בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתה של פרו טאץ’ בע"מ (להלן: "החברה"), שיוצגה על ידי עו"ד קובי קפלנסקי, כנגד סוכן הביטוח טל פלד והסוכנות מזור ביטוחים בע"מ (להלן יחד: "הנתבעים"), שיוצגו על ידי עו"ד ארז שניאורסון.

בדצמבר 2008 התקבלה מפי כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי החלטה בבקשה שהוגשה על ידי הנתבעים, לדחיית התביעה על הסף.

החברה בוטחה באמצעות הנתבעים בביטוח לעסקים אצל הדר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הדר"), אולם זו דחתה את תביעת החברה לתגמולי ביטוח בגין פריצה וגניבה, מהנימוק שלא מולאו דרישות המיגון שבפוליסה.

בהליך הקודם, שנדון הן בפני בית משפט השלום בפתח תקווה והן (במסגרת ערעור) בפני בית משפט המחוזי בתל אביב (להלן: "ההליך הקודם"), נדחתה תביעת החברה כנגד "הדר", תוך כדי שנקבע שהפוליסה הוצאה בטעות, משום שהחברה, במודע, העבירה לסוכן מידע מוטעה, לפיו עמדה בכל דרישות המיגון. בנוסף, במסגרת ההליך הקודם חתם הסוכן על תצהיר עדות ראשית מטעם החברה.

לטענת הנתבעים, הגשת התביעה דנן מנוגדת להסכם (או להסכם במשתמע) שנערך בין הצדדים, לפיו נתן הסוכן תצהיר עדות ראשית מטעם החברה, לצורך ההליך הקודם. כמו כן טענו, שמכיוון שהסוכן היה צד ג’ במסגרת ההליך הקודם (ההודעה נשלחה לאחר כשנה מעריכת תצהיר הסוכן), הרי שקיים כלפיו "מעשה בית דין".

נפסק, שמדובר ב"מעשה בית דין" מסוג השתק פלוגתא. דהינו, במצב בו בהליך קודם הוכרעה שאלה עובדתית, שהייתה חיונית לתוצאתו הסופית, לא ניתן יהיה להתכחש לממצא זה בהליך אחר, על אף שמדובר בעילות תביעה שונות.

בהתאם לכללים שנקבעו בע"א 258/88 פיכטנבוים נ’ רשם המקרקעין, מותנית החלת הכלל בדבר השתק פלוגתא, בהתקיים ארבעת אלה: הן בהליך הקודם והן בתביעה דנן, מדובר באותה מחלוקת עובדתית; בכל הנוגע למחלוקת זו, כבר התקיימה התדיינות משפטית בין הצדדים; ההתדיינות הקודמת הסתיימה בהכרעה מפורשת, ונקבע לגביה "ממצא פוזיטיבי"; ההכרעה במחלוקת הנ"ל, בהתדיינות הקודמת, הייתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון.

נפסק, כי על אף שבהליך הקודם נדונו צדדים שונים מאלה שכנגדם הוגשה התביעה דנן, בין "הדר" לבין הנתבעים מתקיימים "יחסי קרבה משפטית", בשל זהות האינטרסים בין הצדדים, וכן בשל העובדה שהסוכן אינו זר להליך הקודם, ככל שמסר בו תצהיר עדות ראשית, ואף צורף כצד ג’.

כן נפסק, שלחברה כבר היה יומה בבית המשפט, במסגרת ההליך הקודם, ומכיוון שבו נפסק שהיא זו שהתרשלה בכך שבמודע לא קיימה את תנאי המיגון לפי הפוליסה, אין לה אלא להלין על עצמה.

לטענת החברה, הקביעה בהליך הקודם, בדבר אי הוכחת הנזק, לא היוותה נדבך חיוני לצורך מתן פסק הדין שם ואין בה משום "קביעה פוזיטיבית", כך שלא מתקיימים כל התנאים להשתק פלוגתא.

בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים, כי לענין הוכחת גובה נזק אין חובה שהסוכן יהיה צד להליך, וקבע שכל ממצא אחר לעניין זה (קרי, הוכחת נזק) היה מוביל לתוצאה שונה של פסק הדין בהליך הקודם, ועל כן הינו "אחת מן הקביעות החיוניות לצורף פסק הדין".

לפיכך הבקשה התקבלה, נפסק שבענייננו חל הכלל בדבר "השתק פלוגתא", ובית המשפט דחה את תביעת החברה כנגד סוכן הביטוח.

מאת עו"ד ג’ון גבע.


עודכן ב: 13/04/2009