נהיגה בשכרות

הדרך לזיכוי נהג מעבירת נהיגה בשכרות היא אחת: תקיפה ישירה של מכשיר ה"ינשוף" באמצעות בדיקת מומחה חיצוני שיבחן האם המכשיר תקין. מומחה למכשירים מהסוג של ה"ינשוף" אשר יבדוק את המכשיר ויעיד על אמינות תוצאותיו.

הבעיה בקליפת אגוז:

מאז שינוי פקודת התעבורה וכניסתה לתוקף ביום 15.12.05, אנו עדים לשינוי מדיניות האכיפה של משטרת ישראל, שהחליטה על הכרזת מלחמת חורמה ככל שהדבר נוגע לעבירת נהיגה בשכרות.הכלי הכמעט בלעדי, לאישום בעבירת נהיגה בשכרות הנו מכשיר ה"ינשוף".

שיכור ע"פ החוק הוא כל אדם אשר באוויר הנשוף שלו נמצא כי קיים אצלו מעל ערך של 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף. בימים אלו משטרת ישראל שינתה את מדיניותה והיא אוכפת את האישום בגין עבירת נהיגה בשכרות החל מרף של 260 מיקרוגרם ומעלה.

לכאורה מלחמה מבורכת, מהי הבעיה?

רשויות האכיפה עושות שימוש במכשיר מדעי אשר מעולם לא נבדק בישראל על ידי אף גורם. כתוצאה מכך עולות ספקות רבות בנוגע למהימנותו של מכשיר הינשוף ולאמיתות תוצאות הבדיקה. ההשלכה של כך היא ברורה, ייתכן מאוד כי נעשה שימוש במכשיר אשר תוצאותיו מוטלות בספק, בעיקר לאור העובדה כי נהגים רבים אשר נבדקו משוכנעים כי לא היו שיכורים והנם חפים מפשע, ואילו המכשיר מראה כי היו שיכורים.

ההתפתחויות המשפטיות בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים במסגרת ב"ש 8091/09 (כבוד השופט רביד):

בית המשפט המחוזי מחייב את משטרת ישראל להעביר לידי מומחה מטעמו של הסנגור עו"ד בן-עמי את מכשיר הינשוף לבדיקה. לראשונה נבדק המכשיר והתוצאות נערכות לכדי חוות דעת מומחה.

בית המשפט המחוזי מבין את גודל המחדל של הרשויות אשר משתמשות במכשיר שאמינותו טעונה בדיקה וכי המכשיר מעולם לא נבדק על ידי הרשויות.

זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות אפשרי. מהו הפתרון המשפטי?

שיטוט באינטרנט ילמד אתכם כי קיימים עשרות מאמרים בנושא של עבירת הנהיגה בשכרות. כולם חוזרים על עצמם ללא פתרון ממשי. הרבה מילים יפות אך לא ממש ברורות תוך שהם מסתתרים מאחורי מילים עלומות כמו: פגמים ב"חומר החקירה", בעיות בתקינות, וכיוצא בזה.

במצב הרגיל כל נאשם הוא במסגרת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. בעבירת ה"נהיגה בשכרות" המחוקק הפך את "נטל החזקה" כך שבפועל נאשם שמכשיר ה"ינשוף" קובע שהוא שיכור, צריך למעשה להוכיח כי אינו שיכור ועל כתפיו של אותו הנאשם מוטל הנטל להוכיח זאת. לכן הפתרון היחיד האפשרי הוא לבדוק את המכשיר ולעמוד על תקינותו. זהו הפתרון המשפטי הממשי היחידי האפשרי, ומכאן פריצת הדרך המשפטית הראשונית שקרתה עם תחילת הבדיקה.

בפסק דין תקדימי של כבוד השופט טננבאום בעניין בדיקת מכשיר ה"ינשוף" מחודש ינואר 2009 אשר לאחר מכן אושר על ידי בית המשפט המחוזי בחודש מאי 2009 נקבע כי המשטרה מחוייבת להעביר את מכשיר הבדיקה לידי עו"ד ערן בן-עמי, מומחה בתחום התעבורה, לצורך בדיקה על ידי ד"ר לכימיה אנליטית מטעמו.

כמובן שבהחלטתם המנומקת קובעים בתי המשפט כי האינטרס של בתי המשפט, הציבור ואפילו של התביעה , מחייב את בדיקת המכשיר בידי מומחה מטעמו של עורך הדין, וזאת לאור העובדה כי המשטרה הכניסה את המכשיר לשימוש ללא אף בדיקה מטעמה.

הדרך שהסברנו היא הטובה ביותר האפשרית. קיימות דרכים נוספות אשר סיכויי ההצלחה שלהן קלושים בשל העובדה כי המשטרה היום מיומנת בכתיבת הדוחו"ת והפעלת המכשיר בהתאם להוראות היצרן (אשר כאמור לא בטוח שהן נכונות).

.

אלו פעולות נוספות ניתן לעשות כאשר מוגש נגדנו כתב אישום כנגד נהיגה בשכרות?



תקיפת מיומנות המפעיל- כמו בכל מכשיר מדעי הפועל בשרות המשטרה, ישנם כללים הנוגעים לדרך ההפעלה של המכשיר הן מהבחינה המשפטית והן על דרך ההנחיות הפנמיות של המשטרה.
תקיפת ראייתית- במקרים רבים השוטרים אשר מטפלים בבדיקה אינם מיומנים מספיק ואופן עריכת הדוחו"ת ואיסוף הראיות של הנבדק הנן שגויות, כאשר קיימות תקלות שכאלו התביעה יכולה ותחזור בה מכתב האישום והנבדק יצא זכאי.
עסקת טיעון- כל האמור בסעיפים לעיל יכולים להוביל את התביעה למסקנה כי בשל בעיות ראיתיות, או בשל שיקולים אחרים כדוגמת מצב רפואי או בעיות דומות, ניתן להסתפק בעונש פסילה של מס’ חודשים מועטים בלבד. עורך דין מיומן ידע למצוא את הכשלים הללו.