חוזה ביטוח הינו מפגש רצונות בין המבוטח למבטח. כדי שייכרת חוזה ביטוח צריכים להתקיים 3 דברים:
1. הצעה - בדרך כלל מי שרוצה להיות מבוטח מציע הצעה.
2. קיבול - בדרך כלל המבטח מקבל את ההצעה מהלקוח.
3. גמירות דעת - רצינות הצדדים.
חוזה ניתן לכרות בעל פה וניתן להסתפק בהסכמה על עיקרי החוזה ללא פירוט. עיקרי החוזה הינם:
• הצדדים - מוגדר מי הוא המבטח ומי המבוטח.
• נושא הביטוח.
• דמי הביטוח.
כאשר יש הסכמה על שלושת התנאים הללו - נכרת חוזה. ישנן השלמות לחוזה:
• סכום הביטוח.
• תקופת הביטוח.
• הסיכון - כנגד מה אני מבוטח.
ההשלמות הינן תנאי מכללא - הן אינן מפורשות בחוזה אך הן חלק בלתי נפרד ממנו.
הפוליסה היא מסמך שמונפק על ידי המבטח אשר מפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם. לעומת החוזה, הפוליסה איננה יכולה להיכרת בעל פה והחוק דורש מהמבטח לחתום על הפוליסה ולשלוח אותה למבוטח תוך זמן סביר ממועד כריתת החוזה.
מטרות עיקריות של הפוליסה:
• השלמת החוזה - הפוליסה משלימה את התנאים שהוסכם עליהם בחוזה.
• פירוט מלא של הזכויות והחיובים של הצדדים.
• הפוליסה היא למעשה הוכחה שנכרת חוזה ביטוח.
אם יש סתירה בין החוזה לפוליסה אז הוראות החוזה גוברות מכיוון שהחוזה הוא הסכמה דו צדדית והפוליסה היא מסמך חד צדדי.
תנאי מוקדם:
זהו תנאי שהוא לא חלק מהחוזה אלא לפניו. רק אם ממלאים אחרי תנאי זה ניתן לכרות חוזה. למשל - אדם רוצה לבטח את דירתו, חברת הביטוח שואלת אם יש אזעקה בדירה, במידה ואין חברת הביטוח יכולה להחליט שהיא לא מבטחת את האדם עד שיקיים את התנאי ויתקין אזעקה בדירה. כלומר, זהו תנאי שבעקבותיו ניתן להתחיל לנהל משא ומתן.
תנאי מתלה:
זהו תנאי שהוא כבר חלק מהחוזה, המשך קיום החוזה תלוי בקיומו של התנאי. למשל, אדם רוצה לבטח את רכבו וחברת הביטוח דורשת קודן - אז היא נותנת לו תקופת התארגנות בה הוא צריך לרכוש קודן, אם לא ירכוש החוזה יתבטל.
חובת הגילוי: מצד אחד - חובת חברת הביטוח מול המבוטח. מצד שני - חובת הגילוי של המבוטח כלפי חברת הביטוח.
במשא ומתן לקראת כריתת חוזה לפי סעיף 12 לחוק החוזים - כל צד חייב לפעול בתום לב ובדרך מקובלת, שני הצדדים צריכים לגלות את כל העובדות המהותיות לגבי אותה עסקה. עובדות מהותיות הכוונה לעובדות המשפיעות על אותו אדם או חברה להיקשר באותו החוזה ואם כן באילו תנאים.
חברות הביטוח כפופות לסעיף 12 לחוק, לעומת זאת המבוטח לא כפוף לסעיף זה אלא חלים עליו סעיפים 3-6 בחוק חוזה הביטוח המגדירים את חובת הגילוי לפני כריתת חוזה. המבוטח חייב לענות על השאלות ששואלים אותו מחברת הביטוח תשובות מלאות וכנות - הוא אינו נדרש ליזום מידע מעצמו אך אסור לו להסתיר מידע בכוונת מרמה.
חידוש תקופת הביטוח:
כאשר מסתיימת הפוליסה נגמרת תקופת הביטוח, חברת הביטוח לא יכולה לבצע חידוש אוטומטי, היא שולחת למבוטח הודעה על הצעת חידוש הביטוח והמבוטח צריך לבצע קיבול. אפשרות נוספת, חברת הביטוח מציעה למבוטח לפנות אליה בהצעה והיא יכולה לקבל או לדחות. אפשרות שלישית - המבוטח פונה לחברת הביטוח ומבקש לחדש את הפוליסה, היא יכולה לקבל או לסרב.
ביטול חוזה:
על פי דיני החוזים ביטול זה סעד -תרופה שיש לצד אחד בחוזה כנגד הצד שני. אם צד אחד הפר את החוזה, ישנה זכות לצד השני לבטלו. מבחינת המבטח: כאשר מדובר בחוזה ביטוח - מבטח יכול לבטל את החוזה במקרה של הסתרה ובמקרה של אי תשלום פרמיה.
כאשר המבוטח לא משלם פרמיה הוא בעצם מפר את החוזה, החוק מחייב את המבטח לתת התראה כפולה לפני ביטול החוזה - סך הכול 36 ימים שמתחילים להיספר עם הגעת מכתב ההתראה הראשון אל הלקוח ולא מרגע היווצרות החוב.
אם קורה מקרה הביטוח בימים אלו, הלקוח מכוסה וזכאי לקבל את תגמולי הביטוח וחברת הביטוח מנגד זכאית לקזז מהתגמולים את הפרמיה שלא שולמה. ביטול חוזה צריך להיעשות בתום לב וצריך לתת למבוטח זמן להתארגן.
מבטח שרוצה לבטל חוזה לא בגלל שהמבוטח הפר חוזה או עבר על החוק אלא רק בגלל שקיים סעיף כזה בחוזה, זכותו של המבוטח לערער על הביטול. מבחינת המבוטח: המבוטח יכול לבטל את החוזה בכל סיבה ובכל עת. אם המבוטח מבטל את החוזה מסיבה סתמית, המבטח ניזוק מבחינה כספית ולכן יש אפשרות שהמבוטח יקבל קנס.
ישנה הוראה שאומרת שכאשר מבוטח מבטל את החוזה, הביטול נכנס לתוקף לאחר שלושה ימים כי ככל הנראה מצא כבר משהו אחר שמתאים לו. לעומת זאת, מבטח שמבטל את החוזה צריך לתת ללקוח למצוא משהו חלופי ולכן הביטול נכנס לתוקף לאחר 15 ימים.
פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר באקדמית נתניה