שאלות אלו, של זכויות שחקנים בעת רצון לעבור קבוצות אינם עולות בדרך כלל ביום הרישום של השחקן בקבוצה, שכן ברור מאליו מדוע ילד צעיר, או ילדה צעירה, שברגע זה מרגישים כי הנה הם סוף כל סוף מגשימים את חלומם ונרשמים לקבוצה האהודה עליהם בענף ספורט מסוים, אינם חושבים על שאלה זו.
במקביל, ההורים, אשר מאושרים מהגשמת החלום של הילד או הילדה, אינם מודעים להשלכות העתידיות. רבים מההורים, עושה רושם מחוסר ידע או מודעות (ואין בכוונת הכותב להעביר ביקורת כאן כלפי ההורים) בטוחים כי רישום הילד/ה לקבוצת כדורגל, כדורסל, כדור-יד או כדור מים (ועוד) כמוהו כרישום לחוג סטנדרטי ותו לא.
ברם, ביום שבו חבריו של הילד עוברים לאגודה אחרת והילד רוצה לעבור איתם, או ביום שבו הילד שמשחק בקבוצה קרובה לבית מקבל הצעה לעבור לשחק בקבוצה "גדולה" או קבוצה שאהודה עליו, או סתם מחליט כי "נמאס" לו והוא רוצה לעבור למקום אחר, ונתקל בסירוב (לרוב מוחלט ובאופן גורף) או אז הבעיות צצות.
ההורים, בעיקר, מרגישים כי מישהו לא סיפר להם את כל הסיפור. הרי איך יתכן כי הורה משלם כסף עבור "חוג" ובעלי החוג מונעים ממנו לעבור לאותו "חוג" רק במקום אחר?
והאמת? הם צודקים לחלוטין. על פי חוק הספורט, "בעת הצטרפותו של ספורטאי שטרם מלאו לו 17 שנים לאגודת ספורט, תמסור לו האגודה מידע בכתב על זכויותיו לפי כל דין ובהתאם לתקנון לפי סעיף 10 (סעיף קביעת תקנון לכל אגודה בידי כל אגודה, ט.ש.), לרבות מידע בעניין אפשרות המעבר לאגודה אחרת ותנאיו; השר יקבע תקנות בנוגע לאופן מסירת המידע ומועדיו".
כלומר, בעת רישום שחקן או ספורטאי לקבוצה או אגודה בענף ספורט כזה או אחר, על הקבוצות ליידע את המצטרפים החדשים בדבר זכויותיהם, בענף.
לדאבוננו, לרוב, בעת רישום שחקן חדש בקבוצה או מועדון ספורט, לא דואגים למלא את חובות החוק ולעדכן את ההורים בדבר זכויות הילד וזכויות השחקן, תחת חוקי ההתאחדויות השונות.
למשל, שחקני ילדים בכדורגל או בכדורסל (בעיקר ענפי ספורט קבוצתי אך כלל זה חל לכל הענפים), ענפי הספורט הקבוצתי העיקריים בארץ, לא מבינים מדוע כאשר הילד רוצה לעבור קבוצה, עליו לשלם "דמי השבחה" או פיצוי בגין אימון וקידום השחקן, בסכומים שיכולים להגיע לאלפי שקלים, כאשר בעודם הם משלמים לקבוצות הספורט השונות עבור השתתפות הילד באותו "חוג".
מדוע ב"חוג" אלקטרוניקה או ציור, חוג מדעים/מחשבים או ביולוגיה, אין קושי להעביר את הילד לאותו חוג רק במקום אחר, ואילו בקבוצות הספורט, אשר מסונפות להתאחדויות ולאיגודים השונים יש קושי ממשי לכך?
התשובה טמונה בעובדה כי על מנת לקיים מרכזי ספורט (ולא משנה כרגע באיזה ענף), חשוב לאפשר לאותו מרכז ספורט "לא לרדת מנכסיו" ולהמשיך להתקיים. "נכס" במקרה הזה הם הספורטאים עצמם. יש רצון וצורך למנוע מקבוצה גדולה בענף מסוים להעביר אליה את כל ספורטאי "מ.ס. עירוני" כלשהו. הדבר יכול לגרור את היעלמות מועדון הספורט מאותה העיר, או מאותו האזור.
הרצון של מועדוני ספורט גדולים למשוך אליהם את הספורטאים הטובים ביותר נובע, בין היתר, בגלל הכסף הרב שטמון בענפי הספורט הקבוצתיים הגדולים, העניין הרב שהם מייצרים בכל מקום בעולם, מעורבות של אנשי עסקים פרטיים וחברות בינלאומיות שמשקיעות הון עתק בספורט ועוד.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי חינוך לספורט מרחיק ילדים מהרחוב, מתווה דרך וערכים, מלמד ילדים ונוער שצריך לעבוד קשה כדי להצליח, מלמד ילדים להתמודד עם הפסדים (וגם עם ניצחונות כמובן), וכיו"ב. לכן, חשוב לשמור על קיומם של מרכזי הספורט השונים והקבוצות השונות, ולדאוג כי ימשיכו להתקיים, גם אם יש פגיעה מסוימת בפרט (ובמקרה הזה, בשחקן הצעיר או בהוריו).
כמובן, שאין אני מצדיק את היעדר העברת המידע בדבר זכויות השחקן בגין האמור לעיל. אך יחד עם זאת חשוב לדעת כי יש דברים בגו.
כדי להימנע מטעויות כאלו, חשוב לשים לב שבעת ההרשמה של הילד השחקן, יש לוודא כי השחקנים והוריהם מקבלים תשובה לכלל השאלות שיש להם.
בכל מקרה, וכפי שנכתב במאמר קודם, הרי שלפחות עד סוף גיל 14 מנוף הלחץ נמצא אצל ההורים. כלומר, עד גיל 15, גם אם הורי השחקן, ביחד עם השחקן, לא קיבלו מידע מלא על זכויותיהם לעניין העברת שחקנים, הרי שעדיין באפשרותם לעבור קבוצה מבלי לשלם פיצוי כזה או אחר לקבוצה ממנה עברו, ואפילו תסרב הקבוצה למעבר, אין בידה לעשות כן בהתאם לתקנונים השונים ולחוקי הספורט.
מסקנה - על ההורים לדעת לעמוד על שלהם ולדרוש לקבל הסבר מפורט לעניין זכויות השחקן/נית, לרבות ובמיוחד לעניין זכויות העברות שחקנים צעירים, זכות אשר נובעת מחוק הספורט. בדרך זו, יוכלו להבין ולהכין את עצמם לקראת העתיד, ולא ימצאו את עצמם עומדים בפני צומת דרכים, כאשר מצד אחד תהום ומצד שני חומה.
אם הקבוצה מסרבת לספק מידע, או ההורים מרגישים כי המידע שקיבלו אינו מלא, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הספורט כדי לקבל תמונה מלאה.