אלימות מילולית – זיכוי

 

מהי אלימות מילולית, מה העונש בגין אלימות מילולית בחוק העונשין.

 

האם האמירה : " בוא, בוא, צא החוצה מהחצר יא חתיכת שמוק" כלפי שוטר, הינה העלבת עובד ציבור?

 

על כך וכן על זיכוי טרי בתחום זה של אלימות מילולית (איומים והעלבת עובד ציבור שהנו שוטר) במאמר זה.

 

 

מהי אלימות מילולית?

 

אלימות מילולית יכולה להיחשב, בין היתר, כאיום ולעיתים אף כהעלבת עובד ציבור עפ"י סעיף 288 לחוק העונשין.

 

ההבדל בין עבירת איומים לבין עבירת העלבת עובד ציבור הינו בכוונה הנדרשת ממבצע העבירה בעשותו את המעשה המוגדר אלימות מילולית. כלומר, בעבירת איומים המילים ה"אסורות" המהוות איום בפגיעה בגופו של אדם, חירותו, נכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, מושמעות בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו .

 

 

- חוק העונשין קובע עונש של 3 שנות מאסר למבצע עבירת איומים.

 

 

מאידך, בעבירת העלבת עובד ציבור אין צורך בכוונה מיוחדת כמו בעבירת האיומים. העלבת עובד ציבור יכולה לבוא לידי ביטוי בתנועות ידיים, במילים, במעשים . הפעולות הנ"ל צריכות להיעשות כשעובד הציבור ממלא את תפקידו או בנוגע למילוי תפקידו הציבורי.

 

 

- חוק העונשין קובע עונש של 6 חודשי מאסר לעבירת העלבת עובד ציבור.

 

 

הרשעה בעבירת העלבת עובד ציבור אפשרית כשההתבטאות המעליבה כנגד עובד ציבור מגיעה לרמה כזאת שהיא עלולה, בין היתר, לפגוע פגיעה ממשית וקשה באופן מילוי תפקידו הציבורי של עובד הציבור.

 

 

זיכוי בעבירת איומים והעלבת עובד ציבור (שוטר)

 

הנאשם הועמד לדין בגין ביצוע עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור.

 

על פי עובדות כתב האישום , השוטר הגיע לביתו של הנאשם כדי לעכבו לחקירה בגין חשד למעורבותו בעבירות פליליות. הנאשם פתח לשוטר את השער, והשוטר הציג בפניו תעודת שוטר, הנאשם דחף את השוטר תוך שהוא צועק לעברו "תעוף מהבית" וכשהתבקש להתלוות לתחנה צעק לעבר השוטר "אני לא רואה אותך ממטר, תעשה מה שאתה רוצה" ובהמשך דחף את השוטר.

 

 

עוד מתואר בכתב האישום כי בעת שהובל החוצה על ידי שוטרים נוספים שהגיעו למקום האירוע, אמר הנאשם לשוטר "בוא, בוא, צא החוצה מהחצר יא חתיכת שמוק".

 

 

הנאשם כפר באשמה וטען כי השוטר לא הזדהה כשוטר, לא היה לבוש במדי משטרה נכנס בכוח לחצרו תקף אותו ואחז בגרונו, וכי הוא למעשה התגונן במעשיו ובהתנהגותו מפני השוטר. עם זאת, הנאשם הודה שאמר לשוטר "לא רואה אותך ממטר" אך זאת לאחר שהשוטר הצמיד את פניו לפני הנאשם ואמר לו שהוא חלק ממשפחת פשע.

 

 

בית המשפט קבע כי מדובר בהכרעה בין שתי גרסאות, גרסת השוטר אל מול גרסת הנאשם ומצא כי גרסת השוטר לפיה הנאשם הוא זה שיזם את ההתגוששות ביניהם מהימנה יותר והגיע לכלל מסקנה כי השוטר אכן הציג את תעודת השוטר שברשותו, אך לא השתכנע מעבר לספק הסביר כי הנאשם הבחין באותה תעודה. בית המשפט ניתח בפירוט כל עבירה בה הואשם הנאשם והכריע לגבי כל אחת מהן בנפרד.

 

לעניין עבירות התקיפה – בית המשפט קבע כי הוכח, מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם תקף את השוטר פעם אחת בלבד כאשר דחף אותו והחל מתגושש עמו מיד לאחר שהשער נפתח עליו בעוצמה, כאשר הוא איננו יודע כי מדובר בשוטר.

 

 

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי עומדת לנאשם טענת הגנה עצמית בשילוב עם סייג הטעות. הנאשם טעה לחשוב כי השוטר אינו שוטר אלא אדם חמוש הנכנס באופן פסול לביתו ומסכן את חייו ומכאן שלנאשם עומד הפטור מאחריות פלילית למעשה התקיפה והוא מזוכה מביצועה.

 

 

עבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו – האם מעשה קירוב הפנים לשוטר ואמירת הנאשם "אני לא רואה אותך ממטר, תעשה מה שאתה רוצה" עולים כדי "הפרעה" לשוטר במילוי תפקידו?

 

 

בית המשפט קבע כי תיאור הדברים על ידי השוטר שולל את הטענה כי הנאשם התכוון במעשיו להכשיל את השוטר שכן מיד לאחר אותה אמרה נעל הנאשם את נעליו והתלווה אל השוטרים. התנהגות הנאשם מיד אחר אותה אמירה אינה עולה בקנה אחד עם כוונה מוקדמת להתנגד לעיכוב. הנאשם זוכה מהעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

 

 

עבירת האיומים – האמירה "אני לא רואה אותך ממטר, תעשה מה שאתה רוצה" אינה עולה כדי איום כמשמעותו בסעיף 192 לחוק העונשין, כמו גם להצמדת הפנים אותה ביצע הנאשם.בית המשפט קבע כי שוטר בנסיבות העניין לא היה מרגיש מאוים כתוצאה ממעשי הנאשם, במיוחד בהתחשב בכך שהנאשם מיהר וניתק מגע מהשוטר, לכן, זוכה הנאשם מעבירת האיומים.

 

 

העבירה של העלבת עובד ציבור – העבירה של העלבת עובד ציבור שייכת לסוג העבירות המגבילות את עקרון היסוד החוקתי של חופש הביטוי. בית המשפט סבר כי התבטאויות הנאשם כלפי השוטר אינן עולות לכדי עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור.

זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מצופה מנציגי מערכת אכיפת החוק להיות בעלי סיבולת משמעותית להתבטאויות מעליבות שהם עלולים לספוג מהציבור.

 

 

גידופי הנאשם ראויים לגינוי מוסרי, אך הם אינם מגיעים לכדי עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור. בית המשפט קבע כי לא הייתה ודאות קרובה שהפגיעה הצפויה מאותן התבטאויות עלולה לפגוע פגיעה ממשית וקשה באופן מילוי תפקידו הציבורי של השוטר, ומכאן לפגוע במשטרה ובאמון הציבור בה, כנדרש ביסודות העבירה, לאור האמור, בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירה זו של העלבת עובד ציבור.