בעיית תאונות הדרכים בארץ הינה אחת הבעיות הכלכליות והחברתיות הגדולות במדינה.
עם גידול האוכלוסייה וריבוי כלי הרכב העולים על הכביש, עולות בהתמדה מספר התאונות ויחד איתן מספר הנפגעים , ההרוגים והפצועים.
ההסדר המשפטי שהופעל בעבר לטובת טיפול בנפגעי תאונות הדרכים היה לקוי.
מחד גיסא, רק מי שנפגע מרשלנותו של הנוהג ברכב יכול היה לזכות בפיצויים המבוססים על "מידת האשם" ואילו כל השאר נותרים ללא פיצוי כלשהוא. מאידך, תהליך הוכחת הרשלנות גוזל מרבית זמן של בתי משפט ועל כן תביעות מסוג זה נמשכות שלוש, ארבע שנים ולעיתים גם נכשלות.
כתוצאה מהסדר זה וועדות שונות דנו בסוגיה והמליצו להטיל על הנוהג ברכב קרי, מי שגרם לתאונה, אחריות מוחלטת כלפי כל נפגע ולבטל את שיטת הפיצויים לפי "אשם", הוועדות דנו גם בעניין הפיצויים ושיעור הנזק לפי בקשת הצדדים וגם למתן מעמד חוקי לקרן נפגעי תאונות הדרכים שבהנהלת האיגוד הישראלי של חברות הביטוח, כל ההמלצות הללו אומצו בהצעת חוק הקרויה - חוק הפלת"ד.
משמעות חוק זה היא מתן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אשר נועדו להבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יפוצה, הרציונל העומד ביסודו הוא פיצוי מהיר בגין כל נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים.
אדם התובע על פי חוק הפלת"ד נכנס אוטומטית לכלליו ואינו יכול לתבוע בגין חוק אחר כשהחוק הבולט הוא חוק הנזיקין. לצורך הדוגמא, נניח שאדם נפגע ממכשיר חשמלי, הוא יכול לתבוע על פי פקודת הנזיקין וכן יכול לתבוע את היצרן לפי חוק לאחריות מוצרים פגומים.
עם הבחירה בחוק הפלת"ד, כל החוקים האחרים לא רלוונטיים וזאת מתוך כוונה סוציאלית האומרת שאם הוגדר האירוע כמקרה תאונת דרכים, האדם יקבל פיצויים ויהיה מוגן.
כאשר אדם נפגע ותובע על פי הפלת"ד התהליך הוא תלת-שלבי:
שלב ראשון – האם האירוע מוגדר כתאונת דרכים? ונשאלת השאלה - מהי תאונת דרכים?
" תאונת דרכים הינו אירוע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד.
אולם, ישנן שתי נקודות שהנפגע בתאונת הדרכים נותר חשוף שבהן החוק לא עוזר והן אלו:
הראשונה, פגיעת נהג שאינו מחזיק בביטוח והשניה, תאונת פגע וברח.
לשם כך הוקמה חברת הביטוח "קרנית" על ידי המדינה ובבעלות המדינה והיא זו שמשלמת לאותם אלו שנפגעו בנסיבות שהפלת"ד לא מסייע להן. "קרנית" בבעלות ממשלתית וממומנת על ידי אחוז קבוע מביטוח החובה שמעבירות חברות הביטוח.
ל"קרנית" עומדת הזכות לתבוע את הפוגע בלא מעט תאונות פגע וברח, היא מצליחה לאחר פרק זמן מסוים למצוא את הנהג הפוגע שברח ויכולה לתבוע אותו על הנזקים שגרם לה.
כצפוי, קיימות גם הגבלות בחוק - מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אדם אחר לא ייראה כתאונת דרכים ונזק שנגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב מנועי. לדוגמא, מטען חבלה שהוצמד לרכב אינו מקרה של תאונת דרכים.
שלב שני - האם האדם היה מבוטח?
ביטוח החובה תפקידו לכסות חבות עפ"י חוק הפיצויים אך מי שקובע את החבות זהו חוק הפלת"ד.
הוא קובע שהאחריות הינה מוחלטת והמשתמש ברכב חייב לפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. עיקרון נוסף בחוק הוא במידה ומעורבים מספר כלי רכב חלה על כל נהג האחריות של נזקי גוף על כל נוסע ברכבו.
במידה ונפגע אדם מחוץ לרכב על- ידי מס' כלי רכב, יחוייבו כלפיו כולם יחד וכל אחד לחוד משמע, הנפגע נותר "אדיש" לחלוקת האחריות מאחר והיא אמנם מתקיימת אך לא מולו.
כתוצאה מכך, ישנו מצב המכונה "עיקרון הכיס העמוק"- עיקרון אשר עוסק בצד שיספוג הנזק בצורה טובה יותר וחמורה פחות כעניין של מדיניות. כאשר עיקרון זה מתייחס אל נזקי גוף המוגדרים בחוק כפגיעה, מוות, מחלה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי בלבד.
שלב שלישי- מה גובה הנזק? כמה המבוטח יקבל?
לפיכך, נקבעה תקרה (גבול עליון) בגין אותו אובדן השתכרות או כושר השתכרות שלא תעלה על הסכום השווה לשילוש השכר הממוצע במשק. במידה ושיעור אובדן ההשתכרות או אובדן כושר ההשתכרות של הנתבע פחות ממאה אחוז, תופחת גם ההכנסה המירבית בחישוב הפיצויים.
חשוב לדעת כי חוק הפלת"ד מאפשר לנפגעים לקבל פיצויים זמניים באופן מהיר, באופן של עזרה ראשונה.
פיצויים אלה מכונים "תשלומים תכופים", והם מיועדים לכסות את צרכי הנפגע עד שיסתיים הטיפול בתביעתו על פי החוק.
הגורם האחראי לפצות את הנפגע מכוח החוק, חייב לשלם לו תשלומים תכופים בתוך 60 יום מעת שקיבל דרישה לכך בכתב, אם לא עשה זאת יכול הנפגע לבקש מבית המשפט שיחייב את אותו גורם להעביר את התשלומים.
לסיכום, תנאי חוק הפלת"ד הם רבים ומורכבים וחלקם הגדול נתון לפרשנות, על כן, במקרים רבים נפגעי תאונות הדרכים מוצאים עצמם במחלוקת מול חברות הביטוח בכללותם ובפרט חברת הביטוח "קרנית" האמונה על עצם הזכאות לפיצויים ועל גובה סכום הפיצויים.
הפלת"ד אם כך, מזהה סיטואציות סוציאליות בהן יש צורך בסיוע מיידי, מגן על הנפגעים ומאפשר טיפול יחסית מהיר לטובת אלו האחרונים. מטרת החוק כמטרה רווחתית אך שאינה למטרות רווח מאפשרת לקיים טיפול נכון ואמיתי שאינו מנסה לעקוף את החוקים האחרים או לכאורה הרוויח מהם יותר ממה שהחוק מאפשר ומציע. יתרונותיו הנמנים מעלה מספקים מענה ראוי, מובנה ומפורט על פי שלבים ברורים ומתן הגדרות חד משמעיות מיהו נפגע ומי שאינו חלה עליו טובת החוק.
.jpg)
.JPG)
.jpg)
.jpg)
