בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתו של סרגיי חיימוב (להלן: "סרגיי"), כנגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת היישוב") וקרספין שלמה (להלן: "קרספין שלמה"). שמות עורכי הדין לא צויינו בפסק הדין.

פסק הדין ניתן מפי כבוד השופטת פנינה פליגלמן ביום 2 באוקטובר 2008.

במועדים הרלוונטיים לתביעה, החנה סרגיי את רכבו, אשר בוטח בביטוח מקיף בהכשרת היישוב (להלן: "הרכב"), בסמוך לסניף הבנק אליו יצא על מנת למשוך כסף ממכשיר הכספומט הממוקם לצידו.

לטענתו של סרגיי, מפתחות הרכב הושארו במתנע, אך המנוע כובה. כן טען סרגיי, שבעוד שפנה לעבר הכספומט, נכנס אלמוני לרכבו, התניע את הרכב, ונסע עימו משם, והכול תוך פחות מ- 30 שניות ותוך שמירת קשר עין עם הרכב, לטענתו.

בית המשפט ציין, כבר בפתח דבריו, את נטיית הפסיקה דהיום, לפצות מבוטחים בביטוח מקיף בגין גניבת רכביהם, גם אם אינם נמצאים פיסית בתוך הרכב, ואף אם המפתחות הושארו בתוך הרכב במתנע.

לדברי בית המשפט, חברות הביטוח מחויבות כיום לשלם תגמולי ביטוח במקרים כאמור לעיל, אולם כל זאת תוך בתנאי שהמבוטח נמצא בסביבת הרכב בכל עת, וכן שומר על קשר עין רצוף, באופן שיש בכוחו לשלוט בנעשה ברכב.

קרספין שלמה התקינו את מערכת המיגון ברכב, באמצעות קוד אישי. לטענתו של סרגיי, הסביר לו מתקין מטעם קרספין שלמה, כי המערכת פועלת מיד עם הדממת המנוע, גם אם המפתח נמצא במתנע, וכי ללא הקשת הקוד, לא ניתן להתניע את הרכב. אולם, רק לאחר הגניבה, לטענת סרגיי, גילה כי המערכת נדרכת כעבור 30-60 שניות.

לטענת הכשרת היישוב, הפקיר סרגיי את רכבו, משלא הפעיל את אמצעי המיגון, השאיר המפתחות במתג ההנעה, לא שמר על קשר עין כך שהגנב יכול היה להיכנס לרכב, ובכלל זה הפר את תנאי הפוליסה, כך שאינו זכאי, לטענתה, לתגמולי ביטוח בגין מקרה הגניבה.

לטענת קרספין שלמה, סרגיי ’מסתתר’ מאחורי אי-ידיעת השפה, והיעדר הסבר הולם, אולם שלא על פי סדר הדברים, כפי שאירעו לטענתה במציאות. קרספין שלמה טענו שסרגיי קיבל דף הנחיות מפורט, בו צוין שהמערכת נדרכת רק כעבור 30 שניות, וכן שנקודה זו הובהרה לו בעל-פה.

כן לטענת קרספין שלמה, אם סרגיי לא הבין, בשל מכשלות שפה, את הכתוב בדף ההסבר על המערכת והדברים שנאמרו לו במעמד ההתקנה, היה עליו לדרוש קבלת תרגום לשפה הרוסית כבר אז, ולא להישען על טענה זו בדיעבד.

בית המשפט דחה את התביעה כנגד קרספין שלמה, מהנימוק שלא ייתכן שסרגיי עלה על העובדה שהמערכת נדרכת רק כעבור פרק זמן מסוים ממועד הדממת המנוע, וזאת בנסיבות שהמערכת נרכשה כשנה וחצי עובר לאירוע הגניבה.

כמו כן קבע בית המשפט, שמכיוון שסרגיי כבר נמצא בארץ, מזה 8 שנים, הוא מנוע מלטעון שאינו בקיא בשפה העברית, באופן שלא יכול היה להבין את שהוסבר לו. כך גם התרשם בית המשפט, שסרגיי אכן שולט בשפה, בצורה מספיקה כדי לדחות את טענתו כלפי קרספין שלמה.

בית המשפט העיר בדרך אגב, כי על אף שהפסיקה דהיום מכירה באפשרות של שליטה אפקטיבית ברכב (דהינו, לראות ברכב, שבעליו אינו נמצא בו, כאילו היה מאויש), מבלי שהמבוטח נמצא פיסית ברכב, שבעצם הגניבה נשמטת הקרקע מתחת לדוקטרינה של השליטה התיאורטית בדרך זו, קרי הגניבה בעצמה מעידה על כך שמבוטח שאינו נמצא ברכב, אינו שולט באופן אפקטיבי בנעשה ברכבו.

בית המשפט סקר מספר פסקי דין מהתקופה האחרונה, אשר עסקו בסיטואציות שונות, בהן מבוטחים ביצעו פעולות חיצוניות למהלך הנסיעה ולרכב, ואשר בחנו את טיבו ומהותו של קשר העין שנותר בין המבוטח לבין הרכב, על אף שלא היה ביניהם מגע פיסי.

לדברי בית המשפט, מבחן השליטה האפקטיבית, הנדרשת ממבוטח בעת צאתו את הרכב, על מנת שלא תישלל זכאותו לתגמולי ביטוח, מתמצה בסמיכות המבוטח לרכב, תוך שמירה על קשר עין ואפשרות לשלוט ברכב במקרה הצורך, באופן תיאורטי בלבד.

לפיכך, מרחק של כ- 8-10 מטרים מהרכב, מאפשר לראות ברכב כמאוייש, לפחות ברמה התיאורטית, הנדרשת בפסיקה, כדי שלא יישללו תגמולי הביטוח מהמבוטח.

יחד עם זאת, ומכיוון שלדברי בית המשפט מדובר באפשרות שליטה תיאורטית בלבד ברכב, יש מקום לבחון אשם תורם במישור החוזי הקיים מכוח חוזה הביטוח, בין המבוטח לבין המבטח, או לחלופין מקום להפחתת סכום הפיצויים בשל ההתנהגות הנ"ל.

אשר על כן פסק בית המשפט, שהגם שפוליסת הביטוח הוצאה במטרה ליתן למבוטח כיסוי גם מפני רשלנותו שלו, יש מקום במקרים כגון אלה להפעיל את סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), הקובע את חובת המבוטח להקלת סיכוניו של המבטח ואף לנקוט בכל האמצעים הסבירים לשם כך.

בית המשפט הציע, במצב הדברים דנן, להפעיל את דוקטרינת האשם התורם החוזי על התנהגותו של מבוטח היוצא את רכבו ומשאיר את המפתחות במתנע, אולם מתוך הגישה השולטת כיום, שלא להשית על מבוטחים אשם תורם, פנה לדרך אחרת להפחתת תגמולי הביטוח.

בהתאם, נפסק שאין לשלול לחלוטין את זכאותו של סרגיי לתגמולי ביטוח, אך יש מקום להקנות להכשרת היישוב סעד מיוחד מכוח סעיף 29 לחוק, המתיר לבית המשפט, בשיקול דעתו, להפחית מסך הפיצויים מטעמי צדק.

לסיכום, התביעה התקבלה, אך כאמור נפסקו לסרגיי רק 50% מסך תגמולי הביטוח בגין גניבת הרכב.

מאת עו"ד ג’ון גבע.