דרכים לגביית מזונות

גביית מזונות:

משניתנה החלטה או פסק דין למזונות, עומדות בפני הזכאי לגבות את דמי המזונות בשתי דרכים:

א. גבייה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל;

ב. גבייה דרך המוסד לביטוח לאומי.

גבייה באמצעות ההוצאה לפועל:

גביית חוב בהוצל"פ יוחדה לקטגוריה מצומצמת של זכאים למזונות: בן זוג, ילד קטין, ילד נכה והורה. לאמור: לא ניתן להפעיל הליכי גבייה בהוצל"פ כנגד מזונות כאשר נפסקו לבן בגיר, נכד, אח, הורי הורים של הזכאי ושל בן זוגו, הורי בני זוג ובני זוג של ילדיו הבגירים.

גבייה מהמוסד לביטוח לאומי:

שיעורי התשלום מהמוסד לבטוח לאומי יהיו כפי שנקבע בפסק הדין למזונות או בתקנות המזונות (הבטחת תשלום), לפי השיעור הנמוך מבינהם.

תשלום מזונות למפרע ישולם עד היום שנקבע בפסיקת המזונות, או עד שנה לפני יום הגשת הבקשה למוסד לביטוח לאומי, לפי המועד המאוחר יותר. עם זאת, הזוכה אינו יכול לקבל כפל תשלום, הן מהמוסד לביטוח לאומי ומהחייב עצמו. במצב דברים זה, קובע החוק, כאשר הזכאי קיבל כפל תשלום, זכאי המוסד לביטוח לאומי לנכות כל סכום שהזוכה קיבל מהחייב.

תשלומי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לא רק לזוכה שאינו נוקט בהליכים לביצוע פסיקת המזונות, אלא גם כלפי זוכה שבוחר להפסיק את הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב, ומגיש בקשה למזונות מהמוסד לביטוח לאומי. במצב זה, נכנס המוסד לביטוח לאומי בנעלי הזוכה כלפי החייב כאילו ניתנה פסיקת המזונות לזכות הביטוח הלאומי אשר גובה מהחייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה על פי פסק הדין או החלטה למזונות, לרבות תשלומי ריבית שנפסקו, הוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שיקבע בהוצאה לפועל.