האם בצאת הנהג מהרכב, לטווח קצר, ללא הפעלת אמצעי המיגון ובהשארת המנוע מונע ישללו תגמולי הביטוח?

בבית משפט השלום בתל אביב נדונה תביעתה של דורנט ישראל בע"מ (להלן: "דורנט"), שיוצגה על ידי עו"ד יצחק גולדברג, כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") ועיריית כפר סבא (להלן: "העירייה"), שיוצגו על ידי עוה"ד רמי קורנצקי ושרה פריש.

פסק הדין ניתן במהלך חודש מאי בשנת 2008, מפי כבוד השופט ד"ר אחיקם סטולר.

דורנט, אשר עוסקת בהשכרת רכבים בשיטת ליסינג תפעולי, השכירה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים רכב מסוג מאזדה (להלן: "הרכב").

בגין גניבת הרכב, פנתה דורנט למגדל לקבלת תגמולי ביטוח, ומשנדחתה פנתה לעירייה, שזו תשלם לה את שווי הרכב, אך גם העירייה דחתה את דרישת דורנט.

מגדל טענה, כי עובד העירייה, אשר במועד הרלוונטי לגניבה נהג ברכב (להלן: "הנהג"), מסר לחוקר מטעמה, כי הגניבה ארעה במהלך שירד מהרכב, בעוד שהמפתחות במתנע והמנוע מונע, ובאותו הזמן ניגש אליו אדם דובר ערבית, אשר לפתע נכנס אל הרכב והחל לנסוע עימו.

אשר על כן טענה מגדל, כי בהתאם לסעיף 61(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") הרי היא פטורה מלשלם תגמולי ביטוח, שכן ניתן היה למנוע את הגניבה באמצעים סבירים, על ידי הוצאת המפתחות מהמתנע.

מגדל ביקשה לראות בהתנהגות הנהג, כהפקרת רכוש – השארת הרכב ללא איושו, מבלי להפעיל את אמצעי המיגון, וללא קשר עין עם הרכב, כך שמדובר, לטענתה, בהשפעה של ממש על הסיכון שנטלה על עצמה מכוח הפוליסה שהפיקה לדורנט.

בנוסף ציינה מגדל את תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, האוסרות בתקנה 74(ב) חניית או העמדת רכב ללא השגחה, ומבלי שמפתחות הרכב הוצאו מהמתנע והמנוע הודמם, על מנת לחזק את טענתה, שמדובר באמצעי סביר שהיה על הנהג לנקוט להוצאת המפתח מהמתנע.

לטענת העירייה, חייבת מגדל בתשלום מלוא תגמולי הביטוח מכוח הפוליסה, ולחילופין טענה שיש לחייב את הנהג בתשלום שווי הרכב. כמו כן, הגישה העירייה הודעת צד שלישי כנגד הנהג.

לטענת הנהג, אשר כנגדו הוגשה כאמור הודעת צד שלישי, פעלה העירייה שלא בתום לב, הואיל ובשעת הגניבה התקיימו ביניהם יחסי עבודה.

עוד טען הנהג, שאין לראותו כמי שהפקיר את הרכב, וזאת מכיוון שהיה קרוב מאוד לרכב, וממילא, לטענתו, לא היה צורך בהפעלת אמצעי המיגון. בהתאם, טען הנהג שיש לראות את הרכב כאילו היה מאויש על ידיו בעת הגניבה.

בית המשפט נדרש לשאלה, אם בעת הגניבה היה הרכב ’מאויש’, ובהסתמך על עדות הנהג, כי בעת שיצא מהרכב, השתמש במכסה המנוע על מנת לשרטט על מפות לצורך עבודתו, כך שבינו לבין הרכב התקיים מגע פיזי וכן קשר עין, נפסק שיש לראות ברכב כאילו היה מאויש על ידו בעת הגניבה.

בית המשפט הדגיש את התייחסות הפסיקה לעניין הגדרת איוש הרכב, ופסק כי יש לעשות שימוש במבחן השליטה, לפיו רכב ייראה כמאויש אם הייתה למבוטח (בענייננו לנהג) אפשרות תיאורטית של שליטה ברכב, וזאת מבלי שנדרשת יכולת מניעת אירוע הגניבה, או שליטה בפועל ברכב.

אשר על כן נפסק, שגם אם הנהג היה רק בסמוך לרכב, אך לא בתוכו, עדיין בנסיבות המקרה, הרכב נמצא תחת פיקוחו ושליטתו.

לצורך בחירת הפסיקה במבחן השליטה ויישומו, ציין בית המשפט את פסקי הדין בתיק אזרחי 1316/05 (שלום, י-ם) שטרן נ’ אליהו חברה לביטוח בע"מ ובתיק אזרחי 94081/01 (שלום, ת"א) מיכאלי נ’ ביטוח ישיר.

בהמשך, פנה בית המשפט לחובת הפעלת אמצעי המיגון, החלה על המבוטח בעת שהרכב אינו מאויש, ומצא שככל שניתן להסיק שהרכב היה מאויש, ובינו לבין המבוטח (שוב לענייננו, הנהג) התקיים קשר עין, דרישת הפעלת אמצעי המיגון אינה חלה.

לסיכום הנקודה, פסק בית המשפט שהרכב היה בעת התאונה מאויש על ידי הנהג, ועל כן לא היה חייב להפעיל את אמצעי המיגון בעת שיצא ממנו להסתכל במפות על גבי מכסה המנוע, כפי שעשה, ובהתאם לא הופרו בכך תניות הפוליסה המצדיקות שלילת הכיסוי הביטוחי.

כעת, פנה בית המשפט לדון בטענת האשם התורם החוזי, כפי שהעלתה מגדל טענה בדבר התרשלות רבתית מצד העירייה או מצד הנהג מטעמה.

בעניין זה פסק בית המשפט, שיש לראות בפוליסת הביטוח כמכסה את המבוטח בה מפני רשלנותו שלו, ובהתאם לעמדת המפקח על הביטוח מיום 20/04/2008, אשר צוטטה ברע"א 8898/06 פי. וי. בי. הדבקות בע"מ נ’ מגדל חברה לביטוח בע"מ, אין להחיל את דוקטרינת האשם התורם החוזי בביטוח.

בהתאם ציין בית המשפט את המבחנים שנקבעו בע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ’ סולל בונה בע"מ ואח’, לפיהם יש לשאול ראשית אם אכן המבוטח נהג בצורה החורגת מסטנדרט הזהירות של מבוטח סביר – האם התרשל בצורה חמורה (מבחן אובייקטיבי), ושנית אם המבוטח היה ער לכך שהתנהגותו עשויה להוביל לקרות מקרה הביטוח (מבחן סובייקטיבי).

על כך פסק בית המשפט, כי לא התקיימו התנאים לפיהם ניתן לפטור את מגדל מלשלם את תגמולי הביטוח בגין הרכב, וזאת מפני שלא הייתה בפוליסה הוראה מפורשת בדבר שלילת תגמולי ביטוח במקרה של השארת המפתחות במתנע, וכן כי הנהג לא פעל תוך כדי פזיזות או אי אכפתיות. בהתאם, נדחתה טענתה של מגדל להפעלת סעיף 61(א) לחוק חוזה הביטוח.

לפיכך, קיבל בית המשפט את התביעה כנגד מגדל וחייב אותה בתשלום תגמולי ביטוח לדורנט, ודחה הן את התביעה כנגד העירייה והן את הודעות הצד השלישי שהוגשו כנגד הנהג.

מאת עו"ד ג’ון גבע.