פעמים רבות אנו נתקלים בפרשיות פליליות תקשורתיות ביותר, בהן מעורבים חשודים שהינם בחלקם או ברובם קטינים (בני נוער שגילם פחות מ- 18 שנים).

 

 

במקרים אלו, מתפרסם האירוע באופן מקיף, אך פרטי הזיהוי של הקטינים החשודים ו/או הקטינים המעורבים אינם מתפרסמים, זאת בשל איסור בחוק מלפרסמם.

 

 

במאמר זה אסקור את כלל פומביות הדיון ואדון בשאלה מדוע בתיקים שבהם מעורבים קטינים חורגים מכלל זה.

 

 

מהו כלל פומביות הדיון?

 

 

הכלל מעוגן בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), אשר קובע:

 

 

"בית משפט ידון בפומבי".

 

 

לפיכך, הכלל הוא שדיונים בבית המשפט נערכים בדלתיים פתוחות.

 

 

משמעותו של דיון כזה הינו אפשרות לפרסום מלא של פרטי הצדדים לדיון. מדובר בדיונים מכל סוג שהוא, כולל דיון פלילי ודיונים בבקשות להארכת מעצר של חשודים (זאת אף על פי שבשלבים אלו של הבקשה למעצר ושל הגשת כתב האישום מדובר בחשודים בלבד וטרם הוכרע דינם ו/או נקבע כי הם ביצעו את העבירות שמייחסים להם).

 

 

היתרון בעקרון פומביות הדיון הינו שהוא מביא לכך שבתי המשפט יתנהלו תוך שקיפות מלאה, המאפשרת לכל אזרח להכיר ולבקר את התנהלות ההליך המשפטי.

 

 

עם זאת, כשמפרסמים פרטיו המלאים של אדם, אשר עדיין לא נקבע אם אכן ביצע את העבירות אשר מייחסת לו התביעה, הדבר יכול לפגוע בשמו הטוב של האדם הנ"ל וכן בכבודו ואף לגרום לו לנזק בלתי הפיך. הדבר מתייחס גם לפרסום פרטיו של קורבן העבירה.

 

 

דיון בדלתיים סגורות

 

 

המחוקק, אשר צפה פגיעה זו, החליט לאזן בין שני האינטרסים הנ"ל וקבע בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט חריגים לעקרון פומביות הדיון. החוק קובע כי במסגרת אותם חריגים, יכול בית המשפט, לבקשת הצדדים לדיון, לקבוע, כי הדיון בתיק יתנהל בדלתיים סגורות.

 

 

בסעיף 68(ב)(4), למשל, נקבע כי "לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז – 1977", ניתן יהיה לחרוג מעקרון פומביות הדיון ולקבוע כי הדיון בעניין זה יהיה בדלתיים סגורות.

 

 

משמעותו של הדיון בדלתיים סגורות, מהי?

 

 

ראשית, בדיון בדלתיים סגורות, למעשה, יסגרו דלתות אולם הדיונים בפני הקהל. במצב זה הדיון בתיק יהיה בפני הצדדים המעורבים בדיון בלבד. במסגרת משפט פלילי, ינתן היתר גם לבני משפחתו של הנאשם, אלו מקרבה ראשונה, לקחת חלק בדיון.

 

 

זאת ועוד, החלטה לדיון בדלתיים סגורות תביא, אוטומטית, גם לאיסור פרסום כל מידע ו/או פרטים לגבי התיק ו/או הדיון הנ"ל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת (למשל: לעתים קרובות, בתיק פלילי העוסק בעבירות מין והתעללות כלפי קטינים בתוך המשפחה, תינתן הוראה של בית המשפט לנהל את הדיון בדלתיים סגורות. עם זאת, עם מתן גזר הדין, במידה והנאשם הורשע, יותר פרסום גזר הדין עצמו, אך לא שמות המעורבים ו/או פרטים העשויים להביא לזיהויים).

 

 

איסור פרסום, מהו?

 

 

כלל פומביות הדיון קובע, כאמור, כי הדיון המשפטי יהיה פתוח לקהל הרחב ואף יותר פרסום הדיון הנ"ל בכל דרך שהיא.

 

 

גם כלל נרחב זה הינו בעייתי, ולכן ראה לנכון המחוקק לקבוע בסעיף 70 לחוק בתי המשפט חריגים שונים, במסגרתם ייאסר פרסום המידע לגבי דיונים משפטיים ו/או ייאסר פרסום זהותם של הצדדים לדיון הנ"ל.

 

 

הסעיף הנ"ל מפרט רשימת מקרים בהם לא יפורסם מידע כאמור. במסגרת סעיף 70 (א), לדוגמא, נקבע כי "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". – כלומר, אין לפרסם מידע על הדיון או פרטים מזהים לגבי צדדים לדיון שהתנהל בדלתיים סגורות.

 

 

דיון בתיק נוער בבית משפט לנוער – האם חל עקרון פומביות הדיון?

 

 

אחד העקרונות המנחים בכל הקשור לתיקים פליליים המתנהלים כנגד קטינים, הינו בראש ובראשונה שיקומו של הקטין ואי תיוגו של הקטין כעבריין.

 

 

פרסום זהותו של הקטין החשוד או הנאשם בפלילים ו/או פרסום פרטים לגבי דיון פלילי המתנהל נגדו יחשפו את הקטין לפגיעה בשמו הטוב, בכבודו של הקטין ובפרטיותו ויביאו גם לתיוגו של הקטין כעבריין, דבר אשר יקשה בהמשך הדרך על שיקומו.

 

 

בכדי למנוע פגיעה זו ולהקל על הליך שיקומו של קטין עם סיומו של ההליך הפלילי, נקבע בסעיף 9 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, כי כל דיון בבית משפט לנוער, ככלל, יתנהל בדלתיים סגורות.

 

 

לפיכך, גם סעיף 70 (א) לחוק בתי המשפט, יחול, כלומר איסור פרסום של הדיונים בבית המשפט לנוער.

 

 

יתרה על כך, בחוק בתי המשפט ישנה הרחבה נוספת הנוגעת לקטינים בסעיף 70(ג), הקובע כי לא יפרסם אדם את פרטיו המזהים של קטין שהוא נאשם או עד במשפט הפלילי, ללא רשות בית המשפט לכך.

 

 

לסיכום

 

 

דיון בבית משפט לנוער יתקיים תמיד בדלתיים סגורות. בנוסף, פרסום פרטי הקטינים וזהותם ייאסר לפרסום, זאת בכדי להגן על הקטין, בין אם הינו חשוד, נאשם או עד במשפט הפלילי.