השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה

החובה בדבר כיבוד רצונו של מת, הינו עיקרון יסוד בדין הישראלי, וככלל - צוואה שלא נפל בה פגם צורני או פורמאלי, הינה בבחינת צוואה כשרה. יחד עם זאת, הכלל יחול אך ביחס לרצונו האמיתי של המצווה, ולא במקום בו נתבקש בית המשפט לקיים צוואה שהיא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת, אשר אינה משקפת את רצונו העצמאי והחופשי של המצווה עצמו.

בסעיף 30(א) לחוק הירושה, נקבע שהוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, הינה פסולה.

הסעיף האמור אינו מורה שיש לפסול כל צוואה שנעשתה לאחר השפעה או שכנוע מצד מי שנהנה מהצוואה, אלא שחוסר ההגינות שבהשפעה הוא הפסול, וזאת בהתאם למושגים החברתיים המוסריים והערכיים שלנו. קיומה או העדרה של השפעה בלתי הוגנת תיקבע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בעניין זה קבע ביהמ"ש העליון כך: " הראיות לענין קיומה של השפעה בלתי הוגנת הן בדרך כלל נסיבתיות... בדבר מצבו הגופני או הנפשי של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, בדבר תלותו בזולת... בדבר אופי יחסיו עם הנהנה עפ"י הצוואה או בדבר מידת המעורבות של הנהנה.

מהו הכלל בקשר לנטל ההוכחה?

באשר לנטל ההוכחה, סוכמה ההלכה כדלהלן: "הכלל באשר לנטל ההוכחה ... הוא: מקום בו אדם טוען לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, שהשפיע פלוני על רצונו של אלמוני בסמוך לעריכת צוואתו של האחרון, נטל ההוכחה להראות קיומה של השפעה כזו - ואין די בהוכחת "חשש להשפעה" בלבד - מוטל על הטוען, שבהקשר זה הוא המוציא מחברו. עם זאת, יש נסיבות בהן "מתהפך" נטל ההוכחה ועובר אל שכמו של המתנגד לקיום הצוואה, כדלקמן: "כאשר הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות של אדם אחד בזולתו, שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להוכיח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של אותו אדם במה שנוגע ליחסים שבינו לבין הזולת, כי אז אפשר לומר שעשיה או פעולה שהיא בעליל לטובתו של זה האחרון היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצדו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר. כלומר, במקרה כזה חובת ההוכחה על אי קיומה של השפעה בלתי הוגנת עומדת על שכמו של המבקש לקיים את המעשה או הפעולה".

השפעה בלתי הוגנת מתקיימת, איפוא, כאשר הנסיבות מצביעות על קיומה של תלות של המצווה באדם אחר, שהיא כה יסודית ומקיפה, שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי ביחסיו עם האחר. ואם ניתן לקבוע שקיימת חזקה כזו, על אותו אחר יוטל הנטל להביא ראיות לסתירת החזקה. בנוסף, בבוא בית המשפט לבחון את קיומה או העדרה של השפעה בלתי הוגנת, יש לקחת בחשבון גורמים שונים, כגון, מצבו הפיזי של המצווה, מצבו המנטאלי והנפשי, מידת חולשתו וסוג התלות שהיה תלוי בזולתו, בדידותו וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת היחסים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו, וכדומה.