ביטוח לאומי הינו ביטוח חובה שמטרתו לתמוך באזרחי המדינה בקשיי השתכרות. כל תושב במדינת ישראל מחויב להיות מבוטח בביטוח לאומי, זוהי בעצם עסקה פיננסית לכל דבר - משלמים דמי ביטוח ובתמורה מקבלים את ההטבות המגיעות והמצוינות בחוק "הביטוח הלאומי תשנ"ה 1995". במדינת ישראל התשלום מנוכה בכל חודש משכרו של העובד בהתאם להכנסתו.


קצבת זקנה


תושבי ישראל זכאים בהגיעם לגיל הפרישה לקבל מהמדינה קצבת זקנה שתשולם להם מידי חודש. קצבת הזקנה הינה אחידה לכולם למעט שני מקרים:


• זוג מקבלים פחות מבודד מכיוון שברגע שהם גרים ביחד ההוצאות קטנות (אותו ועד בית, ארנונה, חשמל, מים וכדומה).


• מי ששילם למוסד דני ביטוח באופן רציף במשך 35 שנה ויותר מקבל דמי ביטוח מעט גבוהים יותר.


נכות כללית


תושבי ישראל אשר נולדו עם פגם או שנוצר להם פגם כתוצאה מתאונה זכאים לקבל קצבה עקב כך. לביטוח הלאומי לא משנה איך נוצר הפגם הוא רק צריך הוכחה שהוא קיים. הנכות מתייחסת לנכים 100% שזקוקים עזרה בניוד ובמישהו צמוד - יקבלו עזרה גם במימון רכב בנוסף לקצבה החודשית.


סיוע נפשי - נכנס גם כן להגדרת הנכות, אנשים שאינם מסוכנים לעצמם ולציבור אך זקוקים עקב נכותם להכנסה כספית קבועה.


אבטלה


קצבת האבטלה מגיעה לאדם שעבד בתור שכיר למשך שנה שלמה וכרגע מובטל. התשלום הינו לתקופה מוגבלת וגובה התשלום מוגבל ל75% משכרו ועד לתקרה מסוימת.


השלמת/ הבטחת הכנסה


ישנם אנשים שאין באפשרותם לעבוד מסיבות שונות ואין להם אפשרות לאף מקור הכנסה - מגיע להם לקבל קצבה של הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי.


מענק לידה


זהו סכום חד פעמי שהמדינה מעניקה באמצעות הביטוח הלאומי ליולדת על עצם זה שהיא ילדה.


דמי לידה


תשלום ליולדת למשך 14 שבועות שנותן לה את האפשרות לא לעבוד, לטפל בתינוק הנולד ולקבל הכנסה קבועה ורציפה. ישנה אפשרות שתשלום דמי הלידה יועברו לגבר במידה והוא זה שנשאר לטפל בילד.


קצבת שארים


קצבה המשולמת לשארים של הנפטר (בן הזוג, ילדים). הקצבה לבן הזוג משולמת כל עוד הוא לבד ולילדים עד הגעתם לגיל 18.

 

מילואים


מילואים זוהי בעצם דרישה של המדינה כלפי האזרח לצאת ולהגן על מדינתו ולכן, אין הבדל בין אדם שהוא עצמאי לבין אדם שהוא שכיר, בתקופת המילואים שכיר נותן למעביד אישור מילואים, העבודה משלמת כרגיל וגובה את הכסף מביטוח לאומי. עצמאי מגיש לביטוח לאומי אישור על שהיה במילואים וביטוח לאומי דואג להעביר לו כסף.


נפגעי פעולות איבה


אזרח הנפגע פגיעת גוף בפעולות איבה והופך להיות נכה עקב זה משרד הביטחון הוא זה שצריך לשלם לו פיצוי - במידה והנכות גבוהה - יקבל קצבה, נכות לא גבוהה - יקבל תשלום חד פעמי. משרד הביטחון בודק את הזכאות ומעביר כסף למוסד לביטוח לאומי שהוא בעצם הזרוע המשלמת אך לא הזרוע המממנת.


קצבת ילדים


כל בחורה שיולדת זכאית לקבל על ילד מיום היוולדו סכום המשולם כקצבה עד הגיעו לגיל 18 ללא שום קשר לבעיית השתכרות/נכות. הכסף של קצבאות הילדים מגיע מהתקציב הכללי של המדינה, המוסד משלם את הכסף ובודק את הזכאות אך לא הוא זה שמממן.


מזונות


לפי החוק בישראל, ההורה חייב לזון את ילדיו- חייב לפרנס אותם. כאשר קורה מצב שהאב לא משלם מזונות והאם קשת יום, המוסד לביטוח לאומי משלם לאם מזונות במקומו ויתבע את האב בכדי לקבל את כספו בחזרה.


פשיטת רגל מעביד


כאשר המעביד פושט את הרגל הוא משאיר את עובדיו ללא הזכויות המגיעות להם - ללא עבודה וללא פיצויים. ישנם מצבים בהם המוסד לביטוח לאומי ישלם אחוז מסוים של פיצויים לעובד במקום המעסיק שפשט את הרגל ובכך הוא הופך להיות נושה של המעביד וידרוש ממנו את כספו בחזרה.


קבורה


כל מי שנפטר זכאי לקבורה ציבורית. המדינה נותנת סכום מסוים כדי שהאזרח במדינתה יוכל "להיקבר בכבוד".


סיעוד


זהו מצב שבו אדם לא יכול להסתדר בכוחות עצמו. ישנם שישה פעולות בסיסיות שאם האדם לא מסוגל לבצע שלושה מהם הוא נחשב במצב סיעודי. הפעולות הינן:

 

- אכילה.


- קימה.


- לבוש.


- ניידות.


- סוגרים.


- רחצה.


מצב נוסף שנחשב סיעודי - מחלת האלצהיימר. המוסד לביטוח לאומי שולח נציג מטעמו כדי לבדוק את האדם הסיעודי ובכך לקבוע את רמת העזרה לה הוא זקוק. סיעוד הינו המקרי היחיד שבו המוסד נותן שירות ולא כסף וזאת מכיוון שהוא רוצה לוודא שהעזרה תגיע באמת לאדם הנזקק לה. רק במצבים מיוחדים הביטוח לאומי מאשר לתת כסף במקום עזרה של מטפל.


ישנה תקופת אכשרה שעולם הביטוח דורש מהמבוטחים שיעברו אותה לפני שיהיו זכאים לקבל כסף - זוהי תקופה שחייבת להיות רציפה.


מבחינת גובה התשלום, מי שנפגע וזקוק לעזרת ביטוח לאומי, הביטוח משלם עד 3 פעמים מהשכר הממוצע במשק ולא מעבר לכך, הגבייה נעשית עד ל5 פעמים של השכר הממוצע במשק, אדם המרוויח יותר מכך לא ישלם על היתרה אחוזים לביטוח לאומי.


הביטוח הלאומי משלם קצבאות לזכאים על פי החוקים הסוציאליים של מדינת ישראל ובנוסף על כך כפוף לאמנות הבינלאומיות עם המדינות שעמן חתמה ישראל המסדירות את זכויותיהם הסוציאליים של מי שעובר למדינה אחת למדינה אחרת למטרה זמנית או קבועה.


פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה