ספורטאים רבים, בעיקר מענפי הספורט הקבוצתי, מכירים מקרוב סיפורים על מאמן שמחליט לשלוח הביתה שחקן במהלך אימון בעקבות ריב או "מתיחות" (כפי שמוגדר לא אחת באתרי האינטרנט) בין השחקן לבין המאמן או המועדון, מקרים בהם המאמן מושיב שחקן על הספסל אם השחקן "אינו רגוע" ומסכן את חבריו לקבוצה, וכדומה.


במקרים אחרים, הקבוצה מנסה, על ידי "נידוי" השחקן, ללחוץ עליו להאריך חוזה, או לחתום על חוזה חדש בתנאים חדשים. לעיתים הקבוצה אף מנסה על ידי התנהגות זו "להיפטר" מהשחקן, ולכן חשוב ששחקנים ידעו איך הם יכולים לפעול במקרים שכאלה.


לפי "עקרון כיבוד החוזים" (Pacta sunt Servanda), על צדדים לפעול לפי המוסכם


יש לקיים את כל האמור החוזה, לכל משך תקופת החוזה, אין לגרוע ממנו (אלא בהסכמת הצדדים בכתב, ובחתימתם), ואין לסיים את החוזה באופן חד צדדי בטרם זמנו.


ברמה הבינלאומית, לעניין שחקני כדורגל, תקנון סטאטוס והעברת שחקנים של פיפ"א (FIFA Regulations on the Status and Transfer of Players - להלן: "תקנון פיפ"א"), קובע כי ניתן "לסיים חוזה" רק בתום תקופת החוזה, או בהסכמה בין הצדדים (סעיף 13 לתקנון פיפ"א). החלטה אחרת יכולה לגרור אחריה עונש כספי ועונש ספורטיבי. הן לשחקן והן לקבוצה. תקנון זה רלוונטי כאשר קבוצה ישראלית מתנהלת מול שחקן זר.


למשל, אחד מסוגי העונשים הספורטיביים שקבוצה עלולה לספוג במקרה של הפסקה חד צדדית של חוזה הינו איסור העברת שחקנים לתקופה של מספר חלונות העברת שחקנים


עונש ספורטיבי ששחקן עלול לספוג הינו הרחקה ממגרשים לתקופה של מספר חודשים, לדוגמא (כמובן הכל בכפוף להתקיימות תנאים מסוימים כפי שמוגדרים בתקנונים השונים). בנוסף, ישקלו בתי הדין בהתאם לתביעות הצדדים, האם להטיל בנוסף פיצוי עונשי (כספי), ובאיזה גובה.


חזרה אלינו - לא פעם, כאשר קבוצה אינה מרוצה משחקן, והיא רוצה להימנע מהשלכות הפרת החוזה, היא מערימה קשיים על התנהלות השחקן, ומונעת ממנו זכויות בסיסיות (הגם אם אינם מעוגנות בחוזה), ופוגעת בו ובמוטיבציה שלו לשחק בקבוצה.


הדבר דומה לעובד אשר המעביד שלו מקשיח את תנאי העבודה, פוגע בשכר העבודה, משנה את שעות העבודה בניגוד למוסכם, מוסיף ומוריד משמרות בניגוד לצורך ובניגוד למוסכם, ולהלכה מנסה לגרום לעובד להתפטר.


יחד עם זאת, כמו שחוקי העבודה בישראל מגנים על עובדים שהמעסיק שלהם פוגע בעבודתם, והם רשאים להתפטר "בדין מפוטר" (סעיף 11 לחוק חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963), כך גם תקנוני פיפ"א מגנים על שחקני כדורגל בינלאומיים במקרים בהם הקבוצה פוגעת בתנאי העסקת ועבודת השחקן.


למשל, סעיף 14 לתקנון פיפ"א קובע כי צד מסוים יכול להפר חוזה מבלי לשאת בשום נזק אם יש לו "סיבה מוצדקת". מהי אותה סיבה? למשל, בין היתר, "נידוי" השחקן מאימונים או ממשחקים או מאירועים קבוצתיים.


יתרה מזאת, החל מיוני 2018, בהתאם לאמור בנייר עמדה של פיפ"א, התווספו שני סעיפים חדשים לאותו סעיף 14, המעגנים את זכותם של שחקנים להפר חוזה מבלי לשאת בנזקים, ובלבד שהתנהלות הקבוצה גרמה לאותו עוול בגינו נאלץ השחקן להפר את ההסכם בין הצדדים.


ניתן לראות כי פיפ"א, ארגון הכדורגל העולמי, מבין ומכיר בעובדה כי קבוצות רבות פועלות על מנת לגרום לשחקניהם להפר את החוזה, אגב פגיעה בזכויותיהם.


בענף הכדורגל בישראל (שחקן ישראלי וקבוצה ישראלית), יש לדאוג ראשית כי בחוזה עצמו יופיע ויהיה ברור כי על הקבוצה חלה החובה לאפשר לשחקן להתאמן עם הקבוצה הבוגרת באופן מלא, ללא יוצא מהכלל, וכי אסור לקבוצה לשלוח את השחקן להתאמן לבד, או בצד, או שלא ביחד עם הקבוצה (אלא אם כן הדבר נדרש בגלל מצב בריאותי, שיקום, וכיו"ב).


לבסוף חשוב לדעת כי קבוצות לוקחות סיכון רב כאשר מונעות משחקן להתאמן ולשחק, במטרה שהשחקן יעזוב את הקבוצה:


1. שחקן אשר אינו משחק הוא שחקן שיכול לפגוע במרקם בחדר ההלבשה.


2. אם השחקן לא יתאמן וישחק כמו שצריך, הדבר יכול לפגוע בשמו הטוב, במוניטין שלו ובסיכויי הצלחתו למצוא קבוצה אחרת.


3. הקבוצה הנוכחית של השחקן סופגת על עצמה עול כלכלי שכן עליה להמשיך לשלם את החוזה אחרת תסתכן בעצמה בהפרת חוזה.


מסקנה: ככל ולא תפעל הקבוצה בהתאם לחוקי הכדורגל, ותמנע מלכבד חוזים ובתום לב מול שחקניה, בין אם מדובר בשחקן מקומי (שאז חוקי המגן ודיני העבודה יגנו עליו) ובין אם מדובר בשחקן זר (שאז חוקי פיפ"א יגנו עליו), היא תהיה חשופה לתביעות מצד השחקנים השונים ולסנקציות ספורטיביות וכלכליות.


לכן, המסקנה היא כי חוזים יש לכבד וחשוב ששני הצדדים יחתמו על חוזה מקיף שכולל בתוכו לא רק את החובות והזכויות הסטנדרטיות של קבוצות כדורגל מחד גיסא ושחקנים מאידך גיסא, אלא גם שתהיה התייחסות למצבים שבדרך כלל מעדיפים להימנע מלדון עליהם, כמו נידוי שחקן, דרכי סיום חוזה, וכדומה.


לכן, חשוב לדעת, כי אם צד אחד, ולבטח צד חזק כמו קבוצת כדורגל, מעוניין להפר את החוזה, עליו להגיע להסכמה עם השחקן על תנאי עזיבתו. כל פעולה אחרת אינה חוקית, ומציבה את השחקן בעמדה חזקה מול הקבוצה, כך שהוא יכול להפר את החוזה וזאת מבלי לשאת בהשלכות של הפרת החוזה.