היסטוריית הביטוח: כיצד מתמודדים עם נזקים עתידיים לא צפויים?

ביטוח הוא עקרון חברתי שנועד להבטיח ערבות הדדית לכל אדם ואדם. במקרים של רשלנות של בני אדם סבירים, הרס פיזי של עסק או רכוש, או בין אם זה מחלה או פגיעה בגוף האדם, הביטוח נותן הבטחה שהאדם לא יצטרך להתמודד לבד עם הוצאות כספיות ועיסוק בכספים כדי לשקם את הנזק שנגרם עקב המקרה.

אחד ממאפייניו של אופיו של האדם הוא הצורך להיות בחברה, עוד מגיל קטן הורינו מחנכים אותנו לחלוק ולעזור, לאחר שיקולים דתיים ומוסריים אנשים הבינו שהחיים בערבות הדדית עדיפים להם מאשר החיים שכביכול כל אחד לעצמו.

מסקנה זו גרמה להם להבין שהם צריכים לעזור אחד לשני, הרי עזרה לצד אחד נותנת סוג של "ביטוח" גם לצד העוזר, מה זה אומר? אם לדוגמה למשפחה נשרף הבית, ומשפחה אחרת עוזרת להם לשקם אותו, הם מקבלים כביכול "ביטוח" שהמשפחה הנעזרת תעזור להם בחזרה בשעת משבר.

ביטוח גם יכול להגיע באופן שבן אדם מבטח את עצמו

לדוגמה: לאגור מזון או לחסוך כסף לשעת מלחמה או משבר אחר, זה הוא סוג של ביטוח שהאדם מבטח את עצמו ואפשר להגיד גם מרגיע את עצמו שהוא יוכל להסתדר בשעת משבר או סיטואציה קשה ולא שגרתית אחרת.

לביטוח אפשר לקרוא גם חלוקת סיכונים, משמע האדם מחלק את הסיכונים שיש לו בדבר מסוים כדי להקטין את הנזק שיגרם לו. מקרים הראשונים של חלוקת סיכונים הופיעו אצל סוחרים סינים כבר במאה שלישית לפני הספירה. הסוחרים הסינים נהגו לחלק את הסחורה שלהם כדי למזער נזקים. לפני כל שיט, הם היו מחלקים את הסחורה שלהם בין כמה כלי שיט, מה שהיה מבטיח להם שגם אם אחת האוניות תתהפך או תטבע, לפחות חלק מהסחורה תגיע ליעדה והם יפסידו רק חלק קטן מהסחורה ולא את הסחורה כולה, כך הם נמנעו מהפסד מוחלט.

כמו כן, בני משפחת האצולה היו מביאים מתנות יקרות למלך כדי להבטיח את מקומם כיורשי העצר. פעם היו נותנים בשמים, כבשים ואוכל כתמורה לביטוח אך כיום אפשר להביא כסף, זהב, רכוש והלוואות אך העיקרון נשאר דומה.

בשנת 600 לספירה היו אלו הרומאים והיוונים שקידמו את הביטוח צעד אחד קדימה בכך שהם המציאו את ה"גילדות" - אגודות אשר על בסיס תקופתי קיבלו דמי ניהול, ובמקרה של מחלה או מקרה משבר אחר הגילדות היו עוזרות לחברים והמשפחה עם הוצאות הכסף וטיפלו בהם.

ביטוחי החיים לדוגמא החלו במאה ה-3 לפני הספירה

באותם שנים מדובר היה בחברות לעזרה בקבורות לאנשים אשר שנפטרו, בתשלומים שנעשו מכספים ששילמו חבריהם. אלו דאגו להוצאות קבורה וגם לסיוע כספי לבני אדם חולים וזקנים. הביטוח נועד להבטיח את עתידה הכלכלי של אלמנה ולעזור לה ברגעים שבהם היא לא תוכל לתפקד לבד. עבור סוחרים נוודים שביטחו את כערובה מנותני הלוואות.

אחד מתאגידי הביטוח הראשונים והמצליחים עד היום הוא "לוידס" שנוסד בלונדון בסוף מאה ה-16. תאגיד הפועל ב189 חברות בעולם ונותן ביטוח בתחומים מגוונים.

תאגיד לוידס הוא בעצם שוק ביטוח אשר מרכז חברים אשר מספקים את ההון הפיננסי הדרוש והם לוקחים על עצמם את הסיכונים תוך כדי חשיבה פיננסית של כל אחד מהם. בחברי לוידס אין ערבות הדדית מה שאומר שאם חבר אחד מפסיד החבר השני אינו מפסיד מהפסדו.

התאגיד התחיל בבית הקפה של אנדרואד לויד בלונדון בשנת 1688, לבית הקפה היו מגיעים רב חובלים ואנשים אשר עובדים באוניות ובים ולאט לאט המקום הפך למקום לביטוח ימי. כיום התאגיד פועל בביטוח של לוויינים ביטוח חיים והרבה תחומים שונים ומגוונים.

ביטוח החיים בארץ התחיל בתחילת המאה הקודמת, חוק הביטוח העותמאני קדם לחוק חוזה ביטוח תשמ"א 1982 והוא לא התייחס לביטוח חיים כפי שהתייחסו אליו לפני כן מתוך ההשקפה הדתית האומרת שהחיים שלנו הם בידי האל ולכן אין לבטחם כי האל הוא זה שיקבע האם נחייה והוא זה שנותן לנו את "הביטוח".

חברה המעוניינת לעסוק בביטוח זקוקה לרישיון מטעם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון ועל זה אחראי המפקח על הביטוח. החברה שיש לה את הרישיון מורשת לבטח את לקוחותיה בהם היא רשומה באופן עצמאי או על ידי סוכנים.

לסיכום, ביטוח היה מאז ומתמיד בעולם שלנו אך אף אחד לו קרא לו בשמו, הביטוח התבטא במגוון דרכים וסוגים, ובכל מאה בדרך שונה. עם התפתחות העולם והתרבות התפתח גם הביטוח והוקמו יותר ויותר חברות ביטוח אשר פועלות בתחומים שונים ומגוונים שלפעמים בכלל לא עולה לנו לראש שצריך לבטחם. בזכות התפתחות הביטוח חיינו מבוטחים יותר והסיכון שנצטרך להתמודד עם קשיים כלכלים גדולים לבד קטן משנה לשנה.

פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה