מדינת סטארט-אפ

מדינת ישראל בשנים האחרונות ידועה בעולם בעיקר כמדינת סטארט-אפ וחדשנות או כפי שמכנים אותה "סטארט אפ ניישן". עשרות תאגידים בין לאומיים וחברות מהמובילות בעולם מגיעות לכאן ופותחות קמפוסים ענקיים כדי להעסיק את המהנדסים הישראליים ואת המוח הישראלי, דבר המביא לא מעט מקומות עבודה, וכמו כן הכנסות וכבוד רב למדינת ישראל. בין אם מדובר ב"אינטל", ענקית המחשוב העולמית לבין "WAZE" שכמעט כולנו מנווטים איתה בטלפון הנייד, מדינת ישראל נמצאת על המפה כשמדובר בחדשנות.

מספר חברות הסטארט-אפ הישראליות ממשיך לגדול משנה לשנה. יש הטוענים כי כלכלת ישראל תלויה בכך. בעשור האחרון הוקמו מאות חברות סטארט אפ, רבים מהם גם הונפקו בבורסה לניירות ערך, ואף ב-NASDAQ האמריקאית. משקיעים מכל העולם אוהבים להשקיע בחברות הישראליות מכיוון שנוצר כאן סוג של מותג ופוטנציאל התשואות הוא אדיר, כמובן, ביחס לשאר מדינות העולם. תל אביב מלאה במשרדים ומקומות תעסוקה, אחת לכמה זמן צומח לו עוד גורד שחקים, ביקוש המהנדסים אינו נגמר, והשכר גבוה מאוד. לצורך העניין, השכר הממוצע במשק בארץ הינו 11,667 שקלים. לעומת זאת, השכר הממוצע בהיי-טק מוערך בכ- 26,240 ₪. גבוה יותר בכ-124%! כמובן, עם מדרגות המס שגדלות, עובדי ההיי-טק משלמים חלק נכבד משכרם למס הכנסה והביטוח הלאומי.

מדינת ישראל ידועה כמדינה עם לא מעט אויבים, ומסוף שנות ה-90, כשהעולם התחיל לעבור לעולם דיגיטלי וממוחשב, המדינה מצאה עצמה עם לא מעט איומיי סייבר. מערכת הבנק, השווקים והכלכלה הישראלית הייתה גורם בסיכון למתקפת האקרים שרוצים לפגוע במדינה. צבא ההגנה לישראל הקים בעקבות זאת לא מעט יחידות לוחמה בסייבר והגנה מפני מתקפות מחשוב, דבר שגרם ל"הכשרת" דור חדש בתחום הסייבר והחדשנות. רבים ממשתחררי השירות הצבאי שהתעסקו בסייבר ובאבטחת מידע, החליטו ללכת לתחומים הללו גם באזרחות והקימו חברות סטארט-אפ.

חברת "וייז" הוקמה בשנת 2006 על-ידי אהוד שבתאי כתוכנה בשם "Free map Israel", כתוכנה ללא מטרות רווח שמבוססת על מסד נתונים שנאסף ממשתמשים שונים בעת השימוש, ללא מטרות רווח. בשנת 2008 הצטרפו למיזם עוד 3 אנשים ושינו את החברה לחברה בע"מ. בשנת 2013 כשהתוכנה היוותה תפנית בתחום הניווט, החברה נרכשה על ידי גוגל בסכום של כ-1.1 מיליארד דולר. רכישת האפליקציה בסכום הגבוה ביותר אי פעם בתקופה ההיא. כתוצאה מהרכישה, מדינת ישראל הרוויחה כ-1.8 מיליארד שקלים ממיסים. חלק מהדרישות של מייסדי "וייז" הייתה להשאיר את המטה בישראל מטעמים ציוניים. גוגל כמובן, הסכימה ואף השאירה את המייסדים כמנהלי החברה למשך כמה שנים.

בעקבות רכישת "וייז", רבים בתחום ההיי-טק העולמי הסתכלו על ישראל בצורה שונה מבעבר, לאור רכישה שלא נראתה כמוה מעולם. נכון, חברות גדולות כמו מיקרוסופט וגוגל כבר היו בישראל, אבל מהשלב הזה התחלנו לראות צמיחה ענקית בהשקעות התאגידים הענקיים במרכזי פיתוח שמעולם לא היו במדינה. גם חברת "מלנוקס" הישראלית, נרכשה בשנת 2016 על-ידי התאגיד העולמי "NVIDIA" בכ-6.9 מיליארד דולרים. אולם, לעומת וייז- המדינה הרוויחה מהעסקה הזאת הרבה פחות ממכירת "וייז". מרבית בעלי המניות בחברת "מלנוקס" אינם תושבי ישראל, דבר שגרם למדינה להרוויח "רק" כ-300 מיליון שקלים מעסקת הענק.

אומנם, מבחינת מדינת ישראל ומשרד האוצר, לא הכל ורוד. "אינטל ישראל" היא אחת מהחברות הרווחיות במדינת ישראל. בעשור האחרון היצוא מסניפי החברה בארץ עולה בעקומה חדה למעלה, והכפיל את עצמו פי כמה וכמה, ובנוסף, כמות העובדים שהחברה מעסיקה הוכפל גם הוא בעשור האחרון. ולמרות זאת, אינטל חתמה עם משרד האוצר ורשות המיסים הסכם, שמקנה לאינטל הנחות ענק במס חברות, והכנסותיה של מדינת ישראל קטנות נורא ביחס לרווח העצום שהתאגיד מקבל מסניפו בארצנו. יש הטוענים שהאינטרס של המדינה היה לשמר את מקומות העבודה הרבים שהתאגיד מציע לקהל הישראלי, אך בכל זאת, ביחס לחברות ישראליות גדולות, המיסוי שהיא משלמת נמוך מאוד וזכתה ללא מעט ביקורות בנושא.

החל משנת 2011 הוצעו כמה תיקונים ל"חוק לעידוד השקעות הון" (1959). מטרת החוק העיקרית במקור היא לעודד חברות ענק להשקיע ולפתוח מרכזים במדינת ישראל כדי שהמדינה תהיה חדשנית יותר מבחינה בין לאומית ותייצר עוד מקומות עבודה לאזרחי המדינה. החוק מאפשר למדינה לתת לאותם תאגידים וחברות הנחות ענק במיסוי, גם במס החברות וגם במשיכת דיווידנדים. דבר המשך לא מעט חברות לפתוח כאן במדינתנו מרכזים ומקומות עבודה.

אז נכון, ישנן לא מעט הטבות והנחות לחברות בין-לאומיות שמגיעות למדינת ישראל, וכן, אפשר להבין את הכועסים מכך, אך כולנו צריכים לשאול את עצמנו, האם גוגל, אינטל, פייסבוק ועוד רבות היו מגיעות לכאן ללא ההטבות? ומה היה קורה אם אלפי המשרות שהחברות הללו מציעות למשק הישראלי לא היו כאן? חברות ההיי-טק והסטארט-אפים הישראליים מכניסים המון למדינה. נכון, יש כאן הנחות ענק ורשות המיסים כביכול "מפסידה", אבל אם נחשוב על זה מנקודת מבט אחרת, האם נוכל לקרוא להנחות הרבות שהמדינה מחלקת "השקעה"?