
