ביטוח בכלל, ועולם ביטוחי הרכב בפרט, יכול להיות מורכב עבור האדם הסביר, העומד אל מול חברת ביטוח רבת עוצמה, ידע ויכולות. בתהליך עריכת ביטוח, מעורבים מבטח ומבוטח, כשפערי הכוחות בין הצדדים מובהקים לטובת המבטח ומהווים עילה להגנה על המבוטח.
על פי חוק כל נהג מחוייב בביטוח חובה לפני עלית הרכב לכביש, לשם הגנה על נזקי גוף של הנהג, נוסעי הרכב והולכי הרגל. הביטוח המקיף מתמקד ברכוש בלבד ומכסה נזקים שעלולים להיגרם לרכבו של המבוטח מסיבות שונות כמו תאונת דרכים, נזקי אש, נזקי טבע ונזק שארע כתוצאה מגניבה, בהתאם לפוליסה שנרכשה, וכן בנזקים שיגרום המבוטח לצד שלישי.
המבטחת, בטרם קבלתה את הנהג כמבוטח, דורשת מענה לשאלות מהותיות המצוינות בטופס ההצעה, אשר התשובה עליהן מהווה תנאי הכרחי לענין כריתת החוזה. שאלות אלה, בין היתר, יהיו פרטי הנהגים הצפויים לנהוג ברכב תאריך לידה, וותק נהיגה ועבר ביטוחי.
תביעתו של פיקאלי, הייתה לאחר תאונת רכב המבוטח ביטוח מקיף ע"ש מעסיקו. גיל הרשאים לנהוג בפוליסה היה 30 ומעלה, אך בפועל בעת התאונה נהג ברכב פיקאלי, אדם בשנות העשרים לחייו.
על פניו, דחיית המבטחת את תשלום הפיצויים בתביעה מתבקש, שכן גיל האדם שנהג ברכב בעת התאונה אינו מכוסה על פי תנאי הפוליסה. אכן בפועל נדחתה התביעה ע"י המבטחת "הכשרה חברה לביטוח". פיקאלי הגיש תביעה לביהמ"ש השלום בת"א, ולאחר מכן לביהמ"ש המחוזי, בשניהם פסקי הדין הצדיקו את דחיית התביעה ע"י המבטחת בטענה שידע הנהג על מגבלת הגיל בפוליסה ולכן אינו זכאי לכיסוי ביטוחי.
פיקלאי לא ויתר והגיש ערעור לביהמ"ש העליון.
בבסיס הדיון עמדה השאלה האם אי העמידה במגבלת הגיל שוללת את קיומו של הכיסוי הביטוחי? או שמא אי עמידה במגבלת הגיל אינה אלא 'החמרת הסיכון' כמשמעה בסעיף 18 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח מופחתים?
עיקרי מהלך הדיון בביהמ"ש העליון:
היועץ המשפטי לממשלה טען בדיון כי המבוטח רכש פוליסת ביטוח עבור סיכון מוגדר, ומשעשה כך אין הוא יכול להיפרע מחברת הביטוח בגין נזק שלא מכוסה בפוליסה. לדעתו במקרה זה חברת הביטוח פטורה כליל מתשלום תגמולי ביטוח למבוטח.
היועמ"ש אף הזהיר כי קבלת הערעור עלולה להוביל להשלכות שליליות דוגמת סיכון מוסרי -מבוטחים עשויים לבחור בפוליסה מוזלת ולטעון בדיעבד כי הפוליסה מכסה סיכונים נוספים. מגמה זו עלולה לפרוץ את גבולות הכיסוי הביטוחי ולהרחיב את הכיסויים שסיכמו עליהם הצדדים.
על אף האמור, בביהמ"ש העליון פסקו בדעת רוב כי אי עמידה במגבלת הגיל שבפוליסת הביטוח מהווה "החמרת סיכון" המזכה את המבוטח בתגמולים מופחתים. זכות זו לתגמולי ביטוח מופחתים תישלל אם מבטח סביר לא היה מבטח את המבוטח במקרה של החמרת סיכון שכזו, אפילו כנגד התייקרות בפרמיה או אם המבטח נמנע מלהודיע לחברת הביטוח על החמרת הסיכון בכוונת מרמה.
החלטה זו מהווה תקדים בעולם ביטוחי הרכב בישראל ובעלת משמעות רבה בו.
כאמור, טענת ההגנה על המבוטחים מהווה בסיס רחב בבתי המשפט, ועומדת במרכז הפסיקה הנ"ל. כנגד פסיקה זו, טען היועמ"ש כי מתן תגמולי ביטוח במקרים שכאלה עלול להוביל להתייקרות של תעריפי הביטוח ובכך לפגוע בציבור הצרכנים. התמחור הדיפרנציאלי המתאים את הכיסוי הביטוחי לצרכיו של מבוטח ספציפי ומאפשר הוזלה של הפרמיה – עלול להיפגע אם תוטל על חברות הביטוח חבות בגין סיכונים שלא נכללו בפוליסת הביטוח.
בדבריו הדגיש השופט עמית כי במסגרת חוזה הביטוח, מגמתו הכללית של החוק היא לחזק את המבוטח, ויש גם להגן על המבטחת מפני תשלום בגין כיסוי שלא בוטח שבבסיסו של חוזה הביטוח. קביעה כי המבוטח זכאי לתשלומים מופחתים גם אם לא עמד במגבלת הגיל אינה מתיישבת עם הוראות החוק בנושא השינויים בסיכון, ותחייב את חברות הביטוח לשלם תגמולים בגין תרחישים וסיכונים שלא שוקללו על ידן בזמן שקבעו את גובה הפרמיה.
לאחר הגשת ערעור נוסף מצד המבטחת, התקבל פסק דין נגדי בביהמ"ש העליון. העליון הפך את פסק הדין שהסעיר את ענף הביטוח: נהיגה מתחת לגיל הביטוח המוסכם בפוליסה תשלול פיצוי.
להחלטה שניתנה, בעקבות ההתעקשות של המבטחת על הגשת ערעור, יש שלוש השלכות רוחביות משמעותיות. הראשונה היא שאם פס"ד היה נשאר על כנו, החובה שהוטלה על חברות הביטוח להעניק פיצוי יחסי לא הייתה נעצרת בסוגיית גיל הנהג, אלא עלולה לגלוש גם לפוליסות ייעודיות אחרות.
ההשלכה הרוחבית השנייה של פסק הדין נוגעת לביטוח הדיפרנציאלי של הנהגים, שמאפשר לחברות הביטוח להתאים את הכיסוי לכל נהג, בין היתר על-פי גילו או עברו הביטוחי. שלושת השופטים שהיוו את הרוב בהרכב קיבלו את הטענה של המבטחת ומנעו למעשה סבסוד צולב בין המבוטחים. ההשלכה הרוחבית השלישית היא בבחירתו המודעת של בעל פוליסה לבטח נהג נוסף בהתאם לשיקוליו הכלכליים בטרם מתן אישור לנהיגה ברכבו.
בין יתר דבריו עו"ד המבטחת, אמר לאחר קבלת פסק הדין כי הביטוח הדיפרנציאלי הוא לטובת הציבור. מבוטחים בחרו מסלול המתאים להם ומשלמים את הפרמיה בגינו. אם זה לא יתנהל כך, ייווצר כאוס. פסק הדין החזיר את הסדר על כנו בעולם הביטוח.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
