מניה היא נייר ערך אשר לרוב מונפקת בידי תאגיד או ממשלה. רוב המניות נסחרות בבורסות השונות בעולם אשר משמשות כפלטפורמה, בה קונים ומוכרים "נפגשים" על מנת ולבצע עסקאות.


המניה מקנה למחזיק בה חלק יחסי באותה חברה אשר הנפיקה את המניה ולעיתים אף יכולה להקנות שליטה בחברה ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק.


עם זאת, יש להבדיל בין סוגי המניות השונים אשר מקנות למחזיקים בהם יתרונות וחסרונות, שהופכות חלק מהמניות לאטרקטיביות יותר ולחלקן לאטרקטיביות פחות. אלו הם סוגי המניות הנפוצות:


מניות רגילות


מדובר בסוג המניות המקובלות ביותר מבין כל סוגי המניות והמהוות את המרכיב העיקרי של הון המניות בחברה. מניות אלו מקנות למחזיקים בהן בעלות יחסית בחברה, בדרך כלל קול אחד בגין כל מניה ומכאן ככל שבעל מניות מחזיק מספר גדול יותר של מניות, יש לו יכולת שליטה והשפעה יותר גדולה.


הזכויות הנלוות למניות אלו:


• זכות להשתתף ולהצביע באסיפה הכללית.


• הזכות להשתתף בקבלת החלטות בחברה ובניהולה.


• הזכות להשתתף ברווחי החברה ואשר מחולקים כדיבידנד בהתאם לחלקם היחסי במניות.


• במידה והחברה תפורק, מחזיקי מניות אלו זכאים לקבל את עודפי נכסי החברה.


אם נניח שלחברה מסוימת יש 1,000 מניות מסוג אחד בלבד; במקרה כזה כל מניה מהווה 0.1% מההון של החברה (1 חלקי 1,000) ו-0.1% בשליטה על החברה. הנתח בהון הוא הנתח שבעל המניות יקבל במקרה של חלוקת דיבידנדים (וכן אם החברה תפורק.


מניות בכורה


מדובר בסוג של מניות אשר מצד אחד מקנות לבעליהם זכויות עודפות ומצד שני מונעות מבעליהם זכויות אחרות. בהנפקת מניות בכורה יש יתרונות הן לחברות המנפיקות והן למשקיעים.


מצד החברה - גיוס על ידי מניות בכורה מאפשר לגייס הון ולא לדלל את השליטה, ומאפשר גמישות בתזרים המזומנים.


מבחינת המשקיעים - מניות הבכורה מאפשרות לקבל דיבידנד לפני המניות הרגילות, כאשר המשקיעים יודעים מהו שיעור הדיבידנד המובטח להם.


עם זאת, בהשוואת מניות בכורה מצד אחד אל מול מניות רגילות מצד שני, אנו נראה כי מניות בכורה מאופיינות בשלילת זכויות הצבעה, בסחירות נמוכה וכן חוסר גמישות בהפיכתן למניות רגילות בשל מחיר "ההמרה" אשר פוגע ברווחי ההון.


ככלל, קיימות מספר סוגי מניות בכורה הנבדלות על פי אופי הצבירה וההשתתפות שלהן כדלקמן:


• מניית בכורה משתתפת: מניה זה מאפשרת להשתתף גם בחלוקת הדיבידנד.


• מניית בכורה שאינה משתתפת: בשונה ממניית בכורה משתתפת, במניה זו מקבלים את הדיבידנדים על פי החלוקה הרגילה של מניות בכורה.


• מניית בכורה צוברת: הזכאות לקבלת הדיבידנד נצברת והמחזיק במניה זו זכאי לקבל דיבידנד גם על שנים שבהן לא חולק דיבידנד.


• לדוגמה, אם נניח שמדובר במניית בכורה שזכאית לדיבידנד בשיעור של 7%, אזי אם לא חילקו בשנה שעברה היא כבר זכאית ל-14%; ואם לא חילקו חמש שנים היא זכאית ל-35% (5% בשנה במשך 7 שנים).


• הצבירה הזו עומדת לזכות מחזיקי מניות הבכורה, וברוב המקרים אי אפשר לחלק דיבידנדים לבעלי המניות הרגילות לפני שמחלקים למחזיקי מניות הבכורה.


• מניית בכורה שאינה צוברת: הזכאות של מחזיקי המניה לקבל דיבידנד אינה נצברת והיא ניתנת רק על שנים שבהן חולק דיבידנד.


מניות הנהלה


מאפשרת למחזיקים בה להשתתף בקבלת ההחלטות בחברה ללא קבלת הדיבידנדים, והיא משמשת לרוב את חברי הדירקטוריון של החברה. סוג מניה זה אינו מוגדר בחוק, והוא מהווה חלק מההסכם בין החברה לבין בעלי המניות.


מניות יסוד


מניות אשר מוקצות למייסדי החברה ומקנה להם זכויות הצבעה מיוחדות או זכות למנות דירקטורים. בדרך זו מייסדי החברה יכולים להבטיח לעצמם את המשך השליטה בחברה.


לדוגמא, ניתן לקבוע בתקנון כי 85% מזכויות ההצבעה נתונות לבעלי מניות היסוד, ויתרת 15% תתחלק בין בעלי המניות הרגילות. בהקצאת זכויות שכזו, ככל שהחברה מנפיקה מניות רגילות חדשות, יורד חלקם של בעלי המניות הרגילות בזכויות ההצבעה.


עם זאת, גם לאחר שהבנו את סוגי המניות השונים וכן את היתרונות והחסרונות של כל אחת ואחת מהם, הדבר אינו מספיק לשם ביצוע פעולות קניה ומכירה מוצלחות. לשם כך, המשקיעים זקוקים לקבלת מידע על אותן מניות בורסאיות לצורך קבלת החלטות מושכלות ונבונות שיניבו להם רווחים.


על אותן פיסות מידע שניתנות למשקיעים אחראים אנליסטים אשר להם הידע והכלים לנתח את המניות ובמיוחד את החברות השונות שמנפיקות את המניות. את אותם אנליסטים ניתן למצוא כיום בבתי השקעות שונים, בבנקים, חברות ביטוח וכדומה.


עם זאת, יש להבין כיצד נקבע מחירה של מניה וכן כיצד השוק החופשי משפיע על ערכה. לרוב, מניות מונפקות בערך נקוב של 1 שקלים, המעיד על אחוז הבעלות בחברה. הערך הנקוב מייצג את השקעתו של בעל המניות בחברה ואת נתח אחוזי הבעלות בה ואין לו כל קשר לשווי המניה בשוק.


לדוגמא, מהון מונפק של 1,000 שקלים (1,000 מניות בעלות ערך נקוב של 1 שקלים) מי שמחזיק ב-100 מניות רגילות בעלות ערך נקוב של 1 שקלים הוא בעל 10% מהחברה.


על אף שמניה מקבלת ערך נקוב עם הנפקתה (1 שקלים נניח), אין זה אומר שהערך שלה נשמר, אלא הוא נתון לחסדיו של כוחות השוק, דהיינו המחיר בו מוכנים אנשים למכור ולקנות את אותה מניה אשר מושפע ישירות מביקוש והיצע.


מחירי המניות מושפעים מגורמים רבים ושונים, בטווח הקצר משפיעים על מחירי המניות גורמים מאקרו-כלכליים והתפתחויות בחברה, אך גם גורמים "זרים" המשפיעים על התנהגות המשקיעים כלפי השוק כולו.


פרופסור זיו רייך, רו"ח, הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה