זכות השימוע נגזרת מחובת היידוע שחלה על רשות התביעה ומעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982, חובת היידוע חלה כאמור - בעבירות מסוג פשע, התביעה חייבת להודיע לחשוד, למעט מקרים חריגים, כי החומר בעניינו התקבל לאחר סיום החקירה וכעת היא עומדת להגיש כתב אישום - זהו למעשה "מכתב היידוע".


מרגע קבלת המכתב, לחשוד ישנם 30 ימים אשר במהלכם עליו לפנות בכתב לתביעה ולנמק מדוע עליהם להימנע מלהגיש כתב אישום נגדו (ישנם מקרים בהם התביעה תסכים לשימוע בעל פה). לשימוע משמעות חשובה ביותר מכיוון שלעיתים ניתן לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב האישום, להשפיע על עילת סגירת התיק, להגיע להסדר מקל ועוד.


חשיבותו של הליך השימוע


ישנם מקרים רבים בהם החשוד הוא אזרח מן השורה, ללא עבירות קודמות וחי חיים נורמטיביים, ההליך הפלילי מכתים את שמו, פוגע בקרוביו ובאורח חייו, ללא קשר לתוצאות המשפט - גם אם תוצאת ההליך המשפטי תהיה זיכוי, הנזק כבר נגרם וקשה מאוד ואף בלתי אפשרי לשקם אותו.


בהליך השימוע, לחשוד ישנה אפשרות לטעון טענותיו ולהסביר מדוע ניתן להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, בין אם מחוסר עניין לציבור ובין בשל חוסר ראיות בעניינו. במקרים אחרים ניתן להגיע להסדר עם רשות התביעה כבר בשלב מוקדם. בעבירות מסוימות ובתנאים מסוימים - בהליך השימוע ניתן לסיים את התיק בכופר (למשל, עבירות מס ערך מוסף).


רשות התביעה צריכה לבחון את חומר הראיות, אם תגיע התביעה למסקנה, כי קיים סיכוי סביר להרשעה וישנו עניין לציבור - יוגש כתב אישום כנגד החשוד. צריך לומר כי בשלב זה - כלל לא פשוט לשכנע את התביעה לוותר על הגשת כתב אישום, כיוון שנציגיה מגיעים לאחר שכבר קיבלו החלטה ועם זאת, במקרים רבים, כאשר רשות התביעה מגיעה עם "ראש פתוח" ונותנות לחשוד לשטוח טענותיו, עשויים להגיע למסקנה שניתן לוותר על הגשת כתב האישום.


המשמעות מבחינת הרשות היא שנגלה לעיניהם חומר מסוים או פערים מסוימים אשר עלולים לכרסם בעוצמת הראיות בתיק, הרשות לא רוצה להסתכן בזיכוי - מצידה זהו אירוע לא נעים, ובנוסף, חשוב לציין כי החלטה של אי הגשת כתב אישום, מקלה על העומס בבתי המשפט ומונעת עינוי דין.


על מנת שיהיה שימוע "יעיל" על ההגנה (החשוד וסנגורו) להגיע מוכנים, לאחר שעברו על עיקרי חומר הראיות. כתוצאה מכך, נחשפים "קלפים" חשובים וצריך להציג את הטענות בצורה חכמה. עוד נציין כי בעקבות השימוע, רשות התביעה יכולה לדרוש השלמות חקירה ולתקן "פגמים" שעלו בשימוע מצד ההגנה, יש לזכור כי התביעה עלולה שלא לקבל את הטענות ולהגיש כתב אישום, לכן, לא צריך לחשוף את כל הקלפים.


עיון בחומר החקירה בטרם השימוע


ככלל, זכות העיון לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, קמה לאחר הגשת כתב האישום, אך לחשוד וסנגורו יש זכות לקבל את עיקר חומר החקירה או במילים אחרות "ליבת חומר החקירה" וזאת על מנת שתהיה להם אפשרות להתכונן בצורה מיטבית לשימוע.


לסיכום, הליך השימוע הינו משמעותי ביותר להגנת החשוד, אין לוותר עליו וכמובן שמומלץ ביותר להיעזר בעורך דין פלילי שמבין ומכיר את השתלשלות האירועים. עורך דין פלילי מקצועי ידע לבחור את קו ההגנה המתאים לאותו מקרה, יציג בצורה מקצועית ומסודרת את הנושאים במהלך השימוע - כך יגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי לקבלת טענות החשוד.


משמעותו של שימוע מוצלח עשוי להוביל לכך שהתביעה לא תגיש כתב אישום, תתקן כתב אישום או יציעו הסדר מקל, כך או כך זהו הליך חשוב וצריך להתייחס אליו כמהותי ולא כמשהו טכני בלבד.