ביטוח חסר הוא סעיף שנמצא בפוליסת לביטוח רכוש שאומר שאם סכום הביטוח שכתוב בפוליסה שנרכשה נמוך מהנזק שנגרם אז חברת הביטוח מחויבת לשלם פיצוי בהתאם לסכום שכתוב בפוליסה ולא לסכום של הנזק שקרה באמת.


אנשים שמבטחים את תכולתם בסכום נמוך מהשווי אמיתי עקב המחשבה שהסיכוי שיקרה משהו לרכוש הוא נמוך, וזאת כדי לשלם פרמיה נמוכה יותר עבור הרכוש, אותם אנשים מגיעים למצב שחברות הביטוח שלהם גובות סכום מופחת של הפרמיה שרמת הסיכון שלה כמעט לא משתנה. במקרה של אירוע ביטוחי, לפי ביטוח חסר המבוטח זכאי לקבל מחברת הביטוח תגמולים.


החישוב של התגמולים יבוצע לפי יחס שבין הביטוח בפוליסה לבין ערך הנכס בפועל


קיימים מקרים שבהם נכסים יבוטחו בשיעור חלקי ולמרות זאת במקרה של הנזק יתקבל פיצוי מלא. לדוגמה אם ערך הרכוש של המבוטח הוא 2 מיליון שקל ובפוליסה המבוטח ביטח את רכושו ב 1 מיליון שקל, חברת הביטוח תחשב את הסכום שביטח ביחס לאחוזים ובמקרה של קרות הביטוח תשלם רק 50% משווי האמיתי של הרכוש.


לאחרונה משרד האוצר החליט שצריך לצמצם את השימוש במנגנון שנקרא ביטוח חסר. כך שחברות ביטוח לא יפחיתו את תגמולי הביטוח במקרה של נזק לחלקי הרכוש.


אחת המטרות העיקריות של הסעיפים שעוסקים בתת-הביטוח וביטוח חסר היא למנוע הונאות הביטוח: זאת אומרת, לפי מנגנון הביטוח החסר, יש משמעות לסכום היחסי של ערך הנכס או הרכוש אותו מבטחים, וממנו גם ייגזר סכום הפיצוי. סעיפים האלו חשובים וידועים בפוליסות לביטוח רכוש.


כמו שכולנו יודעים שתכולת הבית יכולה להיות יקרה ומשמעותית כמעט כמו השווי של הבית עצמו. לכן מאוד חשוב להבין שצריך לבטח גם את הרכוש מפני מקרים כמו פריצה, שוד, הצפה, שריפה ועוד.


כאשר בן אדם בעל תכולת ערך יקר כמו מכשירי חשמל יקרים, תכשיטים ותמונות יקרים רוצה לבטח את הרכוש שלו הוא חייב לבדוק שחברת הביטוח שב הוא עושה את הביטוח שולחת סוקר לבדיקה והערכת שווי הרכוש כדי לציין את העלות הביטוח תוך רישום מסודר על כל מוצר בנפרד.


אם לא נעשה רישום נכון ומפורט בסקירה, תגמולי ביטוח יהיו מוקטנים ומוגבלים לברירת מחדל הקבועה שכתובה בפוליסה התקנית, תגמולי ביטוח האלו יהיו נמוכים משווי האמיתי של התכולה.


חברות ביטוח בודקות את התקן של מיגון שקיים בביתם של המבוטחים כנגד מקרים של פריצה או גניבה, קיימים המון סוגים של מיגון, לדוגמה: סורגים, אזעקות, פלדלת וכדומה. במקרה שמבוטח לא דאג למיגון הנורמטיבי שחברת הביטוח דרשה ממנו לעשות, לא יקבל את מלוא התגמולים במקרה של קראת הביטוח.


לא מעט אנשים שרוכשים פוליסת ביטוח, טוענים שהאינטרס של חברות הביטוח הוא רק לגייס כמה שיותר כסף ממבוטחים וברגע שקורה נזק או מקרה הביטוח הן מחפשות איך לא לשלם את תגמולי הביטוח.


זו מחשבה לא אובייקטיבית, כמו שרוב האנשים יודעים חברות הביטוח לא פועלות לפי דרך הזו. מטרתן של חברות הביטוח היא לספק הגנה מפני סיכונים ונזקים ולהחזיר את המצב לקדמותו ועיקרון זה תקף לגבי כל סוג של תכולה.


בנוסף משנה לשנה משרד האוצר וחברות ביטוח מנסים לשפר ולרצות את הלקוח שהוא המבוטח בעזרת קביעת תעריפים חדשים. לדוגמה קביעת תעריף לכיסוי ביטוח רכב פרטי ומסחרי ללא סעיף ביטוח חסר. בזכות הקביעה הזו נפתרו לא מעט ויכוחים ובעיות במחלקת תביעות לטובת המבוטחים.


בביטוח הדירה ותכולתה סעיף של ביטוח חסר חשוב במיוחד


לפי התקנון צריך לחשב את היוון של סכומי הביטוח והנזקים למועד תחילת הביטוח. אולם בדרך כלל מבוטחים רבים לא מעדכנים את הפוליסה במרוצת תקופת הביטוח ולא מוסיפים את הפרטים על הרכוש החדש שנרכש או גם להגדיל את סכום הביטוח למבנה לקראת השיפוצים וזה גורם לסיטואציה שמייצרת לפעמים מצב של ביטוח חסר.


לפני שאנו מחליטים לעשות ביטוח אנו צריכים לזכור שמושג ביטוח לפעמים נדמה לנו כעניין לא פשוט ומורכב, אך בפועל הוא לא באמת דבר מסובך. בנוסף לכך מושג הביטוח הוא מושג בעל חשיבות רבה בין אם לספק לאנשים שקט נפשי ובטחון במקרים של נזק או הפסד לבין אם לתת רוגע מבחינה כלכלית.


לכן כאשר אנחנו עומדים לפני רכישת ביטוח דירה או רכוש, מאוד חשוב לחשוב ולבדוק כדי להבין על מה אנו אמורים לשלם תמורת הביטוח ולמה אנחנו זכאים לפי הפוליסה. המידע שאנחנו מוסרים לחברת הביטוח יהיה המידע שאליו מתבססת פוליסה ופיצויים.


כך שמאוד חשוב לשמור על הדיוק ונכונות ובנוסף גם לא לשכוח להיעזר בסוכני ביטוח מומחים ואמינים כדי להימנע מחוסר הבנה ולקבל את הביטוח המלא שמגיע לנו, כי בסופו של דבר כאשר אנו מחליטים לרכוש ביטוח אנו דואגים לעתיד שלנו.

 

מאת פרופסור זיו רייך, רו"ח


פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה