גישור בדיני משפחה

גישור הוא תהליך שבמסגרתו אנשים עוברים שינוי, גם לגבי עצמם וגם לגבי מקומם ותפקידם ביחידה המשפחתית. תוצאה של הליך גישור שמסתיים אחרי חודשים היא בדר"כ טובה יותר מתוצאה של פשרה שמושגת באותו פרק זמן.

המטרה של הליך הגישור היא לא עצם ההגעה להסכם, אלא לעבור להתנהלות משפחתית בתפקידים חדשים שנדרשים נוכח שינוי הפאזה המשפחתית.

בגישור המטרה היא להגיע לפתרון ולא לניצחון. הפתרון כרוך בעיצוב חלוקה חדשה של תפקידים במשפחה הפוסט-משברית בלי קשר לסוגיה המיידית שעל הפרק (מזונות, הסדרי ראייה, חוגים וכו'). כאשר מגיעים להסכם שמיישב סכסוך במשפחה בהליך של גישור, כדאי להכניס להסכם סעיף שעוסק במנגנון יישוב סכסוכים עתידיים בין הצדדים – כחלופה לפנייה לבית-משפט. כך, במקרה של סכסוך עתידי נוסף, אפשר יהיה לחזור אל שולחן הגישור ולנסות לפתור את הסכסוך בלי לצאת שוב למלחמה כוללת.

הבעיה בסכסוכי משפחה היא שבדר"כ כללי הסמכות הם כאלה שצד צריך "לרוץ" לבית-המשפט כדי לקנות סמכות, להשיג צווי עיקול ועיכוב יציאה מהארץ, וכו'.

במקרים כאלה צריך קודם כל לצאת למלחמה כוללת, ורק בשלב מאוחר יותר – בעיתוי אחר של הסכסוך – להציע חלופה של גישור. עצם העברת הסכסוך לפסים של תביעות משפטיות לא שולל פנייה לגישור בשלב מאוחר יותר, תוך כדי בירור התביעות. גם בהסכמי ממון שנעשים אגב נישואין, או טרום נישואין, אפשר לשלב סעיפי יישוב סכסוכים בגישור כחלופה לפני פנייה בתביעות לבית-המשפט.

יש צדדים שמבחינת הבשלות שלהם מסוגלים להגיע לתהליך של גישור רק בשלב הערעור.

לא בכל במקרה של סכסוך במשפחה גישור הוא פתרון קסם.

; לא מתאים בכל שלב; לא מתאים לכל אחד ולכל תיק (תיקי אלימות, למשל); בדרך כלל ,אנשים סגורים יותר,לא מעלים את הקשיים והכאב מפאת נוכחות של הצד השני.

יתרונות:

1. הליך קצר, יעיל וזול יחסית לניהול הליך;
2. מאפשר המשך יחסים – חשוב במיוחד ביחסי משפחה;
3. מציאת פתרון ללא הסלמה של הסכסוך ויציאתו משליטה;
4. שליטה על התוצאה;
5. מתן מקום להבעת רגישות ורגשות – אפשרות להתנתק משיח הזכויות המשפטי "הקר".

חסרונות:

1. עיתוי – בשלבים הראשונים של הסכסוך פעמים רבות הצדדים אינם בשלים לאפשרות של גישור. כעבור זמן ייתכן
שיחול בכך שינוי, בדרך כלל אחרי התנסות בכמה ישיבות בבית-המשפט.
2. אין להליך "סוף בטוח", להבדיל מהליך משפטי שבו בסופו של יום יינתן פסק-דין.

חשיבות בבחירת זהות המגשר

על המגשר להיות אמין ומהימן על כל הצדדים; עליו להיות מקצוען ומומחה בתחום – וגם מתאים לצדדים ולצרכים שלהם. יש צדדים שמתאים להם מגשר פסיכולוג ולאחרים יתאים עו"ד שהוא ענייני וישיר. בנוסף על הצדדים להרגיש שאצל המגשר שבו בחרו הם בידיים טובות; על המגשר להיות בעל תפיסה מהירה; הוא נדרש לאינטואיציה ואינטליגנציה רגשית גבוהה; עליו להיות בעל כושר הובלה והנעה – מגשר טוב יודע להוציא צדדים ממצבים של "תקיעות"; על המגשר להיות אופטימי ולהאמין ביכולת של הצדדים להגיע לפתרון שהוא טוב עבורם כתוצאה מהתהליך. זוהי אופטימיות שצריך לשדר גם לצדדים.

להמליץ לצדדים: לנהל את העתיד ולא את טעויות העבר.

בהצלחה!

הייעוץ המשפטי האמור לעיל, הנו ייעוץ משפטי ראשוני ואינו מחייב את הכותב ובכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין לפני כל ביצוע פעולה.