שוויון ההורים במזונות מדין צדקה במסגרת משמורת לא משותפת

בס"ד

1. בפסק הדין החדש קבע בג"צ בבע"מ 919/15, כי המצב הקיים לפיו אב לילדים בגיל 6-15 אשר עד עתה היה חייב במזונות ילדיו באופן בלתי שוויוני יחסית לאם – ישונה. מעתה ואילך החובה על מזונות הילדים מדין צדקה יחולו על ההורים במשותף ויקבעו על בסיס הכנסתם בפועל.

כך כתב כב' השופט פולגמן:

"שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 15-6, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו"-

2. יצוין כי בפסיקה זו שנתקבלה פה אחד ע"י הרכב מורחב, נסמכו השופטים על הדעה ההלכתית (אשר היא הקובעת בדין העברי -האישי) המחייבת את שני ההורים בחיובי מזונות כלפי ילדיהם - מדין צדקה, כאשר עד עתה שלטה בכיפה הדעה, כי רק על האב מוטל חיוב זה.

3. אמנם, במקרה הספציפי הנדון בבג"צ עסקינן במקרה של משמורת משותפת בן שני ההורים, כאשר במצב זה אכן ברור לכל כי ההלכה החדשה מבטאת שינוי הכרחי לתיקון חוסר השוויון אשר היה נהוג עד היום. כך כתב כב' השופט פולגמן בפס"ד הנ"ל:

"מבין שתי הפרשנויות האמורות, סברתי כי יש לבכר את האחרונה, אשר לדידי תיטיב להגשים את ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית, כשבמרכזם טובת הילד ועיקרון השוויון בין המינים. חרף המורכבות הכרוכה בהחלת כלל שוויוני במציאות המתאפיינת בחוסר שוויון בין נשים לבין גברים, סברתי כי במכלול האיזונים, עדיפה הפרשנות החלופית של תקנת תש"ד; וכי יש בה את הגמישות הדרושה כדי ליתן מענה הולם לחששות העיקריים המושמעים בהקשר זה".

4. חוסר השוויון בן האב לאם גורם לא אחת לכך כי רמת החיים אשר ביכולת האב לאפשר לילדיו בזמנים בהם הם שוהים בחזקתו- תרד, וכפועל יוצא רמת הקשר הרגשי עם ילדיו - יחסית לאם.

5. אולם נראה כי בבחינה רציונלית של מסקנות פסק הדין גם במקרה בו הוחלט כי המשמורת בין ההורים בהגדרתה המשפטית אינה משותפת, אלא באופן פיזי- זמני השהות אצל ההורים שווה או כמעט שווה– גם אז ניתן להתייחס להכנסות הצדדים כגורם העיקרי המשפיע לעניין חבות האב במזונות יתר על האם.

6. כך גם נקבע בפסק דין שניתן אך לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ע"י כב' השופט יהורם שקד (תמ"ש 16 21810 06-) כי במקרה בו זמני שהות הקטינים נקבעו בצורה כמעט שווה בין ההורים עם נטייה קלה לטובת האם, עדיין תיושם ההלכה החדשה ומזונות האב הפחתו בצורה דרסטית מסכום של 7,000 שקל מזונות זמניים בעבור שלושת ילדיו, והוא ישלם מעתה מזונות בסך של כ-1,500 שקל בלבד - 500 שקל עבור כל ילד.

7. בתמ"ש 16207-01-16 (פסקה 48) העלתה כב' השופטת שפרה גליק שאלה זו וענתה עליה בשלילה:

8. כב' השופטת גליק תומכת מסקנתה זו ממובאות נרחבות מפסק הדין המנחה לפיהם לאור העובדה כי בוטלה הפרשנות הקיימת לתקנה תש"ד ולאור העובדה כי נקבעו עקרונות אחרים לפרשנות זו כגון הכנסותיהם הפניות של ההורים וחלוקת זמני השהות בפועל.

9. עוד כותבת כב' השופטת כי:

"עקרונות פרשניים מחייבים ששינוי ההלכה לא יביא דין אחד לילדים בני 6-15 שהוריהם חולקים משמורת משותפת לעומת הילדים בני 6-15 שלהם הורה יחידני".

10. לאור כל האמור לעיל נראה כי שאלת הגדרת המשמורת כמשותפת אכן לא רלוונטית לעניין ישום בג"צ 919/15 כל עוד למעשה ולהלכה אכן מתבצעת בפועל משמורת משותפת או כמעט כזו.


-בעקבות בג"צ 919/15-

כתב: עו"ד אברהם קניג