הוראות חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובעות, כי טיפול רפואי יינתן למטופל רק לאחר שהמטופל נתן את הסכמתו מדעת לטיפול. לצורך קבלת ההסכמה המודעת של המטופל לטיפול, על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הנחוץ והסביר על האבחנה, הסיכויים והסיכונים הכרוכים בטיפולים וחלופות טיפול, וכל זאת במטרה לקבל את הבחירה החופשית, נטולת הלחצים וההטיות של המטופל לטיפול הרפואי.


בחירת שיטת טיפול שאינה מתאימה על ידי הרופא המטפל ומניעת הצגת טיפולים רפואיים חלופיים שקיימת התוויה רפואית ברורה לביצועם, במצבו של המטופל, מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.


הטיפול הרשלני גרם לנזקים אסתטיים ותפקודיים קשים


למשרדנו פנתה רעות (שם בדוי), שבוצעו בה צנתורים בהרדמה כללית לצורך אמבוליזציה (חסימת כלי הדם) וסקלרותרפיה (הזרקת חומר הגורם להרס יזום של כלי הדם) של כלי דם ורידיים ברגליה, ללא כל התוויה רפואית.


כתוצאה מהטיפולים הרשלניים נגרמו לרעות נזקים גופניים קשים מבחינה אסתטית ותפקודית, בין היתר, כיב עמוק שדרש טיפול ממושך והותיר צלקת גדולה, כאבים כרוניים ברגליים, אי-השגת המטרה של הטיפולים וצורך בשימוש קבוע בגרביים האלסטיות.


רעות הופנתה לרופא פלסטיקאי שהציג את עצמו כמומחה בתחום, ונבדקה במסגרת הקליניקה הפרטית שלו.


הרופא הציג בפני רעות תמונות מאיימות של אנשים עם כיבים ו"רגלי פיל" במטרה לשכנעה, כי הגישה הטיפולית הפולשנית בה בחר (צנתורים בהרדמה כללית וסקלרוזציה), הנה בלתי נמנעת במצבה וכי קיימת התוויה רפואית לביצועם.


רעות נחרדה ממראה התמונות שהרופא הציג בפניה, ובלית ברירה הסכימה לעבור את הטיפולים.


הטיפולים בוצעו ללא כל התוויה רפואית


לאחר הטיפול השני רעות סבלה מכאבים עזים ברגלה השמאלית, וכעבור מספר ימים הופיע בשוק רגלה כיב עמוק שעירב את כל שכבות העור. רעות נאלצה לעבור טיפולים בכיב במשך 6 חודשים עד להשגת ריפויו, אולם נותרה עם צלקת עמוקה, מכאיבה ומכערת.


בכתב התביעה ובחוות הדעת של המומחה בתחום כירורגית כלי הדם שצורפה לו נכתב, כי ההפרעה ממנה רעות סבלה הייתה אסתטית בלבד ולא היה כל קיפוח תפקודי, לתמיכה בכך הוצגו ממצאי בדיקות ההדמיה, שבוצעו לרעות לפני שהחלה לקבל את הטיפולים, אשר ממצאיהם תמכו באופן אובייקטיבי בטענתנו, לפיה לא הייתה כל התוויה רפואית לטיפול שבוצע לה.


רעות סבלה מאי-ספיקה ורידית קלה שלא הצדיקה את קבלת הטיפולים הפולשניים שבוצעו בה, וניתן היה לבחור בגישה שמרנית של גריבת גרביים אלסטיות, אשר משיגות את המטרה של סחיטת המערכת הוורידית, מניעת עמדון הדם ברגליים והחזרתו ללב.


בחוות דעתו של מומחה כלי הדם, שצורפה לכתב התביעה, נכתב כי נפל פגם חמור בהתנהגותו של הרופא שטיפל ברעות גם בביצוע טיפול שלא הייתה כל התוויה רפואית לביצועו וגם בהיבט של פגיעה באוטונומיה ובהסכמתה המודעת, שהושגה לאחר הצגת תמונות מאיימות, שלמראן רעות חשה שאין מנוס, ועליה להסכים לקבל את הטיפול המוצע.


אם לא די בכך, רעות לא הוחתמה כלל לפני ביצוע הפעולה החודרנית הראשונה, וכשהוחתמה על טופס ההסכמה לפעולה החודרנית השנייה, נכתבו על גבי הטופס עליו חתמה מונחים רפואיים באנגלית, שלרעות, שאינה דוברת אנגלית ואינה בקיאה במונחים הרפואיים, לא היה כל מושג על מה היא חותמת, היא פשוט סמכה על יושרו ומקצועיותו של הרופא המטפל בה.


רעות חשה שנפלה קורבן לרשלנות רפואית, מצד הרופא אשר ביצע בה את הטיפול, ובנסיבות אלה פנתה למשרדנו המתמחה בתחום רשלנות רפואית, ולאחר שהתיעוד הרפואי נבחן על ידי צוות המשרד בקפידה וזוהו הכשלים והשלכותיהם, פנינו למומחה רפואי בתחום המתאים - כירורגית כלי הדם, נערכה חוות דעת, אשר תמכה בטענות הרפואיות שבכתב התביעה והרופא המטפל נאלץ לשאת בהשלכות של רשלנותו.


הכותבת היא עו"ד אורנית שגיא-דקל, עוסקת בדיני נזיקין וביטוח, משגיא-דקל, משרד עו"ד