הרבה לקוחות פונים למשרדנו מידי שבוע ושואלים שאלה משמעותית ומהותית כלפי אלו הנמצאים בהליך פשיטת הרגל או נמצאים בטרם כניסה להליך.


"יש לי דירת מגורים, האם כדאי יהיה לי להגיש בקשה לפשיטת רגל? האם לא יממשו את דירת המגורים תוך ניהול ההליך? האם אני מסכן את הבית של הילדים שלי"?


על מנת ליתן תשובה מניחת דעת, נפרט בקצרה על ההליך: בשלב הראשון מגיש החייב בקשה לכונ"ר, משם מועברת הבקשה לבית המשפט על מנת לפתוח התיק וליתן צו כינוס אשר בסמוך לאחריו יקבע לחייב צו תשלומים אותו עליו לקיים ביחד עם דיווחיו השונים.


לאחר עמידה בתשלומים והגשת אי אלו דיווחים שונים יקבע דיון להכרזת החייב כפושט רגל, יובהר ויודגש כי לאחר שהוכרז החייב כפושט רגל- מרגע זה כל מסת הנכסים של החייב, לרבות דירת מגוריו עוברת לניהולו של המנהל המיוחד/ נאמן ואשר ניתנים לחלוקה בין הנושים השונים, כמו גם דירת המגורים אותה עשויים לממש.


לאור האמור לעיל מגיע המחוקק ומנסה לאזן בין זכויותיהם של הנושים אל בין הפגיעה בחייב ו/או בקורת הגג שלו ושל בני משפחתו. איך זה קורה בפועל? מיד נראה...


מקרה ראשון: משכנתא על דירת המגורים


כאשר על הדירה רובצת משכנתא לטובת נושה מובטח ו/או בעל שיעבוד ראשון (כמו בנק) משמעות הדבר הינה: אם גובה חובכם לבנק בגין הלוואת המשכנתא הינו גבוהה ואשר אליו יצורפו הוצאות הכינוס ומימוש הדירה כך שהערך שיוותר בידי הנאמן נמוך, אזי יש מקום להותיר את דירת המגורים אצלכם.


הסבר: נניח שהיקף החובות שלכם עומד על 2 מיליון שקלים. רכשתם דירת מגורים בהלוואת משכנתא ואשר ערך הדירה בשוק החופשי עומד על (לצורך הדוגמא) מיליון שקלים, כעת בדקתם וראיתם שנשאר לכם לשלם בגין הלוואת המשכנתא את הסך של (לדוגמא) 800 אלף שקלים (זאת אומרת שילמתם עד כה 200 אלף שקלים - לצרכי הדוגמא לא צוין עניין הריביות מאחר ואין לו נפקות כרגע), כעת ועל מנת לממש את הדירה יש צורך בעלויות שונות כדוגמת פרסום הדירה, שכ"ט עו"ד, שכ"ט כונס נכסים, מיסים שונים וכדומה ואשר מסתכמות בסך של 100 אלף שקלים.


יוצא אפוא כי הסך שיהיה ניתן לחלק בין הנושים יהיה סך של 100 אלף שקלים ולא בטוח שיהיה תועלת במימוש הדירה מאחר והסך שיתקבל ממנה (100 אלף שקלים) אל מול הפגיעה בחייב ובבני משפחתו בלקיחת קורת הגג מעליהם יוצרת חוסר איזון וייתכן שבמצבים דומים תוכלו לפנות להליך פשיטת רגל מבלי לחשוש ו/או לחשוש פחות לגבי דירת המגורים שלכם.


מקרה שני: בן הזוג כדייר מוגן


כאשר רק אחד מבני הזוג הינו חייב, ועל דירת המגורים רשומות זכויות שוות לטובת האישה והבעל (50/50) [המדובר על זכות בעלות ו/או חכירה לדורות] הרי כי, באם ירצו לממש את דירת המגורים, הופך בן זוגו ו/או בת זוגו של החייב לדייר מוגן בדירה, מה שמקשה על מכירתה בשוק החופשי, מאחר וערך הדירה בדיירות מוגנת הוא ערך נמוך לעומת נכס "נקי" דבר אשר עשוי להפוך את מימוש הדירה ללא כדאי.


ישנם מקרים נוספים בהם ניתן לנסות ולמצוא פתרונות לחייבים אשר מעוניינים לפנות להליך מחיקת חובות ואשר חוששים רק בשל העובדה כי, ברשותם דירת מגורים.